על מקק שפגש אדם

אומרים הפיזיקאים: לאחר שהעולם יושמד במלחמה גרעינית, האורגניזם היחיד שייוותר ושישרוד מלחמה גרעינית, זהו המקק.
מדוע אנשים, בדרך כלל, כל כך סולדים וכל כך מפחדים מיצור קטן ולא ממש מזיק?
המקק מסוגל לחיות במצבים האקולוגיים הגרועים ביותר, בתנאי ההיגיינה הנמוכים ביותר. המקק חי בתנאים שכל יצור אחר היה מת בהם, אך הוא חי שם באושר גדול.
לכן המקק משקף לאדם את ה”לכלוך”, את הרמות הנמוכות של הקיום. המקק מהווה סמן ל”טומאה”, לזוהמה, לדבר שיש לברוח ממנו.

המקק מסוגל לסבול מצבים שאף יצור לא שורד בהם. כאשר דבר זה מתורגם לחיי האדם, דומה לאדם המתמודד עם מצבים תת אנושיים. מצבים של השפלה עמוקה, מצבי הישרדות, לאחר שכל התנאים לא מאפשרים חיים אנושיים נורמטיביים.

מציאות זו קשה מאוד, ולא אפשרית ל”כבוד האנושי”. דבר זה מוביל לתחושה של low life , במובן החברתי, אין אפשרות להיות כאחד האדם, האדם חי בעלמות נמוכים.

מצבים כגון: נכות קשה, מצבי השפלה וניצול עמוק, מצבי התדרדרות שבהם הצלם האנושי אבד ברמה הקוגניטיבית, מצבי הישרדות ברמה הנמוכה ביותר עד למקום שהאדם “שכח” מה זה להיות אדם.
כאשר צלם אנוש נמחק לטובת הישרדות יום יומית בלבד, זהו מקום בו האדם מאמץ את ה”לבוש” המכונה “מקק”.
זוהי הסיבה לסלידה הבסיסית שיש בקרב רוב בני האדם למקק.

מצב זה אינו ידוע בתוך ה”פרובינג” ההומיאופתי של blata, אך במקביל, מצב זה אינו בלתי אפשרי, ויש לזכור אותו כאפשרות, ברקע לתמונה הקלינית של blata orientalis.