לאלו ההולכים בדרך – הקדמה

“רבי פנחס בן יאיר אומר:
זריזות מביאה לידי נקיות,
ונקיות מביאה לידי טהרה,
וטהרה מביאה לידי פרישות,
ופרישות מביאה לידי קדושה,
וקדושה מביאה לידי ענווה,
וענווה מביאה לידי יראת חטא,
ויראת חטא מביאה לידי חסידות,
וחסידות מביאה לידי רוח הקודש,
ורוח הקודש לידי תחיית המתים,
ותחיית המתים באה על ידי אליהו זכור לטוב, אמן.”
(סוטה ט-טו)

חיי האדם הם מסע.
מתי המסע מתחיל?
יש אומרים כי המסע מתחיל בחיבור זרע וביצית. התא בגוף האדם שומר ידע וזיכרון של כל מה שייצר אפקט או סטימולציה על האורגניזם, ומכיוון שחיבור זרע וביצית זוהי נקודת הפתיחה של התפתחות חיי האדם. גישה זו טוענת כי המסע האנושי מתחיל מנקודה זו. ששם כבר קיימת התחושה, בהתפתחות הביוכימית והצטברות הרשמים על פני התאים בגוף המתפתח.

יש הטוענים כי המסע האנושי מתחיל עוד לפני חיבור זרע וביצית. לדוגמא הבעש”ט, שתלמידיו מביאים בשמו, כי לנשמת אדם יש 42 מסעות כמניין מסעות בני ישראל מצאתם ממצרים ועד להגעתם לארץ המובטחת. הוא אומר שרוב מסעות האדם אינם בגופו אלא אחרי מות הגוף. שם נשמת אדם ממשיכה את המסעות שיש בידה עוד להשלים.

אחרים טוענים כי המסע מתחיל בעצם החיים ותנועתם. האדם שכאן, חווה את חייו ואת מציאותו- זה לבדו משקף ומלמד על המסע שהוא עובר בחייו.

סדרת המאמרים הקרובים, המבוססת על דבריו של ר’ פנחס בן יאיר, יוצאת מנקודת פתיחה, ומתפיסת עולם האומרת כי מסע האדם בעולמו מתחיל מן המקום בו האדם הפך למודע, לבוחר, לבעל יכולת לשנות ולבחון את עצמו ואת חייו, ולכן את מהלך כיוון ההתפתחות שלו.
לפיכך, כאשר האדם “נגמל בדעתו” (כמו שאומר הרמב”ם, על אברהם אבינו) אז הוא כשיר לצאת למסע. מסעו מתחיל כאשר יש בו דעה שאינה מושפעת יותר מחינוך או מהשפעות חברתיות. כעת הוא מסוגל להתבונן על המציאות ולבחון את הדברים בדעתו, מתוך ראייה בלתי משוחדת.
דעה משוחדת לרוב הינה תוצר המכניזם החברתי בו האדם גדל, התחנך באופן מסוים כך שהוא אינו יכול לחשוב בשונה מן העקרונות עליהם גדל.
“נגמל בדעתו”, כפי שנראה מכוונת רמב”ם, זוהי גמילה בראש ובראשונה מדפוסי היסוד שהועברו לאדם מן לידה, מן ההורים, מן המקום שבו גדל, מן ההשפעות של תרבויות מסוימות שהן אקטיביות, מתקופתו של אברהם ועד להיום.
השפעות אלו גורמות לאדם להיות תלוי כולו בגירויי החושים, ביופיו של הגוף, בתרבות הגוף והאסתטיקה החיצונית. גורמות לאדם לנטוש ולשכוח את מרכז ההוויה שלו, וללכת שולל אחר “זנות העין” (סטימולציות חושיות) ובכך לשכוח את עצמו.

סידרת המאמרים הקרובה טוענת כי נקודת הפתיחה של מסע האדם בעולמו, מתחילה כאשר שטף החיים המכאני עוצר, והאדם כמו עומד במקומו, ומתחיל להתבונן ולבחון את עצמו, עד לנקודה שבא הוא עובר בו זעזוע עמוק על מה שראה. ומכאן חש את הדחיפות הבוערת להתחיל את המסע.
להתחיל לזוז. כי עוד רגע קט, והוא עלול לאבד את עצמו ואת חייו.
בנקודת הפתיחה של האדם במסע החיים שלו, מתחילה בו התעוררות להבין את עצמו ואת חייו כמו שלא ראה עד לנקודה זו.
באנשים רבים מתחיל תהליך ההתעוררות עקב מחלה קשה שהביאה עימה זעזוע עמוק והבנה כי החיים אינם נצחיים וכי האדם עלול להפסיד דבר מה יקר לאין שיעור. לאור אותה המחלה והמשבר, מתחולל בחייו של האדם שינוי המבטא את תהליך ההתעוררות מחיים שלא נעו לכיוון הנכון.
אנשים אלו זוכים להעריך את החיים ממקום חדש, ובכך להעריך את מה שקודם לא קיבל שום תשומת לב והערכה.
יש אנשים המתעוררים לאור טראומה שחוו. למשל אדם קרוב שהלך לעולמו או הפסד של דבר מה שהיה קרוב לליבם עד מאוד. אז הם עוברים תהליך עמוק של הערכה מחודשת, שעניינה מה חשוב באמת בחיים. דבר זה מוביל להתעוררות עמוקה של יסודות בנפש האדם שהיו כלואים או כבויים עד לנקודה זו.

מעטים הם האנשים שאינם זקוקים לשוק, טראומה או זעזוע כדי להבין או לחוש את הדחיפות של הצורך להגשים ולקיים את סיבת הקיום, את עיקר חיי האדם.
אותם אלו המעטים, כבר בתחילת חייהם, בוחנים את אותן שאלות היסוד, שהן:
א- מי אני באמת.
ב- מדוע אני פה.
ג- מה עלי לעשות פה.
ד- לאן פני מועדות.
עבורם, אלו אינן שאלות פילוסופיות, כי אם קיומיות עד למרכז ההווייה.
אלו אנשים שתהליך ההתעוררות שהם עוברים אינו זקוק לשבר או מחלה, אלא הוא תוצר של שאלה לגבי הדבר הנכון. עם בירור של יסוד פנימי עמוק העומד על עיקרי הדברים כבר בגיל ילדות.
יש בהם כאב נוגה, תוגת עולם המפעמת בליבם ואינה נותנת מנוח.
אין לתוגה זו נחמה מכל ההצעות של עולם החומר, וכל היבטי החיים.
תוגה זו אינה נובעת כתגובה רגשית המתייחסת ליחסי אנוש, או לפעולת החומר בגוף האדם (שינויים ביוכימיים המהווים הסיבה לתמורות הרגשיות).
אלא תוגה זו, הינה ביטוי ואדוות ליסוד ממנו האדם בא ולשם הוא שואף תמיד לחוזר.
געגוע עמוק למקור ולשורש מהם נובעים החיים. אז מתחיל מסעם.

יש רבים שהחלו את תהליך ההתעוררות (מאותן הסיבות המעוררות שצויינו קודם) אך לאחר זמן מה, מעצם כוחו של ההרגל ותנועת החיים, הם שוכחים את מה שפגשו וחוזרים למקומם הקודם.
אך תוצאת ההתעוררות שכבר חוו, קיימת בליבם וממתינה להמשך המסע, שאותו הכרחי שיעבור האדם.

סידרת מאמרים זו יוצאת מנקודת ההנחה כי מסע החיים של האדם מתחיל כאשר החל את תהליך ההתעוררות.
היא באה לעודד ולתמוך באלו ההולכים בדרך.