ממשפחת השושניים – liliales (חד פסיגי)
על פי ארבעת הרמות
אנרגיה: החמרה ב5 בבקר, קם מתוך שינה עקב פעילות מעיים (תהליכי העיכול הם בשיאם בשעות הבקר, תהליכי ספיגה ופריסטלטיקה של המעיים, בשיאם בשעות הבקר. אך כאן פעילות זו הינה מהירה, פתולוגית, נוטה לשלשולים עם גזים עם נטייה לבריחה ספונטאנית של צואה) החמרה בשעות הערב, בסיום היום. החמרה בקיץ, עקב חום ולחות. חום מחמיר את מצבו. מוחמר לאחר אכילה, שעה לאחר הארוחה. מאמץ בעבודה הקשור לישיבה סטטית, מחמיר את מצבו בעיקר בכל הקשור לתנועת מעיים.
הטבה לאחר שחרור של גזים. מקור ואפליקציה של משהו קר על האזור הכואב. (בטחורים, הקלה מקרח על האזור הפעיל) הטבה מצריכה של משקאות ממריצים – תה, קפה, רד בול, ועוד.. אוויר קר משפר את מצבם.
גופני: תרופה עם זיקה ספציפית למעיים. טחורים כמו אשכול ענבים, נפוח, סטגננטי, כחול סגול בצע. מוחמר בתחושה המקומית לאחר אוכל, לפני יציאות, בחום. מוטב עם יש אפליקציה של משהו קר, כמו קרח, על האזור הכואב. האדם חש חוסר ביטחון ביכולת שלו לשלוט על השריר הטבעתי של פי הטבעת, הוא לא יודע להבדיל בתחושה עם יש לו גזים או יציאות. לעיתים בוחר לו כאשר הוא בטוח שיש לו רק גזים, דבר הגורם לו לאי שקט תמידי, ולתשומת לב קבועה לאזור פי הטבעת. אפשרות לפתולוגיות קשות של מעיים כמו ulcerative colitis – crohns disease , דלקות מעיים, לרוב יש קשר לתפקודי כבד. אזור הכבד מרגיש נפוח, נוקשה, תחושת כובד ואי נוחות. אי הנוחות במערכת העיכול מחמירה לאחר אוכל, לא מייד, כשעה לאחר האכילה. גזים, תנועת מעיים, חולשה, נפיחות. לשתייני בירה כבדים, יש להם תשוקה לבירה, למרות שבירה מחמירה את תנועת המעיים. סטטיסטית: תרופה לאנשים מבוגרים, מגיל 60 + , לעיתים בילדים, נדיר לרואת את התרופה הזו בגיל האמצע (20-60)
מבנה גופני: פלגנטי, רפוס, שרירים רפויים עקב חוסר פעילות. אנשים המורגלים בחיים מחוסרי פעילות גופנית.
רגשית: מצבם הרגשי מושפע מתהליכי העיכול. כאשר הם לא מרגישים טוב פיזית, מצבם מתחיל ב אי שקט כללי, לרגזנות ותסכול, כל דבר גורם להם אי נחת, חוסר שביעות רצון, החיים מרגישים כמו מעמסה ללא אפשרות ליהנות מכלום. כועסים על עצמם ללא סיבה. שעה לאחר הארוחה מצב זה מתחיל להיהפך לדינאמי. מצבם הרגשי מושפע אף ממזג אוויר – חום ולחות גורמים לאי שקט, נרגנות, כעס, תסכול, תחושה שאין להם מקום להיות בו, ולהרגיש בנוח.
הדגש בתרופה זו: כיצד הגוף והחולי הגופני, מכתיב את המצב הנפשי ולא להיפך, כמו שנוטים ליחס במצבים רבים אחרים, בהם הנפש מכתיבה תגובה גופנית.
מנטאלי: כאשר מרגיש פיזית טוב: נחמד, תקשורתי, פעיל, רוצה לעשות, לעבוד, לצור. כאשר לא מרגיש טוב גופנית: החיים קשים, אין מקום לנוח בו, החיים הם מעמסה ללא הפסקה. רוטן על כל דבר. שום דבר לא מספק אותו, לא מרוצה מכלום.
