צמח, ממשפחת המורכבים. סף טור שישי בטבלת הצמחים.
בוריקה, פאטק ואחרים קוראים לאכינצאה, תרופה שמתקנת ומחזירה איזון לדם, ולמערכת ההמטולוגית שיצאה מאיזון (blood corrector)
כל הסימפטומים של אדם-אכינצאה סבים סביב הנושא המרכזי בתרופה, שהוא היציאה מן האיזון ההמטולוגי, דם שאינו מאורגן נכון, דם שיצא מאיזון, דם שאינו במקומו.
לכן – אומרים בוריקה ופאטק, שדם שאינו מאוזן ואינו מאורגן נכון, פותח את האדם להיחשף לדלקות עקב ירידה חיסונית, לרעלת דם (sepsis) לזיהומים מסוגים שונים.
הסימפטומים כולם בתרופה זו, הינם פועל יוצא של “דם לא מאורגן”.
מזה “דם לא מאורגן”? וכיצד האדם מגיע למקום ששם הדם איננו מאורגן?
מהם התהליכים אותם האדם עבר שבעקבותיהם הדם יצא מאיזון? מה הדבר מבטא ומה הוא מלמד על האדם?
ניתוח על פי שיטת הקוד הסומטי:
1– דם – זהו נוזל החיים, נוזל שיש בו את כלל המרכיבים וההשפעות השונות שהאדם ניזון מהם, מושפע מהם, או חי אותם. נוזל הדם מהווה את הסיכום של כלל החלקים של האדם, שכל אחד מאברי הגוף הניזון מן הדם, תורם מאיכותו לאיכות הכללית של הדם.
כך שנוזל הדם מכליל בתוכו את הסיכום של החוויה האנושית על כל צדדיה.
2- יש בנוזל הדם חלוקה לשלושה סוגי איכויות דם:
א- דם עורקי
ב- דם וורידי
ג- דם שם קורה ומתרחש המעבר בין העורקי לוורידי.
3- תפקיד הדם המרכזי:
להוביל הזנה לכל תא בגוף.
עיקר האיכות המזינה שבדם, זהו העברת ה”רצון” הנולד ובוקע מן הלב, מן המיתר הקיומי ששוכן בלב, ומודיע לכלל חלקי מערכת לאן מגמת פניו, לאן הוא רוצה להגיע (מהי המטרה של האדם, לאן הוא הולך, מה הוא רוצה להשיג בהליכה הזו)
הזנה זו נעה דרך הדם העורקי המזין כל תא הגוף האדם בידיעה הרצון.
במיני הדם (capillaries ) שם מתרחש תהליך הקומוניקציה בין הדם המזין את התאים ברצון, לבין היציאה של הרצון לפעולה – שבאופן אידיאלי, הפעולה מדויקת במימוש שלה להכתבה הבאה מן הרצון (לרוב אין הפעולה זהה לכוונת ולמגמת הרצון, משם נולדות בעיות רבות)
דם וורידי נושא את תשובת המערכת ללב, לאחר ההוצאה של הפעולה המבטאת את הרצון, ועד כמה הפעולה אכן הייתה נכונה ומדויקת ביחס לאופיו של הרצון.
דרך הדם הוורידי הלב יודע עם המהלך של האדם, בדרך הנכונה או לא.
אם האדם בדרך הנכונה – אין מחלות ואין סימפטומים.
הסימפטומים והמחלות הן תוצר ישיר של הליכה שאיננה הולכת אחר הרצון.
4- מהי אם כן הסיבה הראשונית של דם שאיננו מאורגן?
רצון שאיננו מתורגם מעשית כפי הכוונת הלב, במעשים הקונקרטיים בעולם.
השלב הראשון של היציאה מאיזון הינו בדם עורקי שמביא סוג מסוים של הזנה, כאשר תשובת הדם הוורידי, אינה התשובה הנכונה.
אדם אינו הולך בדרך הנכונה, אינו פועל את הפעולות הנכונות, אינו קשוב לעצמו, איבד את המגע עם עצמו, הלך לאיבוד תוך כדי מהמורות החיים.
איבד את המגע והקשר לליבו.
5- כאשר הדם אינו מאורגן (עקב מה שהוסבר למעלה) הדבר פותח פתח למצוקות גופניות רבות (כפי שבוריקה, פאטק ואחרים אומרים)
הכלל הקליני המרכזי:
הביטוי הסימפטומטי של יציאה מאיזון של “דם מאורגן” – מספר מדוע הדם יצא מאיזון, מה היו הנסיבות שהביאו את האדם ליציאה מאיזון זה, שתחילתו באיבוד המגע עם עצמו עם ליבו, עם הרצון והמימוש שלו.
6- דוגמא קלינית מן המטריה מדיקה של בוריקה המבטאת את עיקרון זה:
גנגרנות:
רקמות באזור מסוים אינן מוזנות, לכן הן עוברות תהליך של ריקבון וניוון.
המיקום של התהליך הריקבון, מלמד איזו פונקציה נפשית איננה מוזנת.
היעדר ההזנה למקום מסוים בגוף – נניח לכפות הרגליים, מלמד על המאמץ של האדם להשריש נושאים שאינם נכונים, האדם השקיע כוחות נפש רבים למגמת ההשרשה, אך מכיוון שהוא ניסה להשריש את המה שאינו נכון, האזור המייצג את מגמת ההשתרשות (כפות הרגליים) הפסיקו להיות מוזנים על ידי הדם העורקי, מכיוון שכפות הרגליים אינן שומעות.
מכיוון שאין הן שומעות, ההזנה מן הדם העורקי איננו יכול לפעול שם. ומכאן הגנגרנה.