Agnus castus – שיח אברהם

צמח ממשפחת ה – verbenacea – מסדרת שיפתניים, labiales

על פי ארבעת הרמות:

אנרגיה: שלב ראשוני – חיוני, חסון פיזי, חש עצמו מלא בהון, חזק.
שלב שני (פתולוגי) חלש, מרוקן, ירוד, מזקין מהר, חסר אונים מחסר הכוח, עייפות עמוקה ללא שיקום ממנוחה או מאוכל. לעיתים אוכל מחמיר את העייפות (phos. Acid)

גופני: סיבות מרכזיות לחולי בתרופה זו:

1- פעילות מינית מוגזמת מיכולתו ומכוחו של האדם
2- שימוש יתר בסמים או בחומרים נרקוטיים כולל אלכוהול, סיגריות (רגישות מיוחדת לטבק), קפה בהגזמה, משקאות ממריצים עוד.
3- מאמץ גופני מעבר ליכולת של האדם…. גורם לנפילה ולקושי שיקומי עמוק.
4- אוננות, קושי להשתקם אנרגטית מפעילות מסוג זה.
5- היסטוריה של הידבקות במחלות מין (כלמידיה, גונוראה ועוד)

גברים: אימפוטנציה, יש צורך גדול ברובד של הרצון, הגוף אינו מגיב כלל.
אבר המין מרגיש קר (לא דלוזיה – האזור קר פיזית) האיבר קר, לעיתים נוקשה, לעיתים רך ורפוס.
הפרשות צהובות מאבר המין, זרימה ספונטנית.
שפיכה מוקדמת, לעיתים ללא תחושה כלל.

נשים: האזור הגניטליה כבד, רפוס, רך , ללא תחושה, קר, צונח כלפי מטה.
אין ייצור חלב בנשים המניקות, החזה נוקשה, וכמו שהתייבש.
אדישות מינית (sepia) – לאחר חיים פעילים ואקטיביים בנושא זה.
הפרשות ווגינאליות, כמו ריר לבן של ביצה.
אי פריון, ברקע אורח חיים פרוע.
לפני מחזור, דימום חלש, חולשה עמוקה, סחרחורות מחולשה.
נטייה אנמית.

למרות שתרופה זו ידועה בזיקה ספציפית לגברים, יש לראות את הצד הנשי שלה. בפרובינג הראשוני על התרופה, לא זיהו את הייחודיות שלה לגברים, היה אפקט על מערכת המין בשני המינים. לאחר זמן ועם הניסיון הקליני, החל להיאסף ידע קליני שהוביל לזיקה לצד הגברי יותר של התרופה (תוצר של ניסיון קליני, ולא של הפרובינג הראשוני)

רגשית:
שלב ראשוני – נהנתן, רוצה לבלות ולמצות כל רגע. חברותי, פעיל, פתוח ותקשורתי. אוהב מפגשים ושיחות סלון, נמשך לחומרים נרקוטיים מטבק ומעלה. חש עצמו בטוח, חזק, יהיר, מסוגל לנצח את העולם, נטייה של “סופר אגו” (תוצר של אנרגיה מינית חזקה)

שלב שני- עקב “ניצול” וסחיטת המערכת, נוצרת קריסה של המערכת כולה בכל הרמות. האדם הופך לחרד מאוד, חושש שהוא לפני מותו (כאשר יש ריקון אנרגטי מהיר, האדם חש שהחיים קרבים לסופם)
דיכאון, דכדוך, תחושה שאין למה לחיות יותר, איבוד הטעם לחיים (לא אובדני כמו aurum)
עצב עמוק, תחושה שהחיים נגמרו ושהוא הפסיד אותם.
ירידה בביטחון העצמי, את מה שעשה קודם בקלות, כעת לא מוכן לנסות.
מרגיש שמשהו לא בסדר איתו, פורש מכל מה שהיה נוהג לעשות עד לנקודת הנפילה.

מנטאלי: קושי ל”עבוד” עם הראש. הראש הפסיק לעבוד. זיכרון חלש, קושי בריכוז, בלבול מחשבתי, קושי לנהל שיחה, חש שקשה לו לעקוב אחרי המתרחש.
הצד המנטאלי נחלש מאוד, דבר שמחריף את תחושת המוות הקרב שיש לו, ואת החרדה מכך.
תחושת אובדן עמוקה.
המקום הפתולוגי מפתח גישה של הימנעות ממגע עם העולם, גישה של הפסד וסוף חיים.

על המיניות של agnus castus

א- מתחילה בהון גדול, אך המבניות של תרופה זו, נוטה לחולשה, ולכן הריקון מן האנרגיה הוויטאלית הבסיסית, מתרחש מהר יחסית ל tarentula- medorinum – platina.

ב- הוויטאליות הבסיסית של האדם – ככל שהיא חזקה יותר ומרוכזת יותר, היא מתבטאת גם דרך אימפולס המיני, יש לה ביטויים נוספים כגון ה”אגו”. תחושת “אני” גדול, הינה סימן נוסף לאנרגיה מינית חזקה שמקורה הראשוני הינו הכוח הוויטאלי.

האדם חווה את עצמו ואת ה”אני” שלו דרך דרגת הוויטאליות שיש לו. ה”אני” של האדם קדום וגבוה מוויטאליות היסוד, אך הוא (ה”אני”) נישא על גבי הכוח הוויטאלי. באופן הבריא ה”אני” נעזר בכוח זה לצורכי הבנייה וההוצאה לפעול של תכנים הנצרכים לאבולוציה שלו. תכנים מסוגים שונים, לעיתים תכונות אופי, לעיתים יכולות יצירה או פעולה, לעיתים נושאים שעליו לחוות ולפעול בעולם. באופן הבסיסי יותר, רוב בני האדם נפעלים על ידי הכוח הווטאלי,  ובונים בתוכם גישות ותכונות אופי שהם תוצר של ההתנייה לכוח הוייטאלי ולא “עובדים”  בשימוש נכון בו.

Agnus – חש בתחילה את החיוניות הבסיסית הנוטה לכיוון המיני, והוא בונה את מבנה הזהות שלו סביב לתחושה ולתפקוד המיני ההולך במקביל עם אורח חיים נהנתני. אורח חיים זה נוטה לבזבז במהרה את הרזרבות האנרגטיות, אז האדם נותר עם מבניות הנשענת על תפקוד מיני, אך ללא היכולת להגשים אותה. דבר זה מביא לדי קריסה של מבנה הזהות שהאדם בנה בתוכו, ואז מופיעות כל התופעות הנפשיות והמנטאליות.   הוויטאליות של agnus – פונה לבנייה של יכולת מינית, כאשר אין בטוי מיני, אין לו דרך למפגש עם עצמו, אז בה המשבר.

ג- וויטאליות חזקה באה לידי ביטוי בצורות רבות, למעשה בכל האספקטים של האדם. ניצול נכון שלה והבנה בעיסוק איתה, קשור למסורת ה “טנטרה” המזרחית. טנטרה בסנסקריט – רשת, מטריקס, כיצד הכל קשור בכל, מהו הדבר המחבר את הכל בכל.
זהו איכותו הבסיסית של הכוח הוויטאלי שמחבר כרשת, את כלל החלקים ליחידה אחת. אם כל המערכת פונה לניצול חד מימדי של אנרגיה זו, שם מופיעה הפתולוגיה.