אדם נחש, הצד המיתולוגי על קצה המזלג, חלק ב’

1- בעולם הקדום, יש לדמותו של נחש מקום מרכזי, בכל דת, תרבות או פילוסופיה, יש יחס ונגיעה לנחש.
עקב רוחב היריעה אתמצת את מרכז הרעיון של דמות נחש, ואת מה שהוא מייצג.
א- בסין:
נחש הינו וורסיה וביטוי לדרקון קדמון. הדרקון הקדמון נע באופן מתפתל, או ספיראלי בתנועה שלו, יש לו כוח לברוא מציאות, הוא נצחי, יש לא שני צדדים – דרקון אדום ודרקון שחור, שניהם הם היבטים של האחדות של המציאות שהתפצלה, ומן הפיצול של האחדות כל העולם נברא. הדרקון הוא ביטוי ל”צ’י” לאנרגיית היסוד ממנה נברא העולם כולו.
ב- בהודו:
קיימת עד להיום מסורת מהפנטי הנחשים, המחלל מנגן מוסיקה בתו אחד בדרך כלל, נחש הקוברה מתרומם, והצליל של החלילן שולט בתנועה של נחש הקוברה. נחש הקוברה מהווה סמל אלוהי בהודו, ומסורת השליטה בנחש הינה סימן לשליטה שכוח שממנו נברא העולם, הוא ה”קונדליני”.
מזווית נוספת – הנחש הינו ביטוי ישיר לתנועת הקונדליני. המילה “קונדליני” באה מן השורש בסנסקרית “קונדלה” (תנועה ספיראלית שעולה למעלה) ומכאן מושג הקונדליני בתורות היוגיות, שם המגמה הינה להעלות את הפראנה (אנרגיית יסוד) במעלה העמוד השדרה דרך הערוץ המרכזי המכונה “סושומנה”, כאשר הקונדליני מתעורר, הוא עולה באופן טבעי למעלה, דרכו למעלה הינה דרך פתלתלה בין שני ערוצים “אידה” ו “פינגלה” (זכרי ונקבי) שניהם שוזרים את סושומנה כמו צמה של אישה. כאשר הקונדליני עולה לראש , הוא מחבר את האדם לאחדות ממנה נובעת הקיום שלו, אז הוא הגיע להתעוררות ולאחדות. נחש הקוברה מאפיין את תנועת הקונדליני, ואת הדרך לאחדות, לחזרה על האחדות. חזרה לאחדות הינה החזרה לבית, למקור.
ג- ביהדות:
נחש קדמוני הינו הסמל לפיצול בבריאה, לאפשרות לטעות עקב “להב החרב המתהפכת”.
“נחש עלי צור” מדברי שלמה המלך, מתאר את הדואליות הראשונה היא הנחש, ויוצאת מן ה”צור”, אחד משמות האל.
מזווית אחרת: המכלול האנושי מיוצג דרך אדם – תודעה או נשמה. אישה – גוף או רגשות. נחש – החושים ויצרים. הנחש מהווה סימבול לחמשת החושים, הוא מכונה נ’ (50) חש, 50 חושים. לכל אחד מחמשת החושים, יש עשרה אספקטים או צעדים, בדרגות העומק שלהם.
המדרשים מביעים צער על חטאו של נחש ועל כיצד אבד לו לאדם שרת מעולה כל כך כמו הנחש. הנחש היה אמור להיות השרת המעולה ביותר. הכוונה היא לאדם היודע לשלוט על חושיו, הוא אינו מוסך בדעתו ואינו מגיב לגירויי החושים, לאדם מסוג זה הנחש הופך למשרת. אך היום האדם נולד לתוך מבנה מולד של תגובה לחושים ולגירויים החושיים מן העולם החיצוני, וזהו מה שמכונה “עטיו של נחש”. הצד הביולוגי שהאדם נפעל מגיב לעולם החיצוני דרך החושים, במקום שיעצור, יתכנס לתוך עצמו, ומשם ייוולד לו תבונתו, חוכמתו וכיצד להלך את דרכו בעולמו.
אחד מן המבחנים שעבר משה רבנו, הינו מבחן הנחש, כאשר המטה שלו הופך לנחש, והוא לומד כיצד מושלים בנחש על ידי אחיזה בזנבו. ומשה מפחד מאוד מן ההתנסות הזו. הלימוד שלו הינה ביכולת לעבוד עם החושים, ולהפוך אותם לכלי שרת לביטוי של המחלק אלוה ממעל שיש באדם , אותו על האדם לחשוף.
“זוהמת הנחש” הינה “זיהום” נפש האדם העדינה, במראות או מזונות גסים, שאינם זהים לדרגת העדינות של חלקים אלו, היקרים יותר וקיומיים יותר להתפתחות שלו.

