מאמרים חדשים באתר

איוב ל”ח, לוחות הברית הראשונים, מול לוחות הברית השניים

לוחות ברית ראשונים, עולם שכולו אחד: אליהוא הוא ההתגלמות של אדם החי על פי לוחות הברית הראשונים. “לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים” (שמות לא,יח) שם אין הפרדה או פיצול, שם

איוב ל”ז, דברי אליהו בן האדם, (פרק לה)

וַיַּעַן אֱלִיהוּ וַיֹּאמַר (לה,א) ממשיך אליהו את דבריו כאליהו בן האדם (אליהו ללא ה-א’ שבסוף שמו) הפעם הוא מדבר מעמדה אנושית, מן הזווית של האדם, כיצד הוא רואה את הדברים

איוב ל”ו, כיצד מלמד אליהוא את איוב את מה שידע ושכח (פרק לד)

הקדמה: כיצד בא נער ולימד איש כבד בניסיון את מה ששכח: הֵן-אֲנִי כְפִיךָ לָאֵל מֵחֹמֶר קֹרַצְתִּי גַם-אָנִי (לג, ו) אליהוא בא ומעיד על עצמו כי הוא ואיוב מאותו שורש הם,

איוב ל”ה, המשך ה”פסיכולוגיה” אותה מציג אליהוא (המשך של איוב ל”ב)

המשך דברי אליהוא (עם א’ – אליהוא מזווית של בן האלוהים) לאחר שאליהוא בירר והגדיר שבכל אדם, במרכז אישיותו יש את חותם אלוהים, שהוא המדגיר את חווית ה”אני” במובן הבסיסי

איוב ל”ד, ההבדל המרכזי בנושא הייסורים בין אליהוא לתפיסות המזרח

סבל מוכרח, מול סבל אפשרי ע”פ הסיפור הביוגראפי על סידהרטא גוטמה (בודהה) כפי שהוא מסופר במסורת הטראוודה, שהיא הראשונה והקדומה ביותר, שלאחר שסיים את ששת שנות הסיגופים הגופניים הקשים, שם

איוב לג, שני נביאים, שתי גישות לנבואה, אליפז ואליהוא

כיצד הנבואה מתקבלת על פי אליפז: אֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל-אֲנָשִׁים פַּחַד קְרָאַנִי וּרְעָדָה וְרֹב עַצְמוֹתַי הִפְחִיד וְרוּחַ עַל-פָּנַי יַחֲלֹף תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת

איוב לב, עובי הקורה ע”פ אליהוא (פרק לג)

הקדמת אליהוא לאיוב, לפני הצגתו לאיוב מהי “עובי הקורה” יֹשֶׁר-לִבִּי אֲמָרָי וְדַעַת שְׂפָתַי בָּרוּר מִלֵּלוּ רוּחַ-אֵל עָשָׂתְנִי וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי הִנֵּה אֵמָתִי לֹא תְבַעֲתֶךָּ וְאַכְפִּי עָלֶיךָ לֹא-יִכְבָּד (לג, ב-ז) “הדברים

איוב לא, המפתח להבנת מצבו של איוב על פי אליהוא (פרק לג)

  “וּבִשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו חָרָה אַפּוֹ עַל אֲשֶׁר לֹא-מָצְאוּ מַעֲנֶה וַיַּרְשִׁיעוּ אֶת-אִיּוֹב” (לב, ג) “וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים עַל-כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוֹּת דֵּעִי אֶתְכֶם, אָמַרְתִּי יָמִים יְדַבֵּרוּ וְרֹב שָׁנִים יֹדִיעוּ חָכְמָה אָכֵן רוּחַ-הִיא

איוב ל, אליהוא בן האלוהים, אליהו בן האדם (פרק לב)

אליהוא הוא דמות ייחודית במהלך הספר כולו, דבריו מתפרשים על פני שישה פרקים, יותר מכל דמות אחרת, כולל את האל עצמו שדבריו פרושים על פני ארבעה פרקים.. מכאן שיש לדבריו

איוב כ”ט, תַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב – פרק ל”א

כש”תַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב”, הוא עצמו תם. תמה דרכו והוא נדם. לא נותר ממנו דבר, כאשר תמו דבריו. נסתיימה דרכו, ואין הוא עוד. צעד בצעד, שאיפה בנשיפה, ואין יותר לאן. כאן