(Disintegration and imperfect oxidation is the keynote of this remedy. (boericke
1- אנרגיה: תהליך של התפרקות במערכת המייצרת אנרגיה:
א – חוסר בחיות, ריקון מלא של החיוניות שהייתה. תהליך הריקון בתרופה זו מתרחשת במהירות גדולה.
תרופה זו ידועה בהומיאופתיה כתרופה ה”מוציאה את האדם מן הקבר”. משמעות הדבר קשורה למצבים הנראים סופניים, כאשר האדם נראה לפני מותו, עקב כיחשון, חולשה עמוקה, חיוורון עם קור המוביל לציאנוזיס (כיחלון עקב חוסר בחמצן) הזעות קרות ורבות המובילות לתחושת יובש, ההזעות של תרופה זו חזקות ביותר למרות שקר להם, גם ההזעה עצמה מרגישה קרה, ההזעות גורמות לתחושת חולשה גוברת, למרות שקר להם מאוד- הם זקוקים לרוח קרירה על הפנים, הרוח על הפנים משפרת את תחושתם.
תופעות אלו שכיחות בתרופה זו במצבים אקוטיים המובילים לקריסת המערכת ולמוות.
יש בכוחה של תרופה זו לשקם את הקליני הזה, שנראה סופני, באופן מהיר ויסודי. לכן היא מוכנה “תרופה המוציאה את האדם מן הקבר”.
ב- החולשה של תרופה זו הינה עמוקה ביותר, ומובילה לקריסה מערכתית, קור עמוק, עילפון ספונטני – האדם מתעלף ומתעורר לחילופין, כאשר הוא מתעורר במצב של הכרה חלקית.
במצב זה, ההתדרדרות המערכתית מהירה מאוד, יש תחושת מחנק, עם איבוד נוזלים מהיר (בהקאות, הזעות, שלשולים או באיבוד דם, עקב טראומה מקומית – תאונה וכו’)
ככל שיש חולשה עמוקה יותר, האדם הופך לכבד יותר, אפאטי יותר, מגיב לסובב באיטיות או ללא חיות.
במצבים כרוניים יותר, האדם הופך לסטגננטי, וחש שגופו עומד ללא תנועה, הוא מפתח סימנים של שטפי דם ספונטניים על פני הגוף כולו וחש ללא חמצן כמו שהוא נחנק (crotalus horidus) במצבים אלו – דימומים או הפרשות מקלות, עקב היותן יוצרות תנועה מחודשת של המצב הסטגננטי.
ג- מצב קליני של carb-v עשויה להופיעה לאחר מחלה אקוטית, או הרעלות של חומרים רעילים, או במהלך של חולי כרוני כאשר המערכת עוברת תהליך מחליש עקב חומרים “מדחיקים”
תרופה זו הינה אחת מן החשובות ביותר לשיקום לאחר טיפולים כימותרפיים, או לאחר ירידה מהירה של הכוח הויטאלי מכל חומר המדחיק באופיו (משחות עור, תרופות לאורך זמן, דאודורנטים בשימוש מופרז ועוד)
ד- החמרה: בערב, בשעות הלילה, במזג אוויר לח, אוכל כבד ושמן, משקאות ממריצים – קפה.
הטבה: כאשר יש אליהם רוח קרירה – העיקר על הפנים באופן ישיר, יציאה של גזים.
ה- מראה: נראה נפוח בנוזלים, בעיקר בפנים. הפנים נראות מלאות puffy, בצבע חיוור כחול.
יש לחלוחית של הזעה קלה בפנים.
נראים זקנים מכפי גילם.
2- זיקה גופנית: קור וסטגנציה. צורך לרוח ואוורור של רוח קרה על הפנים (key note)
א- מערכת העיכול: נפיחות לא סבירה, חלל הבטן נפוח מגזים, שחרור של גזים יוצר תחושת הקלה (lyc)
תהליכי עיכול איטיים, מכבידים, יוצרים אי נוחות עקב הנפיחות הקשה. הנפיחות גורמת לצרבות, למועקה על החזה, לתחושת כבדות. קושי לעכל אוכל פשוט כגון קוואקר – גם מזון זה מייצר נפיחות לא פרופורציונאלית עם תחושת סטגנציה מערכתית.
ב- כלי דם כחולים, נפוחים. האזור הנפוח בכלי הדם מרגיש כבד, סטגננטי שיוצר תחושה של קושי בתנועה.
ג- נשימה: כבדות בנשימה, צורך לאוורור על הפנים, דבר שמקל על היכולת לנשום.
קושי נשימתי נובע מן הנפיחות בחלל הבטן.
ד- חזה: פלפיטציות ותחושת כובד בחזה עקב לחץ מן הנפיחות בגזים בבטן.
ה- גפיים: חוסר בזרימת דם לגפיים, יש נטייה בצקתית, רנו סינדרום, כיחלון עם נפיחות של כלי הדם. תחושה של כובד בגפיים. שכיבה עם רגליים מורמות מעל גובה הראש , יוצר תחושת הקלה.
3- נטייה רגשית:
א- מצד אחד – נטייה לאפאטיה, אדישות לסובב, קושי לתקשר רגשית ומנטאלית, הזיכרון לטווח קצר נעלם בפתאומיות, קושי גדול להתרכז – המוח הופך לכהה ורדוד ביכולת התפקוד המחשבתית שלו.
מצד שני – יש להם צורך לגירוי רגשי ומנטאלי כדי להתעורר מן הסטגנציה הכללית שבתוכה הם נתונים.
במצב זה הם הופכים לקצרי רוח, נרגנים עם נטייה לכעוס על כל דבר, בעיקר כלפי בני המשפחה הקרובים להם. במצב זה הם באופן יחסי לעצמם נראים חזקים ואנרגטיים יותר. זהו שלב באנשים חזקים יותר בהתדרדרות המערכתית, אך כאשר המערכת נחלשת הם חוזרים לפאזה הראשונה של אדישות וניתוק רגשי. במצב זה הם הופכים למנותקים מכל נושא ועניין (phos. Ac, sepia)
ב- פחדים בעיקר בלילה, חרד להישאר לבדו, רואה דמויות מפחידות – שדים, רוחות, אנשים מתים. מפחד לעצום עניים, במצב זה הפחדים מעצימים מאוד. חושש מזרים, חש חוסר ביטחון להיות עם אנשים שלא מכיר.
ג- הזיכרון שלהם נאבד, נעלם, מפסיק לתפקד במחזוריות קבועה.
4- תפיסת החיים:
נע בין צורך גדול לשמירה על יציבות במה שיש לו, בעיקר סביב קשרים משפחתיים.
למצב של ריחוק, ניתוק, אדישות וחוסר אכפתיות מכל נושא ועניין.