kobyבספרי המטריה מדיקה השונים, כתוב על תרופה זו שהיא עמוקה, ואין איבר או רקמה בגוף שאינם מגיבים לה. לכן ספקטרום החולי והסימפטומים של ars alb, הינו עצום, ויש לראות את עיקר היסוד של תרופה זו.
הציר והיסוד של ars alb: חוסר ביטחון בסיסי, המוביל לחרדה תמידית ולאי שקט.
כל התופעות של תרופה זו, סבים סביב נקודה זו, ואם תרופה זו מתפתחת רק במישור האקוטי ואין לה היסטוריה מערכתית, האדם מפתח באופן זמני את הציר הבסיסי של תרופה. כך שיסוד נפשי זה קיים באופנים בסיסיים במצבים הכרוניים והאקוטיים כאחד.
פחדים: מוות, תחושה שהמוות קרוב, האדם חש שהוא עמוד למות ממחלה חמורה. דבר המקצין את חווית חוסר הביטחון בעצמו ובחייו.
פחד מעוני: הופך לרכושן, קמצן, עסוק בכסף ורכוש – עיסוק הנובע מתפיסה שאין לו והוא עומד להיזרק לרחוב ללא כלום.
פחד מגנבים: פחד זה מופיע בעיקר בלילה. תחושה שלפתע יילקח ממנו מה שיש לו הוא ייוותר ללא כלום.
הופך לפרפקציוניסט: הצורך לסדר ולניקיון הופך לאובססיבי אצלו, כך הוא חש שיש סדר, ואז התחושה של “חיים שנשמטים” והוא עלול למות, מוצא רוגע מסוים (באמצעות סדר וניקיון) יש לו צורך “לסדר” את החיים, כך הוא חש יותר בטוח.
במצבי קיצון הופך לאובססיבי בכל מה שהוא עושה: תוצר ישיר של חרדה עמוקה ותמידית, עם תחושה שהחיים עוד מעט מסתיימים. האובססיביות הינה דרך להסתדר עם מציאות פנימית זו.
הוא הופך לתלותי, וחייב משהו איתו כל הזמן, אז הוא חש בטוח יותר: להיות לבד עבורו, פותח תחושה של מוות, אז הוא חווה סוג של סוף ומוות. דבר שמעורר חרדה עמוקה. להיות עם משהו מקל על תחושה זו.
אגואיסט, רואה רק את עצמו: היחסים שלו עם הסובב, יוצאים מתוך פרספקטיבה אגוצנטרית, “מה יקרה לי אם הוא לא יהיה בחיים שלי יותר”, “איך אני אסתדר אם הוא לא יפרנס אותי” וכך הלאה.
הופך לביקורתי: עקב התחושה של אי יציבות ושל תפיסה שהוא עוד מעט לא יהיה פה, הוא הופך לקשה ולביקורתי בכל תחומי החיים, ועל כל נושא. הביקורת שלו בעיקר על חיי היום יום, על נושאים פעוטים.
הנטייה לביקורת אינה רק על העולם החיצוני, אלא בעיקר כלפי עצמו. במצבי קיצון הם מתפתחים עקב הביקורת העצמית תפיסת גוף מעוותת “אני שמן- שמנה” “אני מכוער – מכוערת” דבר המוביל להרס עצמי, לאנורקסיה, בולימיה ועוד דרכים שמטרתן “לתקן” את תחושת הכיעור שיש להם מעצמם.
בלילה בחצות יש החמרה גופנית ונפשית, הוא עשוי להתעורר מן השינה עם התקף של החולי הקיים בגופו בזמן הנתון, אז מופיעים המקביל החרדות הקיצוניות של מוות, חולי סופני ועוד… מצב זה מתלווה עם אי שקט פנימי עמוק:
בלילה, כאשר האדם עם עצמו לבדו, מתוך שינה, כאשר הלילה הגיע לשיאו, בחצות, אז האדם חווה את האימה הגדולה של להיות מול המציאות הפנימית שחיה בתוכו, לכן בחצות זהו זמן ההחמרה של תרופה זו. בזמן זה כאשר העולם שקט והוא נותר עם עצמו, אז מתעוררים הדפוסים הבסיסיים של חרדה ואי שקט.
מצב זה ברוב המקרים מתלווה עם חולשה עמוקה: האדם נחלש עמוקות עקב אי שקט שאינו מאפשר מנוחה והתחדשות. המערכת שלו נשחקת עמוקות מן החרדה ואי שקט, הגורמים לעייפות והעמקה של תחושת החולי הסופני. העייפות הינה חלק מן ההופעה האקוטית (במחלות אקוטיות) בתרופה זו.
בחצות הלילה, חולי קיים מחמיר.
Ars alb הינה תרופה קרה, עם צמא אינטנסיבי, למשקאות קרים, האדם לוגם לגימות קטנות אך בתדירות גבוהה, הוא חש צמא כל הזמן. הראש חם למרות שהגוף קר (bell) – הראש חם עקב המתח המחשבתי שקיים בתוכו ללא הפסק, האדם טרוד כל הזמן במחשבות של דאגה וחרדה על מצבו, דבר הגורם ל”אש” העולה לראש.
חרדה בטבעה גרומת ל”קיפאון”, הגוף קר ועומד מלכת, אך חרדה כרונית מביאה לידי “חום”, עקב הבערה הפנימית של אי שקט. ב ars alb , יש שילוב של קיפאון עם “אש”.
נטייה לבעיות ריאה, נשימה, האדם נראה חיוור, כחוש, עם נשימות מהירות.
ללא קשר לפתולוגיה, האדם תמיד עם חרדה ואי שקט.
נטייה לאי סדירות בקצב הלב. כשסימפטום זה מופיע, האדם הופך לחרד עם תחושה שהוא עומד למות. להיות עם משהו מקל עליו.
כאשר מופיעים תופעות כאב, הם כאבים שורפים. הגוף עשוי להיות קפוא מקור, אך תחושת הכאב הינו כאב שורף, לרוב עם אדמומיות עיניים, אף, פה: הכרב השורף הינו תוצר של חום פנימי הנובע מאי שקט, וגורם האצה, ולכן לחום ושריפה. חרדה מובילה לתחושת בערה.
להפרשות יש ריח חומצי, חריף. הפרשות כמו נוזלים בכלי הנשימה, שלשולים, פצעים עם מוגלה, בכולם יש תחושת שריפה עם ריח חומצי חריף.
נטייה לחולי המופיע במחזוריות קבועה: המחזוריות של ars alb, הינה חלק מן היסוד שפנימי של תחושת האי ביטחון. מצב זה קיים כל העת ויש לו הופעה מחזורית באופן בו הוא מאיים על תחושת הקיום של האדם. החיים אינם יציבים, האדמה מעורערת, לכן יש החולי בא באופן מחזורי, כאשר יש מעגל של החמרה בתחושת אי הביטחון.
האחיזה attachment , של אנשים אלו, הינה חזקה ביותר. האחיזה כל כך חזקה, עקב הפחד העמוק מן המוות, עד שהאדם, למרות שהוא חולה בחולי סופני וגופו למעשה כבר לא מתפקד, האדם אינו יכול להרפות ולכן סובל מאוד לקראת המוות. בספרות ההומיאופתית, תרופה זו הינה אחת מן העיקריות לעזור לאדם להרפות ושחרר את עצמו מגופו לפני המוות, ובכך למות מות נשיקה.
כל התרופות המשולבות עם ars, כמו calc ars, kali ars וכו’, לכולם יש היבטים של ars alb.