התאבדות, חלק א’, דרך הרפרטורי

MIND – SUICIDAL disposition: (112) alco. Alum. alum-p. alum-sil. am-c. ambr. Anac. anan. anh. Ant-c. Ant-t. arg-n. Ars. asaf. AUR. aur-ar. AUR-M. aur-m-n. aur-s. Bell. berb. bov. buni-o. Calc. calc-p. calc-sil. camph. Caps. carb-v. carc. cassia-s. caust. chel. Chin. chinin-ar. cic. Cimic. clem. crot-h. cur. der. dros. fuli. gels. glon. grat. hell. Hep. hipp. hippoc-k. hydr-ac. Hyos. Ign. iod. Iodof. kali-ar. Kali-br. kali-chl. kreos. Lac-d. Lach. laur. led. lil-t. lyc. med. meli. Merc. Merc-aur. mez. morph. naja nat-c. Nat-m. NAT-S. nit-ac. Nux-v. orig. orni. phos. plat. Plb. PSOR. Puls. rauw. reser. rhus-t. rumx. ruta sarr. sec. Sep. sil. Spig. spong. Stram. sul-ac. sulph. syph. tab. tarent. ter. thal. thea thuj. thuj-l. tub. ust. verat. Zinc. zinc-p. ziz.

הכלל על ההבנה של התכנים העולים ברפרטורי, לגבי התופעה האנושית, הינו הכלל הבא:
ככל שיש ברובריקה יותר תרופות, זהו סימן לריבוי אופייה של התופעה. רובריקה עם תרופות רבות מראה על תופעה רחבה ונפוצה, ורובריקה עם מעט תרופות, מראה על תופעה נדירה יותר, שאינה מצויה ואינה שכיחה.

ברובריקה זו יש תרופות רבות יחסית, דבר המעיד על רוחב התופעה. לרוב התרופות המופיעות ברובריקה, אין כוונה אמיתית להתאבד, יש מחשבות על דבר נושא זה, יש הרהורים על האפשרות הזו, אך לרובן אין כוונה קונקרטית למות. כל תרופה מגיעה למקום בו ההתאבדות נשקלת עקב תנאים שונים, רקע שונה, מצב רגשי אחר. המכנה המשותף היחיד בין התרופות הינו העיסוק הפנימי ברצון למות, אך מעבר לכך אין שום קשר לסיבות ולתנאים שהובילו כל תרופה למקום זה. כך שכול תרופה מאופיינת בתהליך הייחודי לה על ה”איך” היא הגיע למקום זה.

לרוב כאשר אדם מגיע למקום בו הוא רואה במוות אופציה, זהו רגש ודינאמיקה סיפילטית באופייה, וכן זהו סימן לשבר פנימי עמוק. כאשר לרוב משהו שהיה מאוד עקרוני, עקרי ומרכזי בחייו, נעלם או נלקח, או שאולי האדם מגיע למקום זה, לאחר אירועים מסוג מסוים.

לכל תרופה יש צעדים ושלבי התפתחות לתוך הפתולוגיה. שלב ההתאבדות הינו שלב אחרון בצעדי ושלבי התרופה, וכיצד היא מגיעה למקום זה. רוב התרופות במופיעות כאן אינן “התאבדותיות” בטבען, אך תחת תנאים מסוימים הן עשויות להגיע למקום זה, וזהו שלב פתולוגי עמוק, ומתקדם שקדמו עליו כמה צעדים.

הינה כמה דוגמאות. לא ניתן לעבור על כל תרופה, למרות שבלימוד יסודי כך יש לעשות, מטרת מאמר זה הינו להראות את הכיוון ואת התהליך הלימודי. לכן התרופות הנבחרות שעליהן נכתב לנושא זה, הינן ה”מוכרות” כדי להקל על תהליך הלמידה.

