צמח, ממשפחת השושניים (liliales) חד פסיגי בסוף טור שישי.
לפי בוריקה:
הנושא המרכזי בתרופה, זיקה ללב, להסדרת דופק הלב.
מחזקת את שריר הלב ואת הלב כאיבר על כל תפקודיו.
ניתוח האישיות של התרופה, על פי הסימפטומים הגופניים – דרך שיטת הקוד הסומאטי, דרך סימפטומים גופניים שנלקחו מן המטריה מדיקה של בוריקה.
1- לב ודופק הלב:
הלב זהו האיבר העמוק ביותר בהיררכית האברים, כיוון שהיסוד העמוק ביותר באדם (המיתר הקיומי) מתגורר בו. הלב כאבר הוא המשכן לאותו היסוד העמוק..
לכן – סימפטומים בלב ובדופק הלב, הם אינדיקציות לתנודות של אותו היסוד העמוק.
כאשר לכל הסימפטום בלב ובדופק הלב, יש אינדיקציות אשר באות לספר ולתאר את דיבורו של אותו יסוד עמוק..
מרגיש כאילו הלב פועם בכל בית החזה.
דופק הלב מתאר את המקצב הטבעי של האדם.
סימפטום זה מלמד כי היסוד העמוק באדם זקוק להרחבת הגבולות שלו.. יש עומסים ביכולות ובפוטנציאל באדם, שהגיע שעתם לפרוץ להתגשם מעשית בעולם.. וכעת הוא זמנם.
ואותו הכוח – דוחק באדם לצאת למסע ההגשמה.
אנדוקרדיטיס, עם קשיי נשימה קיצונית, עקב בעיה לבבית..
דלקת של הרקמות הפנימיות של הלב, לרוב דלקת זו מערבת בה גם את השסתומים.
קונפליקט עמוק – מאבק סוגי רגשות… כאב והדחקה של נושאים עקרוניים לאדם.
צורך בביטוי של תכנים רגשיים בסיסיים הקשורים בצורך להרגיש חי, נושם וגדל.
קושי בביטוי הרגשי – האדם חש שאין לא כלים לבטא את מה שהוא חווה .
העולם הפנימי שלו נותר ללא כלים לביטוי – דבר היוצר מצוקה קשה.
ללא ביטוי – הדרך נותרת חסומה, האדם במקום המחייב אותו קיומית, למצוא דרכים לבטא את האמת הפנימית שלו.
מכאן הקשר לריאות – ריאות הן הגבול הפנימי שמשמעותו: הבנייה של תכונות נפש, דרכן האדם יבטא את עצמו באופן האוטנטי והמדויק לאיכות העמוקה שבלב.
אם אותן תכונות נפש לא התפתחו דיין, על פי דרישת המיתר הקיומי.. ואין לאדם כלים לביטוי העצמי העמוק… הריאות יבטאו את הדבר דרך סימפטומים ומחלות.
תחושה כאילו הלב הפסיק לפעום, ואז מתחיל בפתאומיות.
דופק הלב: מקצב החיים הטבעי לאדם.
רגשות שעומדים זמן רב בחלל הנפשי, ללא ביטוי וללא עיבוד..
(הרגשות הקשורים בנושא הלבבי – הם הרגשות העמוקים ביותר, כאשר מגמתם: ביטוי של ההוויה העמוקה והבסיסית)
עצירת הדופק מלמדת על חוויות רגשיות של הצפה גודשת של נושאים הפוגשים את האדם, ויוצרים רצון לבטא דבר מה שאין לאדם יכולת לבטא, עקב ההצפה.
האדם נע בין קצוות רגשיות של עצירה כמו שיש שוק והלם, מול התפרצות מיידית של רגשות עקב ההצפה המחייבת תנועה ושחרור.
דפיקות לב חזקות, במינימום מאמץ.
