כל הפוסטים של קובי נחושתן

“אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים” (בראשית ג-טז) נראה כי עצב זהו הרגש אולי המוכר ביותר,

רגש מאופיין עקב תנועתו, עקב אופן ביטוי האקטיבי, כמו הרוח שנודעת עקב תנועת האוויר. כמו גלי הים הנודעים בתנועת המים,

1- היחלשות הכוח הוויטאלי: האופן בו דאגה משפיעה על הגוף, במובן הפתולוגי, מתחיל דרך היחלשות הגוף. האדם נחלש מן הדאגה.

הביטוי הגופני (התהליך הסומטי) של הגעגוע, מתרחש בלב ובבית החזה. געגוע “שטחי” מתבטא בבית החזה כתחושה באזור כולו, ככל שהגעגוע

לא ייתכן שיבוא הגעגוע, אלא אם כן האדם ידע את אותו הדבר שהפך לחלק ממנו, ואותו הדבר הלך ואיננו, והוא

1- “וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלֹא, יִתְבֹּשָׁשׁו” (בראשית ב-כה) כאשר האדם שלם, אחיד בנפשו, ללא פיצול וחלוקה, ללא “מודע”

התשוקה מהווה את אחד מן המנועים המרכזיים להתקדמות של האדם לעבר מטרה כלשהי. ללא תשוקה – האדם אדיש, חסר חיות,