מיקום: במרווח הבין צלעי הרביעי, על קו הפטמה – 8 צון מקו האמצע.
משמעות השם: Celestial Cleft, Celestial ravine, Heaven stream
שסע שמימי, נקיק שמימי, זרימה שמימית.
סיפורה של נקודה:
הנקודה קשורה באופי שלה לנושא ההזנה הקשור לתפקודי הטחול.
הזנה שמימית הינה תוצר של האופן בו האדם מצליח לתרגם נושאים דקים שידועים לו באופן אינטואיטיבי, ללא מילים וללא יכולת העברה של הידע או ההתנסות אותה חש או עבר, לאדם אחר.
אותה הדקות שאיננה ברת מילים בתחילה, היא הנקיק או השסע האפשרי דרכו יכול להתהוות צינור לתוכן מסוים – דק מאוד, שלא בהכרח יהפוך לנושא שניתן להעביר ולמסור אותו לאדם נוסף.
הדברים אמורים בנושאים רגשיים – כאשר אדם “מוצף” רגשית ואינו יכול תמלל את רגשותיו, או במצבים בהם נפתחים לאדם מקומות ידע ושפע החל עליו ממקום הגבוה ממקומו בהווה, דבר שיכול להיות ידוע בתחילה באופן אינטואיטיבי, דק, ללא הכלים להפוך את אותו הידע לנושא שהאדם יכול בעצמו לעסוק עימו.
כדי שאדם יידע היטב תוכן מסוים – אותו התוכן צריך להתיישב בדעתו של האדם לאחר שהאדם התנסה בו, ואותה ההתנסות הפכה לחלק מן תשתית הנפשית של האדם.
כך שכשיבוא לתאר או להעביר את תוכן ההתנסות לאדם אחר, הוא יימצא כאחד המספר על עצמו באופן אישי, ובאופן שאיננו אישי – נושא שנכון כאמת אנושית או אוניברסאלית.
זוהי אינדיקציה להטמעה עמוקה ונכונה של נושא ההתנסות, או התוכן הנלמד.
הטחול הוא זה האחראי על אופן לימוד מסוג זה.
דרך נקודה זו, מתאפשר לאדם להכיר נושאים דקים מתוך חוויה והתנסות, ולא מתוך המרחק של ההתבוננות האינטלקטואלית האקדמית, המרחיקה את הדבר מן האדם.
מיקומה של נקודה – על חזה, במקביל לפטמה מלמד כי בנקודה זו קיימת מעורבות של שלושה גורמים ההכרחיים לנושא למידה המצטרף לזהות של האדם:
1- טחול – התמרה
2- החזה – מקום מושבה של הנשמה (shen)
3- פיטמה – מקום הענקה, ההנקה, מקום נתינה מתוך אהבה וחסד ללא רצון לקבל חזרה מאותו האחד המקבל. (נתינה לשמה, נתינה כי האדם נותן, ללא סיבה חוץ מן האהבה לדבר שאליו מכוונת הנתינה)
שלושת איכויות אלו, הם התנאי ההכרחי לשם לימוד של כל נושא או תוכן שיש לאדם עניין ורצון, שאותו הנושא יהפוך לחלק מעצמו ממש.
תחילתו של תהליך – כזרם דקיק, בקושי מורגש, עם הבלחות דקות של ידע ותחושה, ובסופו של הדבר, הוא הופך לנושא המזין ובונה קומה נוספת באדם, בזהות שלו ותפיסת העולם שלו.
סיפורו של אדם:
“כאשר יאזין התלמיד המעולה לדבר טאו, יעמול קשה לתרגלו.
כאשר יאזין התלמיד הממוצע לדבר טאו – לעיתים יראנו כאילו מחזיקו, ולעיתים מאבדו.
כאשר יאזין התמיד הפחות לדבר טאו, יפרוץ בצחוק רועם.
אילולא צחק, לא היה זה דבר טאו”
(טאו טה צי’נג, מ”א – לאו טזה, תרום: שלמה קאלו)
מצבים בהם האדם חש כי הדבר קרוב עליו מאוד, אך אין בכוחו להבין ולתפוס את הדבר.
מצבים בהם האדם חש כי יודע ואינו יודע – יש את הדבר בידו, אך הוא חמקמק.
מצבים בהם האדם חש אינטואיטיבית כי הבין, אך אין מילים לתיאור הדבר שהבין.
מצבים בהם הדבר רחוק וקרוב במקביל – “כיונה עפה על הקן, נוגעת לא נוגעת” (רש”י על ראשית א)
במצבים בהם האדם חש כי חל בתוכו תהליך הנגדע באמצע, והוא חש את הדחיפות להשלמת הדבר.
סיכום:
נקודה לתהליכי למידה של תכנים ההופכים לחלק מן האדם.
נקודה להעצמת ההתנסות וכיצד היא מביאה עימה ידע קיומי.
נקודה להעמקת תוכן ההתנסות ויכולת התמלול של הדבר.
נקודה לניקוי ל נושאי התנסות שלא עברו בירור – והם זקוקים לדיוק של האדם מול הדבר שחווה.
נקודה המחברת את הגורמים ההכרחיים באדם, לשם הבנה ולימוד יסודי ועמוק.