התנסות שביעית – וַיָּמָל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה

התנסות שביעית – וַיָּמָל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה

שתי מערכות ברית כרת האל בריתו – את אברהם:

“וכיון שצפה אברהם אבינו ע”ה והביט וראה וחקר והבין וחקק וחצב וצרף ויצר ועלתה בידו,
נגלה אליו אדון הכל הושיבו בחיקו ונשקו בראשו.
קראו אוהבו ושמו בשמו וכרת לו ברית לו ולזרעו עד עולם שנאמ’ והאמין בה’ ויחשבה לו צדקה.
כרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו והוא ברית מילה, כרת לו ברית בין עשר אצבעות ידיו והוא ברית לשון. קשר עשרים ושתים אותיות בלשונו, והמקום גילה לו סודו.
משכם במים דלקם באש רעשם ברוח בערם בשבעה נהגם בי”ב מזלות” (ספר היצירה ו-ח, ספר המיוחס לאברהם אבינו, הוא הספר המהווה בסיס ושורש לספרות הקבלית)

וכן במקרא נכרת עם אברהם שתי בריתות:
א- בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת-אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת (בראשית טו-יח)
ב- וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ (בראשית יז-ז)

ברית המילה אינו רק טקס ברית המילה הידוע, אלא סוף מהלך הברית שהוא אינו אלא חותם לברית ולתוכן שהיא מחזיקה בתוכה.
מהו אם כן התוכן המסתכם בטקס ברית המילה?

יש באדם שני כוחות מרכזיים דרכם ניתן לצור ולהביע יצירה:
1- כוח הדיבור, כוח המילה המדוברת – שימוש נכון במילים מבטא יצירה ומביא ליצירה.
2- החיוניות המינית שהיא עצמה יוצרת ויש עימה כוחות חיים ויכולת להביא חיים.

ההתנסות השביעית איננה טקס המילה הידוע, שהוא עצמו אינו אלא סוף המהלך של התוכן שהוא (התוכן) זה המביא את האפשרות לכריתת הברית.

מהו אותו התוכן איפה שהיא אותה ההתנסות השביעית המדוברת?:
1- השימוש הנכון בכוח הדיבור ככוח יוצר מציאות.
2- השימוש הנכון בכוח המיני ככוח יוצר חיים.

איכויותיו של אדם ששימושו בכוח הדיבור נכון:

א- אדם זה ממעט בדיבור, מילותיו מועטות ומדויקות, טון דיבורו (הצליל, קול הדיבור) אחיד.
ב- זהו אדם צנוע, גם אם בעל שם או מעמד הוא, אין הוא חי בראווה, הוא מדוד בדיוק רב בשימוש שהוא זקוק לצרכיו.
מזון – כדי צורכו, בריא, איכותי, מועט.
מים – כדי צורכו, כאשר בא הצמא.
לבוש – למידותיו.
שינה – לצורכי הגוף ולהבראתו.
ג- מבטו חודר, הוא מדויק, חד.. אך לעולם אינו עולב בחברו, כבודו של האחר זהו כבודו שלו עצמו.
ד- יש בדיבורו כריזמה המצמיתה את השומע למקומו אך דבריו נטולי ביקורת וגוון נגטיבי.
ה- מילותיו מכלילות בתוכן כוונה, רצון, מחשבה ומנגינה.
ו- הוא שקול וזהיר בצעדיו, מתערב בנושאים – כאשר הדבר משרת את תנועת עולם.
ז- יש בו תשומת לב מלאה לתנודות התודעה שלו, הוא מקפיד מאוד על עצמו בבקרה על סוגי המחשבות, יש סוגי מחשבות שלא יכנסו לחלל התודעה שלו. יש בו בחירה מלאה על מה יחשוב ומה לא.

איכויות של אדם שהשימוש בכוח המיני בו, נכון:

א- הכוח המיני מתפתח בו ללא האימפולס של הצורך או הרצון באקט המיני.
ב- יש בו חיוניות שאינה פוסקת, נראה כי אין הוא זקוק למנוחה או ריענון.
גופו רך וגמיש, ללא נוקשות שרירים או מפרקים.
החיוניות שיש בו – חיוניות עולם.
ג- דרכיו צנועות, צניעות הגוף, וכן בכל שאר צרכי הגוף, אכילתו מאוזנת – הוא מעדיף לזון גופו כאשר מסביב שקט ללא גירויים מיותרים, נראה שהוא אוכל במדיטציה.
אם שתה אלכוהול, לעולם לא ישתכר.
כאשר אכל, לעולם לא לשובע..
כאשר ישן – שנתו היא נים לא נים.
ד- יש בו בקרה מתמדת על תגובות החושים שלו ביחס למגע עם הסובב, דעתו איננה מוסחת – היא יציבה, שקולה, מתבוננת, רואה ומודעת לכל הסובב אך איננה מגיבה.
ה- התגובות שלו ביחסי אנוש – בדרך כלל שקולה, ואינה ממהרת להגיב. כמו שיש חלל זמן בין מה שנשאל למענה.. בשיחה עימו יש חלל זמן בין מה שנאמר עליו וכיצד הוא הגיב..
הסיבה לחללי הזמן – לא עקב היותו איטי בתגובה, למעשה זהו איש שתהליך העיבוד הפנימי שלו מהיר ומסחרר.
בחלל הזמן של תגובתו יש מקום לחלל היצירה. הוא קשוב למקום זה, שם האין מתווה ליש, לכן הוא סובלני, שקט, מעדיף את ההמתנה ולאחר שהטה אוזן, אז מגיב.
ו- יש בו יכולת דקה – דקה, לראות את הדבר עצמו, את האדם כמו שהוא, את השורש של כל דבר, את המהות, את חוט השני המחבר דברים במהותם אחד לשני – כך עולם ומלואו, פסיפס של צורות חיים כה רבות שכולם מחוברות וקשורות זו בזו.
הוא יודע לפרוט על החוט המחבר – כמוזיקאי אמן.
נגינותיו – נגינות חיים.
ז- המראה שלו אינו מסגיר את גילו… גוון עור פניו – בוהק, צבע עורו אחיד, כמעט ללא קמטים.
יש בו חיוניות שלֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה. הוא יציב בריאותית, ללא מצוקה או כאב גופני.

ההתנסות השביעית אם כן, היא ההתפתחות של שני כוחות מרכזיים אלו במבנה אנושי, הקיימים בקרבו של כל אדם כיסודות מולדים, וזקוקים להתפתחות ועבודה עצמית מזוויות שונות ולמשך זמן רב (בדרך כלל) על מנת להיות ראוי וכשיר לסוג הברית כדוגמתו של אברהם, להולך בדרכו של אברהם.