מיקום: מתחת לצוואר ראש העצם, של האצבע המורה, המטוקרפו – פלנגיאלי השני.
על קו העור בין הבהיר לכהה.
איכות: פלג, נקודת עץ על תעלת מתכת.
משמעות השם: Third space – Third Point – third interval המרווח השלישי, החלל השלישי, הנקודה השלישית.
סיפורה של הנקודה:
נקודה שנייה שהשם שלה כרוך במספר של הסדר העולה בתוך התעלה.
היא המשכית לנקודה שקדמה לה, במשמעות ובאיכות התוכן שהיא מכילה ומספרת.
מהו הדבר שקיים בין הנקודה הקודמת לנוכחית?
זהו החלל, המרווח, המקום ששם חסרה האיכות האקטיבית של התעלה, שהיא תעלת מתכת.
תעלת מתכת, קשורה ישירות לצד האקטיבי של מע’ החיסון וההגנה של האדם.
מערכת זו אינה רשאית “לצאת לחופש”. אם לא תפעל, המע’ כולה חשופה למפגעים האפשריים של העולם החיצוני, עקב האינטראקציה הקבועה עימו.
הנקודה מלמדת על הצורך בחללים שבין הנקודות, אז השמירה וההגנה הופכת ליעילה יותר, על פני אסטרטגית הגנה שהיא ללא חללים, מרווחים או חורים.
היא מלמדת שההגנה הטוב ביותר מאפשרת אזורים ללא שמירה ששם ה”אויב” כביכול עשוי לחדור ולהיכנס.
מהי ההצדקה והיתרון לאפשר ל”אויב” אפשרות חדירה קלה, כמו שהשומר אינו קיים ולא משגיח בפינה זו של המערכת?
סוג החלל שקיים בין מעי גס 2, למעי גס 3 – מייצר אזור שכלפי ה”אויב” האזור נראה כמו אזור תורפה, אך באמת אין זה אזור תורפה כלל, זהו אזור המאפשר לתעלת המתכת להכיר וללמוד על טבעו של ה”אויב” דרך מקומות ששם המגע עימו מבוקר, ידוע בפרופורציות שלו, בעל שליטה וביקורת של מע’ החיסון.
כאשר תהליך זה מתאפשר באופן מגמתי, לשם הזמנת ה”אויב” וכך ללמוד עליו, ולהכיר אותו דרך המגע עימו הנראה לעין כמו שהתעלה התכופפה והפכה עצמה לחלשה או לחשופה.
אך כל זה למראית העין בלבד, וזוהי טכניקה של מע’ החיסון, לשם הכרה מעמיקה יותר של ה”אויב” המחייב מן המע’ החיסונית להכיר את ה”אויב” דרך ההתמזגות עימו, ודרך המגע הישר עימו.
משמעותו של מיקום האנטומי:
המפרק המטוקרפו – פלנגיאלי השני, זהו שורש האצבע המורה, מצביעה באיום מחד או בהכוונה מאידך. זהו מפרק שכאשר הוא מתכווץ בצורת אגרוף, הוא הופך לכלי עוצמתי ביותר בחוזקתו.
כך שיש למקום זה שני משמעויות מרכזיות, האחת: יד פתוחה, המאפשרת מתוך עוצמה,
והשנייה: יד קפוצה, המסוגלת לפעולות אגרסיביות, או לפעולות מיידיות עם אמירה ברורה וחד משמעית.
סיפורו של האדם:
אדם חזק שהורגל להראות כלפי העולם חזות חזקה, אך החוסן שהוא הורגל בו, לא יכול להיות סטאטוס שניתן להחזיק בו לאורך זמן, בעיקר עם אדם זה חי בתוך מערכת של אנשים רבים או במקומות שבהם הוא עצמו מנהל אנשים אחרים.
אז עליו לאמץ גישה קשה ורכה ביחד.
גישה רכה וקשה – זהו האתגר של אנשי חינוך, שעליהם ליצור גבולות ברורים ביותר לתלמידים עם גמישות המאפשרות לתלמיד לגדול.
אתגר זה נכון גם לאנשי ניהול בכל תחום, כאשר עליהם לצור מסגרת עם גבולות ועקרונות ברורים ביותר, כאשר אם הם מייצרים מבנה נוקשה מדי, הוא עשוי לחבל בתהליך אורגני של גדילת המערכת וההתקדמות שלה. לכן עליהם לאפשר חללים של אזורים “רכים”, מקומות המאפשרים דבר ההפוך מן הסטנדרט שעליו המערכת בנויה.
התגר של אדם העוסק בניהול, אם כן, זהו כיצד בונים מערכת יציבה עם עקרונות ברורים, ביחד עם הגמישות הראויה המאפשרת את תהליך ההתקדמות של אותו המבנה עצמו.
סיכום:
נקודה להתפתחות התבונה מתי להקשות ומתי להרפות, לאדם העסוק בניהול של אחרים (או של עצמו)