צמח מסדרת הסבונניים – sapindales, ממשפחת ה anacardea
הציר המרכזי של התרופה: דואליות, דיכוטומיה בכל מישור במערכת.
על פי ארבעת הרמות
1- אנרגיה: החמרה בערב עד לחצות, ובבקר בעת הקימה מן השינה.
החמרה מרגשות – כעס, טראומה רגשית, כל רגש המעורר, מביא החמרה.
החמרה זמן מה לאחר אוכל.
תנועה, קור, לחות וקור. שיחה ודיבור מחמיר את המצב הכללי.
ריחות חזקים.
הטבה: שפשוף של האזור הכואב, או הבעייתי.
מים חמים (יוצרים תנועה במקום בו אין תנועה) חום,חשיפה לשמש.
כל הסימפטומים מוטבים באכילה. לאכול מביא להקלה מערכתית.
2- גופני: זיקה מיוחדת לבעיות עור –עור מגורה, אדום, בצקתי. על בסיס עצבי – נוירו דרמטיטיס, lichen planus.
כל התופעות הגופניות של anacardium, מורגשות כמו תחבושת המכסה את האזור, כמו אי תחושה עם נימול קל.
זיקה לבעיות עיכול מסוגים רבים, תמיד מוטב לאחר אוכל, ומוחמר בעת שמתחיל העיכול האקטיבי, אז יש תחושה של הירדמות בבטן, באזור במעכל. תחושה זו באה גם בפי הטבעת העת הצורך ליציאות.
התחושה של הירדמות ותחבושת על האזור, עשויה להופיע במקביל לתחושת עצבים חשופים וגירוד אינטנסיבי.
הסימפטומים מופיעים באופן דיכוטומי, או שיש הירדמות של האזור הפתולוגי, או התעוררות של עצבים חשופים, כואבים,מגרדים.
בעיות מוטוריות – עם אפיונים זהים של הירדמות ותחושת plug, באזור הבעייתי, כאשר לעיתים יש תופעה הפוכה של התעוררות עצבית חזקה. דלקות פרקים, ניוונים שריריים, נפוח, רדום – כואב.
מראה: חיוורון, עם כיחלון סביב לעיניים. כמו טבעת של גוון כחלחל סביב לעיניים.
3- רגשי: הזיקה של התרופה נעה ברוב המכלול שלה על המישור הרגשי.
סיבה משלבהת – cussing factor: אנשים שהתעללו בהם, התעללות לאורך זמן. דיכוי עמוק של האדם עקב התעללות מסוגים שונים, אפשרות להתעללות מינית, אך לא הכרחי.
התעללות פיזית, רגשית, דומיננטיות יתר של הורה המתורגם בנפש הילד כדיכוי והנמכה של מקומו.
מצב זה גורם לעיוות רגשי, הרגשות מתקשים, כמו ונעלמים, אין רגשות, האדם לא מרגיש יותר כלום. אין יכולת להרגיש דברים רגילים: התפעלות מנוף, ריגוש מסרט, אמפטיות לאדם סובל. וכן אי אפשר יותר לאהוב, היכולת לאהוב לא קיימת. האדם מרגיש “כלום”. יש הירדמות פנימית.
מצב זה מוביל לשני קצוות:
א- אדם אכזרי ברמות שקשה לתאר, סדיזם אמיתי. האדם המצב זה מסוגל לענות משהו אחר לתקופות ממושכות – דרך העינוי של האחר, הוא מצליח להרגיש משהו, דבר זה מעורר בו משהו, אז כביכול הוא יותר חש בחיים (כאשר אין רגשות, אין תושת חיים. רגש זהו המימד שמביא תחושת קיום, חיים ותנועה שלהם) טיפוס זה נוטה לדתיות מן הסוג האכזרי, מטיף, מאשים, חרד מאלוהים, בטוח שאלוהים יעניש אותו קשות –אז הוא הופך לאכזרי כלפי עצמו מכה את עצמו נמרצות, הוא רואה כל דבר על הצד השלילי והקשה שלו. קשה לו לשלוט על עצמו כאשר בה גל של אכזריות. הוא מפתח אדישות קרה לאנשים. באופן כללי לא אוהב להיות בחברה, הוא חש לא נוח בחברת אנשים.
ב- אדם כבוי, נחבא על הכלים, חוסר ביטחון עמוק, כאילו שהוא ללא אישיות, מחקו אותו. קושי עצום להחליט (היכולת להחליט קשורה לטקסטורה של מבנה האישיות, אם היא מודחקת או לא קיימת, לא ניתן להחליט- baryta carb) חש מאוים מאוד, חש שבוחנים ומבקרים אותו, הופך לחשדן כפייתי. חרד מכישלון, מן העתיד, ממשהו רע שעומד להתרחש.
