התרופה עם זיקה לשלפוחית השתן והכליות. עם דגש על השלפוחית.
שיטת הקוד הסומטי:
הקדמה לאדם-אקוויזטום:
הכליות – האיבר שאחראי לסינון הדם.
הדם – זרם החיים, הדם: סיכום סך החוויה האנושית, שם המיתר הקיומי שבלב “מודיע” לכל תא בגוף את הרצון על כיוון ההליכה של האדם.
הכליות מנקות את הדם, את זרם החיים ממה שאינו שייך לתנועה של האדם לכיוון שהרצון מוביל אליו. מה שאינו שייך לכיוון ההליכה, מתנקה דרך השתן.
השתן שבשלפוחית אם כן, מהווה תהליך מנקה ומטהר (ביחד עם הכליות) לכל מה שאינו שייך לאיכות הרצון שמוצאו בלב.
הכליות הן האיבר שאחראיות לניקוי הדם וכך לצור פלסמת דם שהם “מים אישיים”. מים המותאמים לקליטת הרצון הבא מן המיתר הקיומי שבלב, ובכך לאפשר את האקלים והתנאים האידיאליים למימוש הרצון ושאר התכנים הקיימים במיתר הקיומי, המוכרחים להתממש.
סימפטומים גופניים ומשמעותם:
1- תרופה של צד ימין (כליה ימנית, יורטרה ימנית וכו’)
ימין – הצד האקטיבי, הזכרי, הדורש לראות תוצאות ממשיות ממה שהוא עושה. סימפטומים בצד ימין מלמדים על הקושי במימוש הצד המעשי, הפרקטי של האדם.
2- דלקת בשלפוחית שתן – ככל שהיא מלאה יותר, כך יש פחות סימפטומים, והקושי הופך להיות קל יותר.
דלקת – מאבק. המאבק בשלפוחית הינו עקב רגשות שאינם שייכים למשק הנפשי של האדם, שהשלפוחית מכילה, שעוצמת הרגש שאינו שייך – קשה להכלה, קשה לניקוי, וקשה להתמודדות.
הרגש חודר פנימה למרות שהאדם אינו רוצה בו.
לאדם אין את החוסן הנפשי לא לאפשר לרגש מסוג מסוים שאינו רצוי, לשהות ולחדור למקומות שאותו הרגש אינו רצוי שם.
שלפוחית ללא שתן רב, הרבה סימפטומים: כאשר יש שתן מועט, יש אתגר שאף הוא מועט. אז לאדם יש את המשאבים להתמודדות, דבר המתבטא דרך סימפטומים.
סיטואציה הפוכה של שלפוחית מלאה, גדושה בשתן ומודלקת, שם הסימפטומים נעלמים, מבטא מצב של הלם ושוק בדומה ל – opium.
יכולת ההתמודדות של אדם-אקוויזטום איננה גובהה, הוא יכול לעמוד מול אתר קטן (ע”פ מידותיו) כאשר האתגר חורג ממידותיו של אדם-אקוויזטום, שם מסתיימת ההתמודדות.
אדם עם מוגבלות וחולשה בעמידות הכוח הנפשי מול אתגר כלשהו.
3- כאב בטיפות האחרונות במתן שתן בדלקות (sarsaparilla)
משמעות כאב במתן שתן בשלושה מצבים:
כאב במתן שתן בתחילת ההטלה – סיכום קשיי ההתמודדות שהיו עד כה.
כאב באמצע התהליך של ההטלה שתן – התמודדות מודעת עם הקושי המרכזי שהביא את האדם לחלות (יחסים אינטימיים, זוגיות, יחסי מין, קשיים המיקום חברתי, קושי למצוא את מקומו בעולם ועוד)
כאב בסוף תהליך הטלת שתן – החרדה מן הבאות, מן האתגר שאינו נגמר (מן הזווית של החולשה שהביאה לידיד מחלה – קשיי העמידות מול נושאים רגשיים שהאדם אינו יכול להדוף אותם מתוכו)
4- תחושת דחיפות במתן שתן, שאיננה משתפרת לאחר מתן שתן, גם אם מתן השתן בכמויות גדולות.
