נכנסים כעת לעונת החורף. שכיח בתקופה זו, בעיקר בילדים, הדבקויות וויראליות או חיידקיות הבאות לידי ביטוי בדלקות מקומיות, בעיקר בכלי נשימה עליונים. אך גם באוזניים, גרון, ריאות, עיניים, מערכת העיכול – שעשויה להיות מעורבת סימפטומטית בשינויים בתהליכי העיכול (שלשולים, הקאות ועוד…)
סיבה מרכזית להידבקויות אלו, שהן נכונות לכל קבוצות הגילים השונות, צעירים כמבוגרים, הינה חולשה של המערכת החיסונית. חולשה זו נובעת בדרך כלל מן הסיבות הבאות:
א- חולשה מבנית גנטית. הילד נולד ובא לעולם עם נטייה מבנית של חולשה מסוג זה. יש קשר להורים המקרים אלו, להיסטוריה הרפואית שלהם, וכן לתהליך ההיריון – אם משהו מזעזע קרה לאימא בהיריון, יש למצבים אלו השפעה על דרגת החיסון של הילד.
ב- בילדים ומבוגרים: תזונה לא מאוזנת, לא בריאה, לא מזינה, שגורמת לדרדור מערכתי בוויטאליות החיסונית.
ג- בעיקר במבוגרים: חולשה גופנית עקב חיסרון בתנועה גופנית. תנועה גופנית מבוקרת, מחזקת ומעצימה את דרגת החיסון בגוף.
ד- יותר במבוגרים: מצב רוח. נטייה לעצבות, דכדוך לאורך זמן, דיכאונות, או כל מצב רוח אחר בעל אופי נגטיבי, מזיק מאוד לדרגת החיסון באדם.
בילדים במקרים רבים, מחלות אקוטיות עשויות לרמז על מצב מתוח בתוך האווירה בבית, כגון לאחר גירושים של ההורים, או כאשר הילד נוכח בקונפליקטים קשים או אלימים בין בני הבית, קיימת אפשרות שהילד יבטא את החשש או המתח הפנימי שלו דרך מחלות אקוטיות.
ה- בעיקר במבוגרים: אורח חיים קשה, מאתגר, עם מאט שעות שינה, תזונה לא מאוזנת, מתח בעבודה, שעות שינה לא סדירות כגון באחיות – טייסים ודליות, ואנשים שעובדים במשמרות לילה.
אורח חיים מערבי בטבעו, גורם למתח תמידי באדם ומהווה סיבה מרכזית לירידה חיסונית מערכתית.
ללא קשר לסיבות בירידה החיסונית, עולה שאלת המפתח: מדוע החולי מתבטא דווקא באזור גופני קונקרטי?
מדוע החולי באדם מצא את ביטויו דווקא בגרון למשל?
לטעון כי סיבת החולי הינה עקב, נניח, אורח חיים מתיש ומאתגר, נכון, אך לא מספיק. יש להעמיק ולראות יותר לעומק, את הקשר בין מיקומו של החולי, ומה חולי זה במקום בו הוא מתבטא, בא לספר לאדם דבר מה על עצמו.
שילוב זה הבנת החולי, בין הסיבה המערכתית לירידה החיסונית, וכן מיקומו של החולי בגוף האדם ומה הוא מעיד על האדם, מאפשר הבנה נכונה, רחבה ומדויקת יותר להתוות לאדם תהליך טיפולי שנכון לו אינדיווידואלית.
על המשמעות של הופעת דלקת על פני הגוף, לפני ההבחנה על מקומה ומשמעות המיקום, כאשר הדלקת מופיעה על פני הגוף.
מהי משמעות הדלקת?
דלקת מלמדת על מאבק, קונפליקט בין שני גורמים בתוך המערכת. יש מלחמה בתוך המערכת. הריאקטיביות החיסונית הטבעית באדם מנסה להדוף, לדחות דבר שמה שחדר לתוך המערכת, וגורם לזעזוע המאיים על האיזון הטבעי באדם. המערכת מזהה גורם מסוים שאינו שייך ליסודות הטבעיים למערכת, ויוצאת למאבק כנגדו . מערכת החיסון, שהיא אינטליגנציה היודעת לזהות גורמים שאינם חלק אינטגרטיבי לגוף האדם, מכריזה מלחמה על המגמה של יסוד זר לחדירה לתוך המערכת האנושית. דבר שמתבטא בחום, אודם מקומי, גודש מקומי, כאב מקומי.