תחושה של השפלה, של צחוק ולעג המוריד ומשפיל אותו.
בשני סוגי הטיפוסים: נטייה לקלל, הדיבור שלהם שזור בקללות קשות, אכזריות. ללא קשר ופרופורציה לאירוע או לשיחה.
תחושת דואליות, הם חשים עצמם שניים, שטן – מלאך.
תחושה שיש בתוכם שני קולות, שני רצונות, והם קרועים – שסועים.
אובדן של זיכרון באופן פתאומי – יש זיכרון ולפתע הוא נמוג. באופן כללי , הזיכרון אינו טוב אצלם.
מצבם הרגשי (הקיים או שלא קיים( משתפר לאחר אכילה.
4- גישה לחיים: גישה חשדנית, מרוחקת. שונא אדם. אינו זמין, אינו קרוב. גישה אכזרית לאחרים.
מן הזווית המנטאלית: הראש כהה חושים, זיכרון חלש, קושי בריכוז.
נטייה לניוון שכלי ולכן תרופה לזקנה מוקדמת עם איבוד צדדים מנטאליים של התודעה (לרוב לאנשים שסבלו מדיכוי לאורך שנים)
פתולוגיות קשות של פיצול אישיות, עד לקטטוניה. מתחיל ברגישות יתר ועובר לאי תחושה והירדמות של יכולת החישה.
שתי נקודות להתבוננות
א- הזיכרון באדם אינו קשור לדרגת ה”אינטליגנציה” IQ, אלא לאיכות הרגשית שיש באדם. זיכרון הינו ביטוי בלבד לרגש “חי” ויציב. כאשר הרגשות אינם “חיים” או שמתחילים להיעלם, מסיבות שונות, אולי זקנה אולי טראומה אולי סמים ועוד… אז הזיכרון אף הוא נעלם.
גאונות אם כן, הינה סמן לרגש חי ויציב, ולא לאדם בעל IQ גבוה. האינטליגנציה האמיתית, נובעת מן החיות הרגשית והבריאות שלה – בריאות ברמה הרגשית מאפשרת הבנה עמוקה של דקויות שאינן מתגלות בחוש הגשמי. רגש בריא מוביל לידיעה מתוך אינטואיציה. אדם הממציא משהו הינו בעל אינטואיציה מודעת, כלומר רגש חי ויציב.
האינטליגנציה האמיתית באה מרגשות. מה שמכונה “אינטליגנציה רגשית”.
לכן ב anacardium, רואים את הקשר המיידי בין רגש מודחק עד שקולו אינו נשמע יותר, לזיכרון ותודעה שחלקים כמו וחסרים בה, כמו ויש חורים בתודעה.
ב- כל התרופות ממשפחת הצמחים למן ה magnoliales (מגנוליים) ועד ל asteriales (מורכבים) חל כלל יסוד:
“רְאֵה גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים” (קהלת ז’, י”ד)
הצד הפתולוגי של התרופה, משקף את הפוטנציאל החזק והבריא שלה.
למשל ב anacardium –חיסרון הביטחון והקיפאון הרגשי, משקף על הפוטנציאל להפוך לאדם חד מחשבתי עם אינטואיציה מעולה.
Pulsatila – המקום הפתולוגי הינו חולשה ותלותית. דבר המשקף את הפוטנציאל שלה. לחוסן ויציבות משל עצמה.
Cereus bonplandi – במקום הפתולוגי הוא שואף להיות תחת השפעה של כוח הבא מגובה, ולהיות יעיל ובעל תרומה לעולם. דבר המראה את היחס המאוזן בתרופה זו בין שמיים לארץ, ברמת הפוטנציאל.
כלל זה אינו נכון לתרופות מעולם הצומח שקדמו ל magnolales – כמו ה conifers. אצלם קיימת דינאמיקה מסוג שונה. וכן בשאר התרופות העשויות ממינראלים, מתכות, חיות ונוסודות. אצל כול קבוצה יש סוג שונה של תנועה.
סיכום: בקבוצת הצמחים הממוקמת בין ה magnoliales ל מורכבים asteriales, התרופה, בהופעת החולי שלה מרמזת, מגלה ומראה את הדרך ואת הפוטנציאל אבולוציוני שיש לתרופה. בתוך החולי בעצמו – קיימת הדרך שאותה על האדם לעבור. וכן בתוך החולי עצמו יש אצבע המצביעה על היתרונות וכישורים האפשריים לאותו האדם.