השלפוחית מרגישה מלאה, בעיקר לאחר מתן שתן.
תחושת הדחיפות – משמעות הדחיפות להתנקות ממצבים רגשיים שאינם שייכים לאיכות הפנימית של האדם (המיתר הקיומי – ממנו נובעת ידיעת ותחושת ה”אני”)
דחיפות תמידית – הלחץ הרגשי להדוף את שאינו שייך, תמידי.
דחיפות שאינה קשורה להתפנות מן השתן – חוסר אונים וחולשה מול הגורם החיצוני החודר, שאין בכוחו של אדם-אקוויזטום להדוף את אותם הלחצים..
דבר המוביל לחוסר אונים, רצון להיסוג פנימה, להיעלם למגע עם העולם, לא להיראות.
5- בריחת שתן בלילה, בשינה בילדים.
חולשת הספינקטר, שריר טבעתי של שלפוחית השתן – אשר הופך לחלש ולרדום יותר, עם פחות עצבוב, דבר המוביל לחיסרון תחושה עם יש בשלפוחית הצטברות שתן.
משמעות – חולשה כללית של הילד, בכוח העמידות מול העולם, ביחס למה שנכון לו וביחס ישיר למה שהוא רוצה (כוח רצון חלש, חולשה ביכולת לבטא את מה שהוא רוצה)
חולמים שהם מטילים שתן (כאשר זה מה שקורה)
משמעות – העדפה להימנעות, תחילת אסטרטגיית ההימנעות, עקב הצטברות של אירועים בהם הילד חש כי אין לו כוחות להשמיע את קולו ואת רצונו, אז הוא נסוג ומוותר.
בריחת שתן בלילה, מתוך ההרגל המותנה של הטלת שתן בלילה.
משמעות – אסטרטגיית ההימנעות הפכה לדפוס קבוע.
6- בריחת שתן וצואה, במקביל, בנשים מבוגרות.
משמעות והקדמה:
סימפטום המופיע בשלב חיים 11, שלב סיכום החיים (מגיל 60 לערך עד למוות, ע”פ שיטת 12 שלבי החיים) זהו שלב שהסימפטומים המופיעים בו, מלמדים על הנושאים שלא עובדו עד כה, על התפתחות שלא נעשתה, או על האתגר המרכזי שהאדם היה בהתמודדות עימו במהלך כל חייו ולא הצליח להגיע לרזולוציה, הבנה או הסכמה עם אותה ההתמודדות רבת השנים (האתגר לא הגיע לסיומו והאדם לא צמח דרכו)
האישה רוב שנותיה התמודדה ונאבקה להדוף נושאים שאינם נכונים לה ואף מזיקים, לרוב עקב יחסים במשפחה, או ביחסי קהילה כאשר האישה מחויבת לחיי הקהילה.
מאבק שלא צלח (בחוויה של האישה) והביא לתשישות עמוקה ביותר ביכולת שלה להגן על עצמה מפני אותן איכויות התנהגותיות שהיו סביבה, שלא היטיבו עימה.
לאישה-אקוויזטום יש חשיבות רבה לקחת חלק פעיל ולהיות שייכת לקהילה.. דבר הכולל בתוכו את הצד הפעיל והמעורב של חיי הקהילה..
עקב כך ייתכנו השפעות חברתיות על אישה-אקוויזטום שאינן טובות ולא נכונות לאיכות הנפשית שלה.. ולה יהיה קשה מאוד להתמודד עם ההדיפה של מה שאינו נכון לה.
היא תעדיף להימנע מיריבויות או קונפליקטים בתוך חיי הקהילה, ובכך להשלים עם מצבים שאינם טובים לה.
