koby1- התרופות ההומיאופתיות מחולקות לארבעת הממלכות:
דומם (אלמנט האדמה) ממלכת המתכות והמינראלים
צומח (אלמנט המים) עולם הצומח
חי (אלמנט האוויר) עולם החיות, חיות ים, יבשה, אוויר.
מדבר (אלמנט האש) נוסודות, אדם.
2- התרופות מממלכת המתכות והמינראלים, קשורות באופן בסיסי לקונסטרוקציה, למבנה הבסיסי של האדם. אם האדם צריך תרופה מממלכה זו, משהו שקשור ליסודות שלו, חסר או שלא במקומו. המבנה הפנימי שלו בממדים שונים, נמצא כחסר. החוסר עשוי להיות בתפקוד חברתי, ביחסים שלו עם עצמו, בביטחון הבסיסי שלו בחייו וביכולות שלו, או בעמידה שלו מול העולם. כל עוד מרכיב זה חסר, האדם חש את עצמו חסר, וממקום זה נובעת הפתולוגיה שלו.
3- תרופות מעולם הצומח מבטאות תהליך, צמיחה, דינאמיקה. בתרופות מעולם הצומח יש לראות ולהבין את התנועה של האדם, את תרשים הזרימה שלו ביחס לעצמו וביחס לעולמו.
בשעה שבממלכת המינראלים מדובר על “מצב”, בעולם הצומח מדובר על תהליך דינאמי ומשתנה. דפוס לא אחיד ורבגוני יותר, כגון pulsatila, מראה דינאמיקה לא קבועה ולא אחידה, חלק מן האופי של תרופה, הינו השינוי בהופעת הסימפטומים. השינוי הופך לדפוס.
4- התרופות מעולם החי, קרובות יותר לאדם, הן מבטאות תכונה אחת וצד אחד באדם. כל חיה מהווה סוג של מידה, או תכונת אופי עם ייחודיות קונקרטית, וכל עולם החי, על כל רבגוניותו, משקף את כלל אפשריות של התכונות האנושיות. האדם הינו ריכוז וצמצום, שכל עולם החי מרוכז בתוכו, ובא לידי ביטוי דרך תכונות אופי המתבטאות גם בחיה מסוימת, אם כי באופן מרוכז יותר ואחיד יותר.
5- במחשבה היהודית למשל, עורב משקף אכזריות, צפרדע משקפת מסירות והקרבה, אריה משקף גבורה והנהגה, חתול משקף צניעות וניקיון, נמלה משקפת חריצות וכך הלאה….
כל חיה מגלמת בישות שלה תכונה שנמצאת גם באדם במרקם אחר ומאוזן יותר עקב הרב גוניות שיש באדם. באדם יש את מרקם כלל האיכויות.
אך כאשר אדם צריך תרופה מעולם החי, זהו סימן לתכונה אחת שגדשה וכבשה את כלל המערכת. האדם יצא מאיזון, חלקים אחרים בתוכו נעלמים או מודחקים ואולי נעצרים בהתפתחות שלהם לאור אותה מידה או תכונה משתלטת.
6- למשל: בנחשים המידה של תשוקה, יצריות, קנאה, תאווה, גודשת את המערכת כולה, שאר החלקים באדם כמו ונעלמים ביחס לתכונה הדומיננטית, והתכונה הדומיננטית השלטת, הופכת את האדם לבעל זהות של “נחש”… דבר זה נכון לכל תרופה אחרת מן חי. דוגמה נוספת – sepia, שם התכונה המרכזית הינה ביקורת, ניתוק, קור, ריחוק. חלקים אחרים שקיימים בפוטנציאל האנושי מודחקים לנוכח האיכות המרכזית של sepia, אז האדם הופך לאחד שלבש על עצמו דיונון.
7- בקבוצת התרופות המכונות “נוסודות”, יש איכות הקשורה לאדם בעצמו. רוב התרופות הללו קשורות באופן ישיר יותר לנושא המיאזמות, הן נושאות על עצמן את שכבות המיאזמות.
לכל מיזמה יש שני צדדים:
הצד הבריא.
הצד החולה.
הצד החולה מהווה את עיקר התיאוריה ההנאמאנית לגבי מוצאן הקדום של המחלות, אותו הוא כינה על בסיס תרופה מנוסודה. תרופה כמו psorinum או tuberculinum וכמובן carcinosin, הן גם תרופות לכל דבר וגם נושאות בתוכן את הדינאמיקה של החולי העמוק והבסיסי בנטייה הגנטית שיש לחולי (העברה בין דורית)
הצד הבריא של המיאזמה, הינו סוג של “מנוע” בעל איכות קונקרטית הדוחף את האדם להתפתחות ולאבולוציה. למשל: המיאזמה הטוברקולינית מהווה מנוע חזק לגילוי, לחקירה, לחשיפה של משהו שאינו ידוע, יש סקרנות עמוקה במיאזמה הזו (בצד הבריא שלה) האדם חש אי שקט ורצון לגלות, להמציא ולנוע קדימה.
במיאזמה הסיפיליטית, בצד הבריא שלה, יש לאדם את כוח ההתחדשות, את כוח הוויתור ויכולת העזיבה של מה שכבר רכש, ללא הצמדות, כדי למות ולהיוולד מחדש לממד חדש. יש לצד הבריא של מיאזמה זו את כוח ההיוולדות. וכך הלאה לכל שאר הנוסודות יש איכות בריאה שיוצרת מנוע פנימי המקדם את האדם.
8- בכל אדם יש מרקם של השפעות מכל הממלכות, ניתן לזהות את התרופה הרלוונטית לפי הסימפטומים הייחודיים שמופיעים באדם, דרכם ניתן להבין את הדינאמיקה העמוקה של הממלכה הדומיננטית באדם, ולכן להבין באיזה שלב או ממד התפתחותי ממקום ונמצא אותו האדם, ולאור הבנה זו, על דרכו של האדם, ולאן פניו מועדות, ומהם היתרונות וכן הקשיים שצפויים לו בדרכו.