בדרך כלל מערכת חיסון שאינה מייצרת סימפטומים אקוטיים בחולי כלשהו (יש מחלה ללא תסמינים אקוטיים, ללא חום, ללא אודם, כאב מקומי או גודש) מהווה סימן למבניות חלשה ביותר, חולה ביותר, כך שאין למערכת יכולת לחימה יותר בגורמים זרים, ולכן המערכת כמו ונכנעת בשקט, ללא קול, ללא סימפטומים. חולי אקוטי ללא סימפטומים עם כן, מהווה סמן לחולשה עמוקה ברמה החיסונית.
דרגת חיסון גבוהה, יוזמת סימפטומים חזקים. יש אפשרות שאדם חזק מספיק כדי שחולי יופיע באופן מתון ביותר. אלו הם אנשים בעלי חוסן טבעי, ודבר זה ניכר בהם גם שהם חולים, הוויטאליות שלהם נותרת גבוהה.
דלקת עם כן, הינה סמן לתגובה חיסונית תקינה, המבקשת להוציא מן המערכת גורם זר שאינו אורגני לטבעה של המערכת. כאשר מערכת החיסון יודעת לזהות בגורם זה סיכון מערכתי, דבר המוליד יציאה של מערכת החיסון למאבק ומלחמה כנגד אותו הגורם.
מן הזווית הטיפולית, אין לחשוש מהופעה עוצמתית של סימפטומים ביחס לדלקת, להיפך, הופעה עוצמתית מהווה סמן למערכת חזקה. (כמו שנאמר למעלה מחלות דלקתיות ללא סימפטומים, מדאיגות הרבה יותר, ומשקפות מערכת חולה וחלשה ברובד הבסיסי והמערכתי)
מכיוון שזוהי מערכת החיסון שמייצרת חום ועוד סימפטומים נוספים, טיפול נכון אינו מדכא מיידית את הסימפטומים, אלא מעודד אותן דווקא. מכיוון שהסימפטומים משקפים על בחירתה של המערכת כיצד להיאבק בגורם זר, ולאור בחירה זו ניתן להתאים טיפול המעודד את הכיוון הטבעי של טבע המבנה האנושי.
זהו כלל טיפולי הומיאופתי בסיסי בנושא זה.
אם כן, נקודת היסוד במחלות אקוטיות המופיעות כדלקת אקטיבית, הינו השיקוף על קונפליקט פנימי שקיים באדם שעליו יש להתייחס כדי לרפא עמוק ויסודי את הופעת החולי האקוטי המופיע בצורת דלקת.
קונפליקט זה מתבטא ברובד הגופני בהופעה של מחלה דלקתית שכיחה (במקרה הטוב)
במקרים הכרוניים, העמוקים יותר, הביטוי הדלקתי הינו חלק ממחלות סיסטמיות אוטואימוניות שהן יותר מורכבות מן הזווית הקלינית, טיפולית.
ובנפש: כקושי רגשי, המעורר קונפליקט, צומת, קושי לדעת לבחור כיוון, קושי בבחירות חברתיות, קונפליקט ביחסים זוגיים, או קושי בהבנה כיצד לפעול בתוך קונטקסט מסוים – דבר שיותר סטגנציה התנהגותית ולכן מתח פנימי המהווה בסיס לקונפליקט עקב אי התנועה או אי התגובה, במקום בו האדם חש מחויב להגיב.
כך שמושג ה”קונפליקט” הינו מושג בסיסי ביחס לבחינה של מחלות דלקתיות.
ברצף המאמרים הקרובים, נסקור כמה סוגי מחלות דלקתיות נפוצות ונדון בהיבטים הרגשיים שמחלות הלו משקפות, ביחס למושג ה”קונפליקט” שהן מעוררות.