האדם חש את התפעמות הכוח הלבבי.. יש בתוכו תוכן עמוק ורב הזקוק לביטוי מעשי. לכן כל תנועה קלה, מביאה להעצמת דופק הלב.
החמרה מטבק, במיוחד מסיגריות.
רגישות לטבק – איזון נפשי עדין דק ועמוק המושפע מיידית מגורמים מזהמים חיצוניים.
ביטוי לאדם חשוף, רגיש, פתוח לסובב, ללא הגנות.
אנגינה פקטוריס.
תעוקת חזה – יכולה לנבוע מסיבות רבות.
הנושאים המרכזיים:
“לא הצלחתי עד כה, להראות לעולם מי אני, מהו ערכי”
“יש בי הצטברות של עצב מועקה על שלא הצלחתי עד כה לממש את האיכות של מי שאני”
“אנשים מתייחסים עלי ללא הבנה מי אני ולמה אני זקוק, אני נותר בעולם בודד עקב כך”
“כל חיי רציתי מגע עדין ואוהב, אך בפועל יש לי יחסים אגרסיביים, ללא היחס האנושי שאני זקוק לו”
“קרה לי משהו בחיים שמאז אין אני יכול יותר לבטא את עצמי באופן הפשוט, הקל והמיידי”
“יש לי עגמת נפש מלראות דברים או נושאים שאין לי יכולת השפעה עליהם”
דופק מהיר במיוחד ולא סדיר.
האדם חש דחיפות – “הזמן חולף, ועדיין לא הצלחת להגשים ולעשות את מה שרציתי לממש”
יש באדם לחץ פנימי עקב עוצמות נפש הזקוקות לאקלים מסוים ששם ניתן לבטא אותם.
קיימץ באדם הבנת הסוף הקרב ובא.. דבר המוסיף לתחושת הדחיפות למהר ולהגשים נושאים שבלעדיהם האדם כמו שפספס את החיים.
הרחבה של החדרים בלב, עם ניוון ונוקשות של שריר הלב
זוהי מחלה שמתהווה על פני זמן רב.
ביטוי למצוקה שיש באדם במאבק אימתנים, עם מאמץ רגשי עצום להצליח לחיות מול מציאות חיצונית, שאיננה מאפשרת את המימוש..
האדם חי בתחושה שהעולם קשה ואגרסיבי מול איכותו הפנימית, ושעליו לפתח סוג של חומת מגן מחוספסת, דרכה הוא חש מוגן רגשית בעולם קשה וזר.
אך בתוכו – הוא נותר חי, נושם וזקוק למגע עדין, משם מתאפשרת תנועת הקיום הטבעית שלו.
הוא במאמץ תמידי להצליח לייצר לעצמו את אותה העדינות ההכרחית לו.
2- מוטוריקה:
כאב באזור המותני; כאבים ברגליים; בבוהן הגדולה.
כאב – דבר שאינו במקומו.
כאבי רגליים עד לבהונות – תהליך מימוש הרצון:
האופן בו האדם הולך וממש מעשית את עולמו הפנימי, אינו מדויק. וכן האופן בו הוא משריש ומקבע את המעשים למציאות, אינם מתארים נכונה ולא מדייקים את הכוונה הראשונה.
הכוונה המקורית לא הצליחה להיתרגם נכון בעולם המעשה.
העולם הפנימי לא מצליח להתממש כפי איכותו..
רעד של ידיים.
חולשה של יכולת העיסוק בפרטים הקטנים של החיים שם הכוונה העמוקה, היסודית מתפרטת למעשים בחיי היום יום, עד שכל שהאדם מבטא את עצמו נכונה בכל פרט בחיים.
ייתכנו פחדים וחרדות המונעים מן האדם לבטא את עצמו בפרטים הקטנים מהם החיים נבנים.
חרדה מן המפגש את האיכות העמוקה שלו מול החיים, וכיצד העולם יגיב ויקבל אותה.
כאב בפרקי כף היד ובקרסוליים.
