צמח, ממשפחת הסולניים, תחילת טור שישי בטבלת הצמחים.
סימפטומים גופניים ומשמעותם, ע”פ שיטת הקוד הסומטי:
Modalities שנילקחו מן המטריה מדיקה של תוכנת ראדר.
1- החמרה מלחות, מזג אוויר קר ולח:
לחות הופכת דבר מה למגושם, לכבד, למעובה. דבר המכביד על התנועה, והופך את האדם למסורבל.
קור מכווץ, גורם לנוקשות ומכאן לאיבוד יכולת התנועה.
קור הוא אחד מן הסימנים הבולטים של תגובת הגוף לפחד וחרדה הגורמים לנוקשות, כיווץ ואיבוד יכולת התגובה.
המחרה משילוב זה, מלמד על אדם שהתנועה וחופש הפעולה עקרוניים לו.
אם יחווה מצבים שבהם הוא נאלץ לעשות מעשים שאינם מתאימים לו, דבר המכביד עליו נפשית, תגובתו תהייה כאחד המנסה להיחלץ מסוג של “כלא”. הוא עלול להגיב באגרסיביות אולי אף באלימות.
2- המחרה בשינויי המזג האוויר, מחום לקור, מקיף לסתיו:
המחרה בשינוי או משינויי מזג אוויר, זוהי אינדיקציה לאדם שקשה לו המעברים..
הוא היה מעדיף לחיות בדפוסים ידועים מראש, ללא “סכנת” ההתמודדות עם שינויים.
אדם הזקוק לידיעה מוקדמת על הדברים העומדים להשתנות.
אם הדברים באים לו בהפתעה, שם עלולים להיווצר סימפטומים.
אדם הזקוק לוודאות ולביטחון של מציאות קבועה וידועה מראש.
החמרה מחום לקור, קיץ לסתיו:
חום – פעילות, אקטיביות, תזזיתיות, גירוי יתר, תנועה, עשייה וצפייה לתוצאות.
קור – כיווץ, התכנסות, העדפה לא להיראות, פחד – חרדה, עצירת פעילות.
קיץ בשנה מקביל לצהרי היום ביממה – משמעות הזהה לחום.
סתיו בשנה מקביל לערב ביממה, במעגל הטמפרטורה, זהו זמן המתקרר לקראת הקור של הלילה.
מצב זה באדם-דולקמרה:
אדם הזקוק לאקטיביות תנועתית, לעשייה המבקשת תוצאה.
קשה לו להתבונן על עצמו, הוא אקטיבי עד לאגרסיבי. כאשר הוא נדרש להתבונן על מה שהוא חש או מה שקורה לו רגשית – הדבר מביא עימו “המחרה רגשית” עקב אי היכולת לשהות עם עצמו מול מה שקורה לו רגשית.
3- מוטב ביובש, חום ותנועה:
ביובש נוזלים מתאדים, דבר הגורם לאברי הגוף, בעיקר לאיברי המערכת המוטורית להתקרב אלו לאלו.
במצבים מסוימים הדבר יביא לשיפור הנושא המוטורי – בקרב אנשים שיש להם נטייה לאגירת נוזלים.
נטייה להצטברות נוזלים ולכן לכבדות – אנשים שהתנועה חשובה להם, אך הידיעה לכיוון של התנועה אינו ברור ומדויק עד הסוף… האדם חש צורך אינטנסיבי לתנועה קדימה, ללא הידיעה לאן ללכת.
עקב אי הידיעה לכיוון התנועה עם אי שקט פנימי המחייב אדם לתנועה, עלול להוביל אדם להתנהגויות אימפולסיביות, מהירת חימה, לעיתים לא הגיונית.
מכאן החמרה מלחות והטבה מיובש, חום ותנועה.
4- החמרה מדיכוי של מחלות עור והפרשות:
עור – גבולות של האדם ביחסים עם העולם.
מחלות עור – סוג המחלה והאפיונים שלה (peculiarity ) מעיד על סוג הקושי בהצבת הגבול מול העולם.