2- מהו הנחש אם כן:
האתגר של האדם לחזרה לאחדות. הנחש הינו המסך שגורם לטעות ולאשליה, עקב הפיתול, התנועה העגולה והיכולת של הנחש להשיל את עורו, להשתנות, לא להיות צמוד למציאות אחת.
סימבול הרפואה הידועה הינו סמל הנחש, כיצד ארס הנחש מתהפך לתרופה, כיצד הרע הופך לטוב, כיצד מה שנראה כמו עונש, אסון, קטסטרופה, מתהפך לניצחון ולדרך לעלייה למקומות גבוהים יותר.
הנחש אם כן הוא “שומר הסף”, הוא מגן על החזרה ל”גן עדן”, הוא זה שאחראי להעביר את האדם מבחנים, שתכליתם גיבוש מבנה האישיות של האדם עד לדרגה שם האדם מביא דבר מה חדש שעוקף את “עטיו של נחש”, ומביא לעולם את כוחה של האחדות, שם הנחש מאבד את כוחו על האדם. שם הנחש מתאפס והופך לשרת לאדם.

3- היבט מרכזי של דמותו של נחש בתרבויות קדומות, הינו הנחש שמאפיין את הכוח הויטאלי, צ’י, פראנה, אנרגיה, אתר, חומר היולי ועוד כינויים רבים לאנרגיית היסוד ממנה העולם כולו שואב חיותו.
לנקודה זו עומק רב, ההומיאופתיה כולה נשענת על תנועתו של כוח ויטאלי, כל תרופה הומיאופתית “עובדת” דרך הכוח הויטאלי, ומכאן החשיבות של ההבנה לנושא “כוח ויטאלי”.
תנועת הנחש הינה האפיון המרכזי של כוח ויטאלי: לא נשמע, מסתתר, נע בהיחבא, ניסתר באופיו, ניכר בפעולותיו, בעל עוצמה מורגשת אך אינה נראית לעין, נע באופן מעגלי כמו גלי הים. איכויות אלו הן הביטויים לנחש בתרביות הקדם, כאשר מגמתן הינה להנגיש את הכוח הויטאלי לאדם באופן מודע, כך שהאדם מבין ויודע במה הוא עוסק וכיצד לעבוד עם הכוח הויטאלי. מהי הדרך למגע מודע איתו, כך שהאדם יכול “לעבוד” והיעזר בכוח הויטאלי לשם יצירה של חיים חדשים, חייו שלו עצמו או חיים בכלל.
המסורות שמלמדות את הקשר לכוח הויטאלי, מציינות את תהליכי הלימוד דרך דמותו של הנחש.
לכן נחש הינו ביטוי ישיר לכוח ויטאלי, על שלל ביטויו, והיבטיו.

4- מכאן נובעת היראה הספונטנית שיש לאדם מן הנחש.
אדם ש”טובל” בכוח האין סופי של “כוח ויטאלי”, החוויה הפרטית של אדם שחווה את ה”טבילה” בכוח זה, חווה סוג של היעלמות, מוות, הזהות הפרטית מתה, ומשם נולד משהו אחר. מצד אחד האדם נמוג לתוך האין סוף ומצד שני זוהי הדרך להיוולד לזהות עדכנית נכונה ומגובשת יותר.
במקום זה האדם פוגש את ה”מוות”, את המשמעות של “לא להיות”. כאשר האדם חוצה את ים האנרגיה, הכוח הויטאלי, הוא נולד שוב ומתחדש.
לכן הנחש מפחיד וגורם ליראה עצומה בקרב רוב בני האדם, עקב תהליך המיתה שהוא משקף בקוגניציה האנושית, כמו הדרך להיוולד מחדש.