מאמרים חדשים באתר

רגשות כ’ – עצב ב’, תגובות גופניות לעצב

האפקט של עצב על המבנה הגופני: 1- העצב מאט. עקב ההתכנסות של האדם לתוך עצמו לתוך גורם העצב, נוצר תהליך בו האדם מפסיק את הקומוניקציה עם העולם החיצוני. דבר זה

רגשות י”ט – עצב א’

“אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים” (בראשית ג-טז) נראה כי עצב זהו הרגש אולי המוכר ביותר, הנפוץ ביותר על פני האדמה. יהיה קשה למצוא אדם שמעולם

רגשות י”ח – קנאה

  דברי נתן אלתרמן על הקנאה – “ניגון עתיק” “אם תרדנה בליל דמעותייך, שמחתי לך אבעיר כצרור תבן. אם תרחפנה מקור עצמותייך, אכסך ואשכב על אבן. אם תאמרי אל מחול

רגשות י”ז – אדישות, ביטויים פיזיולוגיים

באדישות כוח הרצון אינו פעיל, אדם מאבד מן הפוטנציאל של כוח הרצון שיש לו. לעיתים האדישות תהייה “עיר מקלט” שם האדם עובר תהליך זמני של התחדשות, לעיתים האדישות הינה חלק

רגשות ט”ז – אדישות א’

רגש מאופיין עקב תנועתו, עקב אופן ביטוי האקטיבי, כמו הרוח שנודעת עקב תנועת האוויר. כמו גלי הים הנודעים בתנועת המים, כך רגש נודע עקב איכות התנועה שיש לו. לפי אותה

רגשות ט”ו – דאגה ב’, ביטויים קליניים

1- היחלשות הכוח הוויטאלי: האופן בו דאגה משפיעה על הגוף, במובן הפתולוגי, מתחיל דרך היחלשות הגוף. האדם נחלש מן הדאגה. דאגה זהו אחד מסוגי הרגשות המחלישים ביותר של הוויטאליות הבסיסית

רגשות י”ד – דאגה א’

מהם התנאים הפנימיים המאפשרים את התעוררות הדאגה? כאשר הביטחון של חוויית ההווה באדם מתערערת, אז מופיעה הדאגה. ביציבות וביטחון, אין דאגה. המכנה המשותף בין כל מצבי הדאגה השונים, הינו התחושה

רגשות י”ג – געגוע ב’, צביטה בלב

הביטוי הגופני (התהליך הסומטי) של הגעגוע, מתרחש בלב ובבית החזה. געגוע “שטחי” מתבטא בבית החזה כתחושה באזור כולו, ככל שהגעגוע עמוק יותר, איבר הלב האורגני – הוא זה שדרכו הגעגוע

רגשות י”ב – געגוע א’

לא ייתכן שיבוא הגעגוע, אלא אם כן האדם ידע את אותו הדבר שהפך לחלק ממנו, ואותו הדבר הלך ואיננו, והוא הרחיק מאוד מן האדם, והותיר בו חלל וריק על דבר

רגשות י”א – בושה

1- “וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלֹא, יִתְבֹּשָׁשׁו” (בראשית ב-כה) כאשר האדם שלם, אחיד בנפשו, ללא פיצול וחלוקה, ללא “מודע” ו”תת מודע”, אין סיבה שהאדם יבוא לידי הבושה. בושה זוהי