תהליך הנשימה הינן הכוח והמנוע שמאחורי תנועת האנרגיה בגוף. לב מזרים דם, מזרים חיוניות לגוף כולו, ריאות מזרימות אנרגיה.
תהליך הנשימה (שאיפה ונשיפה) מחבר את האדם לעולם החיצוני, דרך הריאות.
האוויר שנושמים הינו חיצוני לאדם ושייך לאקולוגיה הסביבתית, כך דרך הנשימה, נוצר איזון, קשר וסינכרוניזציה של האדם עם הסביבה בה הוא חי.
כמו כן דרך הנשימה הריאות מאפשרות תנועה בתוך המערכת. תנועה של כל דבר ונושא. כל דבר שזז בגוף זקוק לתנועתן של הריאות. מזרם הדם שנתמך על ידי הריאות, דרך זרימת נוזלים, עיכול ותהליכים מטבוליים שונים. כל המערכת נתמכת על ידי תנועת הריאות כמפוח היוצר תנועה ריתמית קבועה, וכך מסייע ותומך בתנועה המערכתית של המבנה כולו.
תנועה זו הנשענת על תפקודי ריאה, המניעה כמו כן את זרם הרגשות והמחשבות של האדם.
הריאות דרך תהליך הנשימה הן האיבר המגיב מיידית בדפוסי הנשימה למצבו הרגשי של האדם. שכן הרגשות משפיעות מיידית על תנועת האנרגיה הנכנסת ויוצאת דרך תהליך הנשימה.
כאשר נוצר שינוי במצבו הנפשי של האדם, הדבר הראשון להגיב להשתנות משינוי זה הינו דפוס הנשימה.
לכן לפי דפוסי הנשימה ניתן לדעת על מצבו הנפשי של האדם.
שכיח ביותר שדפוסי נשימה משתנים מהר ובתדירות רבה, לאור המצבים ואתגרים בהם נפגש באדם במהלך היום. לכן תשומת לב לקשר בין המצב הרגשי וכיצד הוא מייצר דפוס נשימה חדש, וכן תשומת לב לדפוסי הנשימה וכיצד ניתן “לעבוד” עם דפוס נשימה יזום כדי ליצור הליך רגשי אחר, הינו חלק מן האפשריות הניתנות לאדם לשם העמקה לעבודה עצמית, להיכרות עצמית ולשינוי הרגלים למקום נכון וטוב יותר.
מעגל הנשימה מורכב מארבעה שלבים:
שאיפה האוויר
הפסקה
נשיפת האוויר
הפסקה
תהליך זה, זהה לזרם הדם שאף הוא מזרים חיות למערכת כולה:
דם עורקי – שאיפה, הכנסת אנרגיה, דבר המייצר את הכוח המניעה, ואת ההזנה של המערכת.
קבלת הדם העורקי בתא, הפסקה. תהליך המעבר והטרנספורמציה.
יציאה מן מתא לכלי דם ורידיים, נשיפה. תהליך פסיבי יותר.
הטענת הדם הוורידי בחמצן בריאות. הפסקה.
במצבים נורמטיביים מעגל הנשימה הינו רך, קבוע, עמוק, איטי, יציב. בדרך כלל נשימה יציבה ואיטית אופיינית למצבי שינה, כאשר האדם נינוח ורפוי. אך כאשר האדם הישן (שלרוב אינו מודע לעצמו, ומי שלידו יבחין בשינוי הנשימה) משנה תוך כדי השינה את דפוסי הנשימה שלו, הדבר מצביע על אי שקט הנובע מחלום שגרם לדפוס הנשימה להשתנות. דרך שינויי דפוסי הנשימה בעת השינה, ניתן למי שמתבונן שאדם הישן, להסיק על מה האדם חלם, ואילו תכנים התעוררו בחלום.
דפוסי נשימה ומשמעותם:
1- נשימה איטית,יציבה, קבועה:
האדם רגוע, נינוח, יציב בתוכו, חש בטוח, חש טוב בסביבה שלו.
2- נשימה מהירה ועמוקה:
נשימה מהירה תמיד מצביעה על מצח, לחץ, אי שקט. כאשר הנשימה מהירה ועמוקה, הדבר משקף על מצוקה רגשית עם מועקה של עצב. בדרך כלל נטייה לנשום עמוק קשור לחוויית עצב וחיפוש אחר מקור אנרגיה מיידי.
