מיקום: בחלק הפנימי של הטיביאה, מתחת לצוואר הקונדייל הפנימי, היכן שהעצם מתעקלת כלפי הברך.
איכות: נקודת ים. נקודת מים.
משמעות השם:
Yin mound spring.
מעיין תלולית היין – מעיין גבעת היין.
סיפורה של נקודה:
נקודה לחיזוק היין של הטחול.
הצד הפנימי של הברך זהו צד “ייני” בטבעו.
הברך זהו המפרק שמראה את כיוון ההליכה.
סוג האיכות היינית שהנקודה מחזקת, קשורה לאופן ההליכה של האדם בעולמו, וכיצד אותה ההליכה הופכת להיות לדבר מה שניתן לראות אותו להציג ולהגדיר אותו בשם.
הליכה שהופכת את הדרך לקונקרטית, ממשית ובעלת תוכן שניתן למסור אותו לבסוף, למשהו נוסף.
הטחול – כאמור, יודע לקחת את התנסויות האדם ולהיעזר בהם לשם הצטרפותן לבניית הזהות של האדם.
בנקודה זו הטחול הופך את כל אותן ההתנסויות של האדם למרכיבים ולחומרי בנין קונקרטיים המצטרפים לבניין של קומת האדם.
סיפורו של האדם:
כאשר האדם עובר דברים וחוויות בחייו, ואין להן שימוש מעשי עבור חייו של אותו האדם.
או כאשר החוויות שאותם האדם חווה, הם עברו “סתם” – משהו סתמי ללא חשיבות, דבר המוביל לחיים משעממים, נטולי משמעות ותוכן.
(במצב האידיאלי, כל התנסות הופכת ל”שיעור” לתהליך למידה, אף אירוע מאירועי החיים אינו סתמי או מיותר, לכל ההתנסויות של חיי היום יום, יש משמעות המתייחסת ישירות למקומו של האדם, כך שאם יידע לעבוד עימהן באופן הנכון, כל סיפור או התנסות שהוא חווה, הופך לו לעוד לימוד או שיעור על עצמו ועל החיים בכלל. נושאים אשר יפכו לו לכלי ולתוכן בר מסירה לאדם נוסף)
כאשר אין “דבק” בין תכנים או התנסויות שהאדם עבר, הוא כמו גלדי בצל, או פלחים – פלחים, ואין הם יוצרים אחדות ושלמות במבנה הפנימי של האדם.
כל חוויה אינה קשורה לציר אחיד, אלא שהיא בפני עצמה, דבר היוצר פיזור ואי אחידות באדם.
במצב זה, לא תיתכן המשך האבולוציה של נפש האדם.
וגם אם כל מה שהאדם צבר בחייו, מלמדים על השפע הרב או על הרב גווניות של התכנים שאסף, עדיים אין בכך די להתפתחות הרצויה, הזקוקה לציר שסביבו כל השפע הנצבר מתאגד.
סיכום:
נקודה לזיקוק ההגדרה של הציר הנפשי באדם, המאגד סביבו את כל התנסויות האדם, ונותן להם טעם ומשמעות.