על הקשר בין תהליכי עיכול למבנה אישיות חד פסיגי:
תהליכי עיכול קשורים לספיגה:ברמה הגופנית – מחצבי המזון -מהם נבנה הגוף ברמה הרגשית – תחושות שהאדם דוחה, ותחושות הפועלות על האדם, שהאדם רוצה בהן, או שחלות עליו ללא רצונו. – מהן נבנת תנועת הקולות הפנימיים של האדם. ברמה המחשבתית – יכולת הבחירה, מה האדם בוחר לעסוק בו ומה הוא לא מוכן לחשוב ולעסוק בדבר. מהם נבנה המבנה של גבולות ה”אני” של האדם.
תהליכים אלו בסיכומו של יום מכתיבים כיצד וממה האדם נבנה. עם האדם עסוק ברגש ובמחשבה מסוימת, הרי שמצב זה הופך לגופני ולבסוף לחלק ממבנה האישיות שלו. כאשר יש כשל במערכת, והיא אינה יודעת מה לצרף למקרם של מבנה האדם ומה לדחות, שם נוצרת הפתולוגיה של מערכת העיכול. ב – aloe – יש כשל בסיסי שאינו יודע לעכל, לכן כל הסימפטומים, בכל הרמות של aloe, קשורים אי נחת בסיסית מעצמם ומן החיים. אין להם מקום, מכיוון שיסוד האישיות שלהם אינו נבנה באופן מוצק ואחיד לאור קשיי העיכול, שאינם מתפקדים כשומרי הסף של הצורך לשאוב את מקורות האנרגיה ממנה נבנית המערכת. דבר הגורם לבסוף לפגיעה בתחושת ה”עצמי”. לכן sulphur הינה התרופה המשלימה ל aloe – כיוון ש sulphur אכן דומה וקרוב בסימפטומים המרכזיים, אך יותר מזה, sulphur הינה התרופה שקשורה לתפיסת ה”אגו”. ה”אני” של האדם, כיצד הוא נבנה ומוגדר כשונה באיכותו מן האחר ומן הסביבה, קשור באופן ישיר ל sulphur. לכן תרופה זו מופיה בגיל צעיר, אז מבנה ה”עצמי” עדיין לא מגובש. וכן בגיל המבוגר, שם האדם מסכם את חייו, נפגש עם עצמו ממקום של סוף וסיכום. אם במקום זה יש חללים חסרים במבנה ה”עצמי” שלו, שם עשויה התרופה להופיע. היא פחות מופיעה באצמע החיים, שם האדם יוצא מעצמו לעשייה המחייבת של זוגיות, הורות, פרנסה, בית, קריירה, משכנתא ועוד…. בתוך קלחת החיים אין לגיטמציה לעצור ולעסוק בהתבונות בעצם המבנה של ה”עצמי”.
שלום קובי,
האם תוכל לעשות אבחנה מבדלת הין תרופה זו לבין Podophyllum במצבי שילשול?
תודה רבה על הכל!
שבת שלום
הי רפי
ב- אלואה: השלשול לא מורגש כשהוא בורח, אין ליציאות ריח מאפיין מיוחד, צבע צהוב בדרך כלל. פי הטבעת חם.
ב- פודופיליום: שלשול עם ריח מאסיבי ביותר, חומצי, גופריתי. הריח איום ונורא, השלשול חם, שורף ומורגש שיוצא או שבורח. צבע חום שחור, כהה.
תודה רבה, קובי.
שאל הבהרה:כשהשתמשתי בסיכום של התרופה בביטויים ״תנועת מעיים״ או ״פעולת מעיים״ כוונתך היא ליציאות בשפה היומיומית?
תודה
הי רפי, בקר טוב
ב aloe , פעילות מעיים מורגשת, בתנועה של המעיים, שומעים רעשי תנועה ופעילות, לבסוף זה גם מוביל ליציאות
יש תרופות כמו china למשל שאצלם יש פעילות מעיים ללא יציאות, שומעים רעשים וחשים את התנועה ללא יציאה
לכן המושג “פעילות מעיים” מתכוון לתנועה המורגשת של המעיים – כאשר הדבר הופך לסימפטום, עקב התדירות, אי הנוחות ואו הכאבים הנילווים
בוקר טוב, קובי.
תודה רבה על ההבהרה.
אני ממשיך להינות וללמוד ממך הרבה מאד!