3- נשימה שטוחה, קלה ומהירה:
לחץ ודריכות, כמו לפני התקפה, או איום המחייב דריכות והגירת אנרגיה לתגובה מהירה.
כמו כן, אפשרות לכעס פנימי העומד להשתחרר בביטוי כלשהו.
כעס מתחיל בהפסקת נשימה ואז נשימה מהירה ושטוחה.
4- הפסקות של נשימה, שאין קבועות, לפתע האדם נפסיק לנשום, ולאחר כמה שניות כמו שמתעורר ונושם עמוקות:
עצירת נשימה (לא מודעת, כמו בטכניקות יוגה) משקפת סוג של שוק רגשי, פחד, קושי בהתמודדות עם משהו גדול, לאו דווקא משהו קיצוני, אלא נושא שמכביד על האדם עקב אי ידיעה על כיצד מתמודדים עם נושא מסוים, דבר שגורם לעצירת תנועת הנשימה והאנרגיה.
5- נשימה עמוקה, צורך לנשום עמוק באופן מודע:
מצב זה עשוי להיות קשור לנוקשות בבית החזה ולקושי “להרים” את בית החזה לצורכי נשימה.
או – עקב כאב רגשי, ככל שיש באדם כאב רגשי אקוטי, שחי בתודעה שלו, האדם זקוק ל”החדרת” אנרגיה שמאווררת את העצב. עצב גורם לאי תנועה, עצב בטבע שלו יוצר עצירה, לכן הצורך לנשימות עמוקות בעצב משרתות מגמה של המערכת להשיב תנועה שפסקה.
6- נשימה קלה ועדינה, עם הפסקות:
בדרך כלל דפוס זה משקף התכנסות מדיטטיבית, ככל שהתודעה מכונסת יותר פנימה, והאדם פחות עסוק בעולם החיצוני, הנשימה הופכת לקלה יותר, יש פחות צורך בתנועה ובאנרגיה.
7- דפוס נשימה לא יציב, לעיתים מהיר או איטי, לעתים עמוק או שטוח, לעיתים מפסיק ולעיתים אינטנסיבי:
הדבר מצביע על סערה רגשית, אי יציבות בתודעה של האדם. יש בתוך נפש האדם הרבה מגמות סותרות, מסוגים שונים של רגשות היוצרים “רעש” רגשי.
8- מאמץ נשימתי להוציא אוויר, האוויר נכנס בקלות, אך מחייב מודעות והשקעת אנרגיה כדי להוציא אותו:
קושי בהוצאת אוויר (נשיפה) משקף על הקושי של האדם ליצירת קשר עם החוץ, היוזמה של יצירת קשר עם העולם החיצוני, קשה לאדם.
9- מאמץ נשימתי בהכנסת האוויר, קושי והשקעת אנרגיה בשאיפה, כאשר הוצאת האוויר (נשיפה) באה בקלות עם סוג של רפיון קל:
קושי של האדם לקבל מן הסובב, להיתמך על ידי הסובב, דבר שיוצר בתוכו עומס גדול, כביכול העולם כולו על גבו. (בדרך כלל התמיכה שהאדם זקוק לה, קיימת אך האדם אינו יודע כיצד להיעזר או הכיצד להודיע לעולם שהוא זקוק לעזרה זו)
10- הפסקות נשימתיות בין שאיפה לנשיפה (בדרך כלל יש רצף תהליך זה) האדם שואף וכמו שעוצר לזמן מה, ואז נושף ושוב כמו שעוצר לזמן מה:
המתנה בין שאיפה לנשיפה מצביע על מאמץ מנטלי, מחשבתי. האדם נשען על כוח המחשבה האינטלקטואלית שלו ביחס להתמודדות עם העולם.
כמובן שיש עוד דפוסי נשימה רבים, אלו הן רק כמה דוגמאות מייצגות לשם התחלת תהליך ההתבוננות בנושא זה.
לשם ההתחלה של בחינת דפוסי הנשימה של האדם על עצמו כדי להעמיק את הקשר וההבנה כיצד רגש ומחשבה משנים מיידית את דפוסי הנשימה, וכיצד ניתן באופן יזום להשפיע על דפוס מחשבתי ורגשי דרך נשימה מעגלית יזומה.