מיקום: 2 צון צידית לקו האמצע –מתעלת ההתעברות, 5 צון מעל הטבור, במקביל להתעברות 13.
משמעות השם: Receiving Fullness – Assuming fullness – supports fullness .
קבלת המלאות, עיכול המלאות, תמיכה במלאות.
סיפורה של הנקודה:
צד אחד של הנקודה מספר על האופן בו שער הקיבה נפתח כדאי לקבל את המזון.
המקום ששם הקיבה מתחילה להתמלאות במזון, הרי הוא השער, הפתח של הקיבה מן הוושט.
צד שני של נקודה מספר על המקום באדם המתחיל את פעולת האכילה עוד לפני שהמזון נכנס לפיו להתעכל.
על הגישה והיחס שיש לאדם למזון שהוא אוכל.
על הסיבות לאכילה: גופניות, רגשיות.
על המקום באדם שפונה לנושא האכילה לא רק לשם שובע, אלא לשם צרכים שהמזון הוא פיצוי לדבר מה אחר שאינו קשור כלל לנושא האכילה (אכילה רגשית)
לפני תחושת המלאות מן המזון, הייתה תחושת ריק, תחושת חסר – במקרים רבים תחושת הרעב מובילה למצוקה קיומית עמוקה מאוד של חווית חסר ועוני עד לסכנה של רעב וקטסטרופה: “מה יקרה לי אם לא יהיה לי מזון, אני אזרק לרחוב, לא יהיה לי בית ומכסה” אלה הם תחושות , רגשות ומחשבות העשויות להיות חלק מן האדוות המיידיות של תחושת הרעב הבסיסית.
האסטרטגיה הקיומית שהאדם נוטה לאמץ במצבים אלו, הינה אכילה קומפלסיבית לא מבוקרת המובילה להשמנת יתר, ולצורך תמידי לחוש שובע – אך השובע אף פעם אינו מלא והאדם עסוק בלאכול ללא פרופורציות לאור אי השובע שמזון קונקרטי אינו יכול לספק את תחושת הרעב הרגשית.
קיים חוסר עמוק ובסיסי שאינו מתמלא ואינו יודע שובע מן המזון הגשמי.
זהו חוסר רגשי הקשור ליסודות נפשיים המוזנים בדרך כלל בילדות המוקדמת ומשם הם בונים באדם יסודות נפשיים שנותרים בפסיעות התפתחות למשך שנים רבות.
כגון: אהבת אם, נוכחות אב, מבנה הבית ומשפחה על האנשים שיש בו, סוג היחס שהילד קיבל ורמת תשומת הלב שניתנה לו. כל אלה הם מזון ממש לבניית איכויות האופי של הילד – שאם יסוד מסוים אינו קיים או שלא התפתח כראוי, לרוב הפיצוי לדבר עשוי שיהיה דרך מזון, ומזון לעולם יהיה חלופה יחסית ולא מלאה, אך יגרום לתחושת מלאות בחלל הקיבה, עקב העיסוק במזון כדבר מפצה.
סיפורו של האדם:
1- תשוקה לא מבוקרת למזון מסוים כגון תשוקה לשוקולד, סוכרים, פחמימות, חלבונים ובשר. אשר תשוקה זו באה למלא חלל נפשי ריק, כאב ומצוקה, חיסרון או אובדן.
2- ילד צעיר בגיל, עם משקל עודף שחש כי ההורים טרודים בכול חוץ ממנו, והוא קורא לעזרה בדרכים שונות, אך ללא הועיל, והוא מוצא נחמה פרוטה באכילה.
3- אדם שחש חרדות מסוגים שונים, בעיקר את חרדת האיום על קיומו הפיזי (כיצד אני אשרוד, איך אני אתקיים, כיצד אקיים את משפחתי ועוד..) הוא מוצא במזון והאכילה דרך להשקיט את עוצמת החרדה וחוסר האונים שהיא מביאה עימה.
4- כיצד האדם משתמש באכילה לצרכים אחרים, שאינם קשורים לנושא ההזנה של הגוף – כגון: בארוחת עסקים – אנשים נפגשים עם דריכות נפשית גבוהה וסועדים תוך כדי מגמה עסקית. דבר הפוגע בתהליכי עיכול.
5- התחושה והגישה של האדם ביחס לעצמו, בעיקר כאשר האדם חש כלפי עצמו שנאה, דבר המשפיע על תחושת הרעב ועל האופן בו הוא ניזון. אולי הוא מרעיב את עצמו למוות, אולי הוא מדכא את תחושות הרעב, ואולי הוא אוכל באופן אובססיבי עקב אותה השנאה העצמית.
סיכום:
נקודה המשקמת ומאזנת את היחס של האדם לנושא האכילה, בעיקר בקרב נשים צעירות עם דימוי גוף מחייב, וכן באנורקסיה בולמיה.
נקודה לאיזון היחס בין תחושת רעב טבעית לצרכים הרגשיים באדם.
נקודה לריפוי מערכת העיכול לאחר טלטלות של הרעבה עצמית מול אכילת יתר, ובעיות המטבוליות של ספיגה לא מאוזנת שדפוס אכילה לא יציב ולא מאוזן, יצר בגוף האדם.