בסבב הראשון כל חבר מציג את העמדה שלו, דרכה הוא מציע נימוק והסבר על מצבו של איוב.
כאשר הגישות שכח חבר מגיש, הינה התשתית להראות ולשקף לאיוב היכן שגג, טעה והלך לאיבוד כך שייסוריו אכן מוצדקים, שקיים היגיון מאחורי ההשגחה האלוהית, ואיוב כפי הנראה ה”אשם” במצבו.
עם אותה האחריות והאשמה שיש לאיוב על מצבו, הם מנסים לבוא ולהציע שיטות מחשבה לחקירה הנכונה כיצד מגיעים להבנה הנכונה בסיבות למצבו, כאשר הם עושים זאת מתוך מחשבה ורצון לעזור לחברם בלמצוא דרך גאולה מן הייסורים.
כאשר שלושתם יוצאים מן ההנחה שאיוב חטא ושהעונשים שבאו עליו, באו בצדק.
החשיבות להבנת גישתם של חברי איוב ועל מה דעתם נשענת, קשורה לסבב הבא שם כל אחד מהם מביא היבטים נוספים להבנת ייסורי איוב הנובעים מגישת היסוד עליה הם נשענים.
לכן – ללא ההבנה של גישת החברים, הסבב הבא שיבוא, יהיה מורכב וקשה יותר להבנה.
כאשר ההבנה של גישתם הבסיסית הופכת את המשך הדיון (הקשה והמורכב בכל מקרה) מול איוב לקל יותר להבנה.
סיכום דעות וגישות החברים:
1- אליפז התמני:
הנבואה היא חלק ממבנה הנפש האנושית, האדם ערוך מצד המבנה המולד שלו לנבואה.
נבואה זוהי הדרך לקשר הישיר מול האל בורא העולם.
קשר זה מביא מזור למצוקות וכן תשובות לשאלות.
אליפז אף מלמד את “טכניקת” הנבואה שלו, שהיא זקוקה לתנאי הלילה, השינה והחלום.
סמכותו של אליפז נובעת מהיותו נביא, מהיותו יודע את מה שהוא יודע ישירות מן האל.
2- בלדד השוחי:
גישתו של בלדד נובעת מהישענות על כוח הכתובים הקדושים, לבעלי המסורת והחכמים, על זקני השבט שהם בעלי היכולת להפיק מילים מליבם.
מהי חוכמת המסורת, החכמים והזקנים:
העולם מורכב מפרטים רבים שלכל פרט יש מקום וחשיבות ליצירת השלם של הבריאה. כך גם המבנה האנושי שמורכב כיקום קטן מפרטים רבים שלכל פרט יש חשיבות לקיומו של המבנה האנושי.
כיוון שלא תיתכן הימצאות של פרטים בבריאה או בגוף האדם שאינם שייכים בחלקם לשלם, לכן לכל פריט יש מקום השייך בדיוק לחלקו בשלם, ומכאן כל חלק מושגח על ידיו של מקיים העולם, ומכאן אין נמלט מהשגחתו של האל.
כך בלדד מסביר את הדרך שלו להבנת מקומו של איוב, שהשגחתו על מצבו של איוב מוכרחת ממעשיו והיותו חלק מן המארג של השלם המושגח על כל חלקיו על ידיו של מקיים העולם.
3- צופר הנעמתי:
שיטתו של צופר נשענת על כוח הדיבור, כיסוד אמצעי בין המחשבה למעשה.
הדיבור הוא כוח בורא, המזוהה עם האל בעצמו שאף הוא מדבר ובורא.
זהו קו האמצע ומאזן את המחשבה הנובעת מן הלב, לפעולה המעשית.
אם הדיבור כקו אמצע מאזן – אכן יוצר חיבור אמיתי בין המחשבה בלב למעשה המבטא את הלב, לא יבואו לחיי האדם סבל ומצוקה..
המצוקה על פי צופר זהו עקב הלב שמדבר בשפה שכוח הדיבור איננו מצליח לתמלל אותו נכון, כך שהמעשים אינם משקפים נאמנה את ליבו של האדם.
אז חיי האדם בהכרח יהיו כרוכים בייסורים, עקב אורחות חיים הסוטות מדרך הישר הנובע מן הלב.
איוב מתרעם קשות על חבריו, הוא מבטל על הסף את דעותיהם:
1- הביקורת של איוב על גישת אליפז:
הנבואה כיסוד בסיסי היא נכונה, אך הנבואה של אליפז היא אישית ולא ניתן להסיק ממנה אל מצבו של אדם אחר.. הנבואה שלו איננה אמת גורפת – אלא תשובת האל למקומו היחסי של אליפז… ומכאן איוב איננו חולק על אמיתות המהלך הנבואי, אלא על תוכן הנבואה שהוא אישי ולא מהווה אמת מוחלטת על כל אדם, בוודאי שלא עליו בעצמו.
2- הביקורת של איוב על גישתו של בלדד:
איוב מביא ביקורת קשה מאוד על גישה זו. הוא טוען שהיא בדיוק הבעיה.
שיש באלוהות יסוד הזקוק לתיקון, עקב הבריאה שיש במבניות שלה עצמה יסודות חולים ובעייתיים המאפשרים שאי צדק כל כך בוטה יבוא על חיי איוב.
איוב אומר על גישת בלדד שהוא, האיש איוב עצמו, הוא ההוכחה לנושאים באלוהות הזקוקים לתיקון.
3- על גישת צופר, איוב מתרעם עד מאוד על גישה זו של צופר.. הוא טוען שהוא עצמו בעל המכניזם במבנה האנושי שיש בו את המודעות לתיקון וההבחנה היכן קיימת הסטייה.
יש ע”פ איוב את אוזן והעין כמכשיר לחוש, ויש את תודעת החושים.
יש את גלגל העין ויש את תודעת הדבר הנראה והמובן על ידי העין.
איוב מראה בזאת לצופר שיש לאדם את המכניזם המובנה למודעות לתיקון כאשר סטה ממסלולו, ולכן גישתו של צופר איננה יכולה להיות פריזמה לייסורי איוב.
איוב אומר על גישה זו שעימה בדיוק הוא עבד על מנת לבדוק את עצמו שוב ושוב, והיא זו שעזרה לו להבין בוודאות גמורה כי הוא צודק ואלוהים הוא זה הזקוק לעמוד למשפט..
תהליך זה של שיח קשה בין החברים, נשען על האופן בו אלוהים עורר את שטן על איוב.
שטן לא מצא באיוב כל דופי, אלוהים מצא בו את אותו הדופי הסמוי הזקוק לשינוי.
השיח כולו מתרחש תחת כוחו של שטן, לכן הוא בדין קשה, ללא הרוך והאמפטיה שהיה מן הראוי לחברים לבוא לאיוב במצבו הקשה.
מצבו המורכב של איוב מראה כי יצא למקום קיומי חדש שמאפשר לו ראייה והתבוננות שאין לחבריו.
מצב זה הינו התהליך שעובר איוב כמהלך הכנה למפגש ול”טיפול” שהאל עצמו מוביל את איוב למקומו החדש.
תהליך שממשיך להתפתח באופנים נוספים בפרקים הבאים.