1- alumina:
בתרופה זו יש תהליך גופני ניווני, הקשור לניוון עצבי ומוחי, דבר המשפיע עמוקות על הגוף בפתולוגיות עצביות, וכן על התודעה של האדם. יש תהליך של האטה ביכולת המנטאלית, האדם כל כך איטי בתגובות שלו, שנוצרות עקב כך פערי קומוניקציה עצומים בינו לבין העולם, הוא נותר מאחור, הוא מודע לזה, הוא חש אבוד, שהוא עצמו הלך לאיבוד… שם מופיע בקרבו הרצון למות. רצון זה אינו מעשי, אך הוא אמיתי וכואב בנפש אדם זה.
2- antimonium crudum:
הרצון להתאבדות בתרופה זו, עשויה להיות יותר בגיל ההתבגרות, בקרב נערים ונערות, לאור התמודדויות חברתיות, ובעיקר רומנטיות. יש להם מצבי רוח מאוד קיצוניים, שמתחלפים מהר ומתבטאים בעוצמה. הם חוו אכזבה רומנטית, עקב כך נפלו לתוך דיכאון עמוק. הרגשות חזקים ואין לצד ה”שכלי”, המודע, יכולת “שיחה” עם העוצמה הרגשית. הם מבולבלים, מתקשרים את רגשותיהם, אך ללא פרופורציה וקשר קונקרטי למה שקרה באמת. הרצון למות הינו “קפריזי”. הו בא להולך. יש בזה סכנה עקב העוצמה הספונטנית שעשויה להוביל למעשה רגעי לא שקול. עם מצב זה יש להיזהר ולהיות עם “אצבע על הדופק”
3- arsenicum album:
בתרופה זו יש אובססיביות חרדתית כל כך עמוקה, עד שהאדם חש שהוא אינו יכול יותר להכיל את עצמו, הוא “משתגע” מעצמו, אז באה בתוכו המחשבה שעדיף לו למות. בתרופה זו הדיבורים המעבירים תחושות אמיתיות אך ללא כוונה אמיתית, כיוון שאדם במצב זה חרד יותר מן הכאב ומן המוות, ולכן הוא לא יעשה את זה. אך המחשבות על נושא זה יעסיקו אותו, עקב האין מוצא של תחושותיו.
4- aurum metalicum:
זוהי התרופה ההתאבדותית המסוכנת ביותר. בתרופה זו אין עדות מוקדמת הנראית לעין, האדם בקור רוח מתכנן את צעדיו כיצד עושים את זה. במחוץ הוא ניראה נורמטיבי ותפקודי, אך בתוכו הוא קיבל החלטה מודעת בנושא זה. לרוב הם מגיעים למקום זה לאחר אובדן של כסף, מעמד, מקום חברתי, או כל דבר אחר שהיה מרכז חייהם, וכעת אבד להם. כך שהם נותרו מחוסרי כל. זהו מקום מסוכן, ויש לדעת להעריך מצבים מסוג זה, כיוון שהם נסתרים, בחוץ אין שום עדות למשבר הפנימי אותו האדם עובר.
5- capsicum:
תרופה אינה התאבדותית באופייה, יש לאנשים אלו כאב נוגה, תוגה עמוקה של געגוע. הגעגוע כל כך עמוק, אין מילים לבטא אותו, ואין דרך לשכך את הכאב. הגעגוע הינו לבית, לאדם, לאהוב, ולעיתים למשהו שהאדם חש ללא אובייקט קונקרטי. זהו המקום שהוא עשוי לשקול את האפשרות למות, אך מחשבות אלו אינן מעשיות.
6- carcinosin:
תרופה זו אינה התאבדותית. התנאים המובילים אותם למקום זה קשור לאורח החיים הקרצינוזיני המאופיין באין סוף חזיתות ואתגרים, שהם לרוב מוכנים ויכולים לכך, אך מגיע שלב של קריסה, של אי יכולת לחיות כך יותר באין סוף המטלות, האחריות, האתגרים. אז הם נשברים, בעייפות עמוקה, ללא כוח חיים, ללא יכולת לזוז מן המיטה, וזהו המקום שהם יהרהרו על האפשרות למות…. כי ככה אי אפשר לחיות יותר. אך כאמור מצב זה אינו מעשי.
7- ignatia:
לרוב אין בתרופה זו כוונה אמיתית להתאבדות. לרוב מצבים אלו קשורים לאובדן של אדם יקר, או לאובדן של דבר מה בעל ערך רגשי עצום בשבילם. אז הם נופלים לעצבות ולדיכאון, הם מסתגרים, הופכים לקיצוניים וקוטביים. רוצים לבד, וחשים צורך לדבר ולשתף. אין להם מוצע ממצב זה, הם לא מצליחים לראות עתיד לאור מה שאבד, ואז הם רוצים למות. אך אין זו כוונה מעשית. זהו אחת הזוויות הרגשיות המבטאות את עומק תחושת האובדן בתרופה זו.
8- mercury solobilis:
לתרופה זו יש שני אספקטים ב”איך” שהיא מגיעה למקום התאבדותי.
הצד הראשון קשור למוכנות למות בשם “אידיאולוגיה” (מרטיר, קמיקזה יפאני, שהיד מוסלמי ועוד) חייו אינם חשובים, חייו הם למען שירות של אידיאל, והוא מוכן למות למען זה, בדרך שהאידיאל יכתיב לו.
צד שני קשור לרמת הרגישות והנפיצות הפנימית שיש לתרופה זו. האדם אינו יכול לחיות בעולם, הוא רגיש נפגע, מכל דבר כמעט, הוא הולך ומסתגר עקב חוסר יכולת לקשר עם העולם. ככל שההסתגרות עמוקה יותר, כך עולה דרגת המצוקה. עד למקום שהוא אינו יכול יותר ועשוי לשלוח יד בנפשו.
בתרופה זו יש סכנה אמיתית, כיוון שיש לה נטייה אימפולסיבית לא צפויה, האדם עשוי ברגע קל וקט, לסיים את חייו.
9- natrium sulphuricum:
אלו אנשים חזקים, רציניים, סגורים. לרוב סוחבים על כתפיהם מערכת, משפחה או כל מבנה אחר המחייב אחריות רבה. לרוב נטייה אובדנית מתרחשת בקרבם לאחר אובדן של אדם קרוב, לאחר נישואים שארכו חיים שלמים. הרצון להתאבדות בתרופה זו הינו אמיתי, אך הם לא יעשו את זה. יש להם “מצפון”. הם חושבים על הסביבה, על הקרובים שהם יותירו מאחוריהם, ומחשבה זו היא המונעת אותם מלשלוח יד בנשפם. הם מדמיינים את הסבל שהם יגרמו לאחרים עקב ההתאדות, ודבר זה מהווה מניעה מן המעשה.
10 – sepia:
תרופה זו אינה התאבדותית. ומקום זה הינו שלב פתולוגי מתקדם בתרופה. היא מגיעה בתוכה למקום של אומללות, הקיום נראה ומרגיש כולו אומלל, אין טעם בכלום, אין רצון לכלום, החיים טפלים, אחידים, וללא תנועה (לרוב יש קשר הורמונאלי בתרופה זו הגורם לסטגנציה מערכתית) תחושת היסוד שלהן, כאשר הן מגיעות למקום זה הינו של ייאוש ואומללות מן הקיום כולו. אז עולה בדעתן האפשרות על המוות