רגשות י”ג – געגוע ב’, צביטה בלב
הביטוי הגופני (התהליך הסומטי) של הגעגוע, מתרחש בלב ובבית החזה. געגוע “שטחי” מתבטא בבית החזה כתחושה באזור כולו, ככל שהגעגוע
הביטוי הגופני (התהליך הסומטי) של הגעגוע, מתרחש בלב ובבית החזה. געגוע “שטחי” מתבטא בבית החזה כתחושה באזור כולו, ככל שהגעגוע
לא ייתכן שיבוא הגעגוע, אלא אם כן האדם ידע את אותו הדבר שהפך לחלק ממנו, ואותו הדבר הלך ואיננו, והוא
1- “וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלֹא, יִתְבֹּשָׁשׁו” (בראשית ב-כה) כאשר האדם שלם, אחיד בנפשו, ללא פיצול וחלוקה, ללא “מודע”
התשוקה מהווה את אחד מן המנועים המרכזיים להתקדמות של האדם לעבר מטרה כלשהי. ללא תשוקה – האדם אדיש, חסר חיות,
רעד: רעד שאינו מסיבה עצבית, ממחלה מערכתית כגון פרקינסון. הינו אחד מן הסימפטומים המידיים המבטאים פחד. מיקומו של הרעד בגוף,
המשך המאמר הקודם: הפחד המרכזי באדם, זהו הפחד מ”להפסיק להיות”, זהו פחד המעורר פלצות בנפש האדם, וכל שאר הפחדים הינם
הגדרה: פחד מתעורר ספונטנית בלב באדם, כאשר נשקפת סכנה לקיומו. ללא הופעה של דבר מה המאיים ומסכן את חיי האדם,
התגובות הגופניות לתחושת הסיפוק, נעות על ציר בין כיווץ (חוסר הסיפוק) להתרחבות (תחושת סיפוק נוכחת) היעדר הסיפוק, בכל הרמות, מביאה
הגדרה: שביעות רצון: קיים רצון, המהווה סימן לידיעת החסר והחסך, היוצרים באדם מצוקה. גודל המצוקה עכב החסך שקיים, הוא כפי
הגדרה: סיפוק, זהו מצבו הטבעי של האדם, במובן המולד, במובן הקיומי העמוק. אין זה אומר שאדם נולד מסופק ושיהיה מסופק
הנני מטפל מוסמך בהומאופתיה קלאסית (באקדמיה להומיאופתיה קלאסית של ג’ורג ויטולקאס), וברפואה סינית. במהלך שנות עבודתי למדתי והשתלמתי גם במקצועות טיפוליים משלימים – רפואה טיבטית, רפואה איורוודה-רפואה הודית. במהלך שנותי כמטפל, אף עבדתי ולימדתי בארצות שונות במסגרות של משלחות רופאים לאפריקה, וכן באנגליה ובניו יורק.
מטפל בקליניקה במודיעין.
נשוי לשונית, ואבא למילה ולזהר.
© כל הזכויות שמורות