Bothrops lanceolatus

נחש ארסי, גומצן שמו, חי במרכז ודרום אמריקה

אנרגיה: (ביו ריתמוס)
החמרה בין 1 ל3 בצהריים.
לאחר אוכל
במזג אוויר קר
לאחר שינה, בעיקר בבקר

גופני: הזיקה הגופנית – הדם הופך סמיך
תרופה של צד ימין (אחת מן התרופות המרכזיות במטריה מדיקה לשבץ מוחין של צד ימין)
זיקה מיוחדת לקרישת דם מוגברת. הדם הופך לסמיך עד שנקרש.
לכן תרופה זו מראה תמונה קלינית מדויקת של שבץ מוחין עם שיתוק בצד ימין.
כאבים באים במחזוריות קבועה.
כל ההפרשות של bothrops, הן שחורות וסמיכות. הפרשה דמית מן האף למשל, בצבע שחור סמיך.
תחושה שדופק הלב מוריד את הקצב שלו בהדרגה.
הלשון נוקשה. קושי לדבר. הדיבור כבד, איטי, מסורבל. הלשון נוטה לצד ימין. הדיבור נשמע כמו שבלעו את הלשון.
שתפי דם כהה בעיניים, בגוף כולו, יותר בצד ימין (crotalus horidus)
גרון נפוח עד לדרגה שלא ניתן לבלוע מים, הצבע בגרון כהה שחור.
גוון עור כהה.
גפיים כבדות, קושי תנועתי, תנועה מגושמת.

רגשי:
תחושה שהמוות ממש קרוב. נכנסים למצב של “המתנה” למוות, מתוך שקט עם ייאוש.
בלבול כללי, זיכרון חלש, קושי לדבר, המילים יוצאות מבולבלות, לא כמו מה שרצו להגיד.
המצב הנפשי מושפע, ויורד לדיכאון עם יש כאבים פיזיים, כאב גרום לרצות למות, כל החמרה במצבם הנפשי מתבטא באופן הדיבור שלהם, שהופך אותם ל”כבדי לשון”.

מנטאלי:
לפני שמצבם הפך לפתולוגי, הם אנשים חזקים, דומיננטיים, קולניים, מדברים הרבה ובמהירות (lachesis) אנשים עם רצון חזק, כולם חייבים לעשות את מה שהם אמרו. כועסים מהר, מגיבים בעוצמה מתפרצת עם לא עושים כפי דעתם.
גם במצבם הבריא, רואים את הקושי בלדבר, הדיבור מבולבל לעיתים, אינטנסיבי, לעיתים שוכחים מילים או שאומרים מילים שלא התכוונו לומר.
מזווית אחרת, הם נוטים להיות עצלים, וכאשר יוצאים מן העצלות, הם עושים את העבודה באופן איטי ומגושם. לא אוהבים סמכות, קל להם ליצור קונפליקטים וריבים מול אדם שמייצג עבורם סמכות.
ביחסים אינטימיים הם עם תשוקה לכל כיוון, באהבה או באכזבה.
כאשר מתאכזבים הם הופכים לנקמנים במיוחד, לא שוכחים ולא סולחים (nitric acid)