המחרה מדיכוי מחלות עור, עקב גישה בטיפול סימפטומטי, שם המגמה הטיפולית היא רק לשם העלמת הסימפטום – מביאה לידי העצמה של הקושי באדם- דולקמרה ביכולת שלו להציב גבול מול העולם שנכון ומתאים לו.
המחרה מדיכוי – מלמד על קושי מודע ונפיץ רגשית שיש בנפש האדם, מול נושא היחסים עם הסובב, בקושי להצבת גובל להם.
זהו סימפטום החושף את האקוטיות והנפיצות במצבו הנפשי של אדם-דולקמרה.
דיכוי הפרשות – באותה הגישה, בה המגמה הטיפולית היא בהעלמת הסימפטום.
העלמת הפרשות מן האף, מן הנרתיק או ממלחות עור.
הפרשות מלמדות על עודפי רגש או אנרגיות שיש לשחרר את הגודש שהן יוצרות, דבר המתבטא קלינית דרך נושא ההפרשות.
דיכוי של ההפרשות המביא להמחרה, מלמד על העוצמות הרגשיות שיש באדם-דולקמרה, ועל הצורך ל”ניקוז רגשי” של אותם העודפים.
מדוע יש באדם-דולקמרה הצטברות רגשית הזקוקה לניקוז?
תהליך שקורה עקב עוצמות פוטנטיות שאינן מכוונות היטב, לאדם אין את הידיעה ואת ההבנה מה עושים וכיצד נוהגים עם העוצמות הפנימיות שיש בו.
זהו אדם עם כוח, ללא הידיעה מה עושים עם הכוח.
5- אלרגיה לחתולים:
נטייה של המיאזמה הטוברקולינית, דבר המצביע על הצורך לבירור הקליני של שלבי חיים 1 עד 4, בעיקר של השלב הראשון (מי הם ההורים, איזה חיים היו להם, מה הם נושאים הלא פתורים שנותרו בנפשם, נושאים העלולים לעבור לדור הבא, דרך הכלל של העברה בין דורית) על פי שיטת 12 שלבי החיים.
6- ראומטיזם מול שלשול או תופעות עור, כשאחד מבריא השני מחמיר ולחילופין:
ראומטיזם – קושי להבין כיצד לממש את הרצון הנובע מן הלב, למעשים קונקרטיים.
קיים מאבק (דלקת) בין הצורך לתנועה ולהגשמה הנכונה של הרצון, אך יש באדם את חיסרון הבהירות לכיוון והמימוש של הרצון, דבר המוביל לעשייה שאיננה מדויקת לאדם. האדם נותר עם תסכול עמוק מעשייה שלא מדייקת ומגשימה את הרצון הפנימי.
תופעות עור – קושי בהצבת גבולות של האדם מול העולם.
שלשול – אי היכולת להחזיק ולהכיל נושאים רגשיים.
בשלשול של אדם-דולקמרה, הצורך הינו בסילוק מהיר של חוויות רגשיות עקב חיסרון היכולת לעסוק איתן.
כאשר יש מעברים פתולוגיים בין ראומטיזם לבעיות עור:
תנועה מול גבול.
תנועה ללא ידיעה על הגבולות הפרופורציונאליים של התנועה (מתי לעצור ומתי לנוע)
תנועה פתולוגית בין ראומטיזם לשלשול:
העולם נחווה בעוצמות שלא ניתן להכיל, דבר הגורם לקשיי תנועה מול הנושאים המציפים.
סיכום:
הסימפטומים ששייכים ל – modalities , יכולים להתבטא בכל מקום בגוף האדם.
מכאן שהתופעות הקליניות מובנות רגשית על פי מיקומן בגוף.
דבר הנלמד מן המשמעות של איברי מערכת שלד-שריר.
הופעת ה – modalities , על פני מערכת שלד- שריר, מלמדת על הסיבות ועל ההיסטוריה שקדמה להופעת החולי.