כל הפוסטים בראש, תוך, סוף: פרשיות תשע”ט

1-פרשה, ראש: “וַיֵּרָא כְבוֹד-יְהוָה, אֶל-כָּל-הָעָם. ותֵּצֵא אֵשׁ, מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ, אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הַחֲלָבִים; וַיַּרְא כָּל-הָעָם וַיָּרֹנּוּ, וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם. וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן

“כֹּה אָמַר יְהוָה, אַל-יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ, וְאַל-יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר, בִּגְבוּרָתוֹ; אַל-יִתְהַלֵּל עָשִׁיר, בְּעָשְׁרוֹ. כִּי אִם-בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל, הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי

“וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם” ספר “ויקרא” מעורר כעת שאלה חדשה שלא

א- כל ספר שמות עומד בסימן גאולה, כולו – מתחילתו ועד לסופו מספר את סיפור גאולת ישראל מתוך מצריים, כאשר

1- חמש פרשות בספר שמות, עוסקות בבניית אוהל מועד, הוא בית משכן לאלוהות. סביב אוהל מועד, סבים חיי העם. האוהל

“וְהַלֻּחֹת–מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים, הֵמָּה; וְהַמִּכְתָּב, מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא–חָרוּת, עַל-הַלֻּחֹת” אלה הם לוחות הברית כמו שאלוהים רצה. לא היה כתוב עליהם דברי

מן ההפטרה “אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲוֺנוֹתֵיהֶם; וּמָדְדוּ, אֶת-תָּכְנִית. וְאִם-נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר-עָשׂוּ, צוּרַת הַבַּיִת…. וְכָל-תּוֹרֹתָו הוֹדַע אוֹתָם, וּכְתֹב,

מן ההפטרה: “וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל-כְּלִי בַרְזֶל, לֹא-נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ” למרות שמספר האנשים העוסקים במלאכת הבניין הינו מעל שמונים אלף איש,

1- מן ההפטרה, כמו שהיא מחדדת את מרכז הנקודה, הציר של פרשת משפטים: “כֹּה-אָמַר יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אָנֹכִי, כָּרַתִּי בְרִית

1- פרשת “יתרו”, הפרשה המכוננת לישראל. עם ישראל, זהותו הלאומית והדתית נקבעים ממעמד הר סיני, לכל הדורות ולכל הזמנים. כל