דבר זה יהווה סיבה בהמשך חייה לבעיות בשתן ובכליות.
7- כאב בכליה הימנית, משדר לבטן תחתונה, עם דחיפות במתן שתן.
משמעות:
כאב – דבר שאינו במקומו.
כליה ימנית כואבת – הצד המעשי של איכות הכליה, בייצור מים אישיים.
הכליה הימנית אחראית לייצר את התנאים והאקולוגיה הנכונה לאיכות המיתר הקיומי השוכן בלב האדם, והתפקוד שלה לקוי ואינו איכותי (דבר הנלמד מן הכאב המקומי בה)
שידור לבטן תחתונה – הכליה הימנית איננה מתפקדת, עקב היחסים עם המעיים שאינם סופגים את מה שנכון לאדם.
המעי סופג את האירועים שאינם מתאימים לאדם, המעי שכח ואינו זוכר את סוגי החוויות אותן יש לספוג..
המעי יודע מה לספוג כאשר הוא קשור ללב.. הלב הוא זה המעביר לו את האינפורמציה על מה שהחשוב והכרחי להתפתחות המבנה כולו.
כאב המשדר מן הכליה הימנית לבטן מתחתונה, מלמד כי האדם איבד קשר ללב, לכן המעי אינו יודע מה לספוג, והכליה הימנית איננה מסוגת ליצור תנאים ללב עקב השכחה ואיבוד הקשר.
באדם- אקוויזטום, מדוע וכיצד נוצרה השכחה מן הלב?
שורש השכחה באדם-אקוויזטום, נעוץ בחוויית החולשה הפנימית שיש בתוכו בעמידות מול העולם, היכולת להודיע לעולם מה הוא רוצה, מהי העמדה האישית שלו ביחס לכל נושא.
חולשה עקב חוויה של אי שייכות ואי התאמה לאופיו של העולם.
וכך עקב וויתור על הודעת הרצון לעולם, פעם אחר פעם, הרצון מתעמעם, ומשם הנתק מן הלב.
8- הצד הימני של החוליות המותניות (לומבריות) כואב.
חוליות מותניות – חווית הישרדות, לרוב עקב חיסרון תמיכה מוקדמת מן הבית הראשוני וההורים.
צד ימין של אזור זה – האדם נקרא לפעול לפעולות המביאות לידי חווית מוגנות, אך למרות העשייה האקטיבית (להביא לידי חווית הגנה) אין הדבר עולה בידו… הוא נותר חשוף, נטול תמיכה והגנה.
סיכום לאדם-אקוויזטום:
אדם שאינו מוצא את מקומו החברתי, מרגיש שאינו שייך לעולם ולכללי ההתנהגות שיש בו.
אדם החווה חולשה עמוקה ביחס ליכולת לייצר עמידות מול העולם.. העולם מערער וחודר אותו.
כוח רצון חלש, מודע לעצמו אך ללא הכוח לצור מהלך של דרך אישית – אדם חלש.
מן הזווית החברתית: מודעות תמידית למה שקורה סביבו. תחושת חולשה ואי הגנה.
אך במקביל (למתבונן) הוא יראה כמו שאינו קשור ומנותק, כמו שהוא בתוך עולם שלו שם אין הוא שם לב למתרחש בדינאמיקה סביבו.
בילדים – הוא מודע למה שקורה, ובמקביל כאשר ילד מלגלג או צוחק עליו, אין הוא הבחין בכך.. כמו שהוא חי בעולם מקביל. הוא חושש מן העלבון החברתי ורגיש עליו, אך אינו שם לה או מודע כאשר העלבון החברתי מופנה כלפיו.
יש בו דחף להצליח ולמצוא את מקומו החברתי או בעולם בכלל, אך הוא חש כי אין לו את הכוחות המנטאליים לכך, יש בו כהות חושים, בלבול מחשבתי וקשיי ריכוז בעיקר כאשר מתעורר הקושי באתגר על אופן העמידות מול העולם.