קשיים לממש מעשית את הרצון שבלב.
הרצון אינו מצליח להתממש מעשית – הוא נותר כרעיון או כמחשבה.
3- שתן:
תהליך הניקוי של הרגשות הלא נכונים לאיכות האדם:
דחיפות במתן שתן, תחושה של הרחבה של השלפוחית, כאב בשלפוחית – שתן מרוכז, ריח חריף.
ביטוי לרגשות נגטיביים המצטברים בלב האדם, שאינם עולים בקנה אחד עם האיכות העמוקה באדם, והצטברותם יוצרת הפרעה בתנודות הנפש של האדם.
צורך להתנקות מהם.
4- בטן:
בגדים מרגשים לוחצים וצרים על הגוף, בנשימה עמוקה – כאבי בטן, כאבים כמו כיווצי מעיים.
ביטוי להזדקקות של האדם לחלל לסביבת קיום גדולה ורחבה יותר.
המקום הרגשי בו האדם חי, צר לו.. הוא זקוק לחלל שם הוא יוכל לבטא את עצמו באופן משוחרר.
5- נשים:
כאב ורגישות בשלפוחית, המתלווה עם אי סדירות בדופק הלב.
ההצטברות של רגשות קשים ונגטיביים, שאין ניתן לפנות בקלות. מהווים סיבה להפרעות קומוניקטיביות ביחסים אינטימיים.
מפרקי סקרואיליאק רגישים.
חוויה של חיסרון בתמיכה, אין שם אדם שניתן לסמוך עליו, בעיקר מאדם שיש ממנו צפייה לתמיכה.
“נותרתי אני לבדי במערכה של החיים, הבית והדרך שאני חייבת לעבור. רציתי וקיוויתי שיהיה שם אדם נוסף שניתן להישען עליו… כעת אני מבינה שאין שם אדם מסוג זה”
גרד בנרתיק, עם אי נוחות וגרד בשלפוחית.
גרד – אי שקט
אי שקט מול בן הזוג, היחסים אינם נוחים, הם יוצרים מתח פנימי רב, עם הצטברות של רגשות קשים ונגטיביים. יש שם קונפליקטים כל הזמן….
6- מוטב באוויר פתוח, מוחמר בחדר סגור
מוטב באוויר פתוח: ההזדקקות לחלל פתוח, למרחב. שם יש חלל שניתן “להיות” בו. שם מתאפשרת התנועה.
החמרה בחדר סגור: המקום צר, כמו כלא. האדם חש סגור בכלא. זקוק למרחבים (שיקוף למצבו הרגשי)
סיכום אדם – שושנת העמקים:
תרופה זו יותר בנשים (סטטיסטית)
אישה רגישה, מדויקת מאוד עם מה שנכון ומתאים לה, קושי לייצר את המציאות שנכונה לה למרות הידיעה על הדבר הנכון.
סיסמוגרף רגשי עדין ביותר. מרגישה כל מה שקורה סביבה. מודעת למה שקורה לאחרים.
מאבק תמידי להצליח “להיות”, לממש את התוכן הפנימי שלה.
עיקר הקושי – הינו העולם החיצוני, שנחווה כגס רוח, פרובוקטיבי, אגרסיבי ואף אלים…
קשה לה מאוד מול עולם מסוג זה.
אך היא איננה מוותרת על הזכות הבסיסית של “להיות”.. דבר שיותר בה מתח ודריכות שקשה להרפות.
היא זקוקה למרחבים ללא הגדרות. המגמה לקבע אותה בהגדרות, מעורר בה תחושת כלא..
לכן היא מעדיפה קשרים אינטימיים שייתכן ויראו כמו לא מחייבים, עקב הקושי בקיבעון המגדיר את היחסים.
גדש מיוחד על הצורך בביטוי המייחד אותה, בנקודה שם היא היחידה שהייתה ותהייה. האינדיווידואליזם עקרוני לה.