התנסות עשירית: קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ אֶת-יִצְחָק וְלֶךְ-לְךָ אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹל

“וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם” (בראשית כב,א)
זוהי הפעם היחידה שם מודיע המקרא כי אברהם עומד בניסיון.
המשנה מודיעה אחרת: “עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו, ועמד בכולם” (אבות, ה,ג)
מכאן שזהו הניסיון הקשה והמשמעותי ביותר שהכול תלוי בו.
ניסיון זה מגלה יסוד באברהם המביא את אורו של אברהם לאור המאיר עד להיום.
עד לניסיון העשירי, אורו של אברהם חלקי, יחסי, שהיה בא והיה והולך ונעלם, נר שדלק הסתיים וכבה.
לאחר הניסיון העשירי – אורו של אברהם יישאר תמיד, נר התמיד שאינו כבה, ומאיר את אורו לעולם כולו.

ניסיון העקדה, במה הדברים אמורים:

1- להקריב את בנו יחידו אשר אהב.
2- לוותר על יצחק כאותו האדם שימשיך את מסורתו של אברהם אביו.
3- לעמוד בקונפליקט קשה מול האלוהות המבטיחה “כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע” (בראשית כא,יב)
4- לעמוד מול אישתו שרה שמתה זמן לא רב לאחר סיפור העקדה: וַתָּמָת שָׂרָה…. וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ (בראשית כג,א) אברהם לא היה עם שרה בעת מותה, הוא עסק בעקדה, ופניו לא היו לו אל מול שרה בעת מותה.
5- וויתור על רצונו ועל החזון שהיה חלק מדרכו.
6- בעיה אמונית קשה על היחסים עם האל, ועל תכונותיו של האל.
7- תיתכן האפשרות כי כל חייו טעות, כי טעה בדרכו והלך בדרך שהיא כולה שגיאה.
8- היסוד שעליו אברהם נשען, אלוהי או אנושי… והקונפליקט העמוק שבין השניים, עקב דרישת האל להקרבת בנו.
9- האכזריות הנדרשת לאקט מסוג זה, שאיננה אופיינית לאברהם איש החסד.
10- ניסיון המעורר שאלות נוקבות על האל בעצמו, הדורש דרישה מסוג זה.
11- כיצד ייתכן שאברהם אינו בא ועומד מול האל בשיחה ומחאה כפי שעשה בנושא סדום ועמורה?
אברהם גילה את כוחו בעמידה מול האלוהות, מדוע אינו יוצא כנגד דבר זה ומגן על בנו יחידו אשר אהב?
מדוע הוא מקבל את ציווי האל בדבר זה, ללא עוררין?
12- יצחק בנו של אברהם, שואל את אביו על הדבר: וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל-אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה (בראשית כב,ז)
ואביו עונה: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו (בראשית כב,ח)
וממשיכה הדרך עד למקום המיועד, שם יצחק ואביו אינם דנים בדבר, אלא מקבלים את המעשה בהבנה והכנעה מלאה: וַיָּבֹאוּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת-הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל-הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים (בראשית כב,ט)
13- מדוע יצחק עצמו אינו נאבק על חייו?
מדוע אינו פוצה את פיו מול תהליך ההקרבה, שם הוא המוקרב.
מהו מקומו של יצחק האיש המוכן להיות שה לעולה בהכנעה ובשתיקה המכונסת על תוך עצמה ללא כל מאבק על עיקרון הבסיסי של הרצון לחיות?

ההתנסות העשירית של אברהם מביאה לזיכוך מלאה את היסוד הפנימי שיש בכל אדם, הוא יסוד אלוהים השוכן במרכז של כל דבר.

מרכז האישיות של כל אדם, הלב – הוא גרעין אלוהים, רסיס אלוהים בעל איכות מיוחדת וייחודית שאין לה שני, שהיא זו אשר סביבה נוצר המבנה האנושי כולו, ומבנה האישיות האינדיווידואלית עם כל האספקטים הפסיכולוגיים כפי שהם מזוהים וידועים בשיטות הפסיכולוגיות השונות.
כאשר כל האספקטים דרכם האדם נודע בעולם כאחד בעל תכונות אופי המאפיינות אותו ומבדילות אותו מחבריו, כל אותם האספקטים באישיותו הם ענפים המושכים את כוחם מרסיס אלוהים השוכן בלב האדם.
מבנה האישיות של כל אדם, באספקטים החיוביים או השליליים, בצדדים הנגטיביים והנעלים.. כולם הם אדוות ישירות או רחוקות של רסיס אלוהים השוכן בלב האדם.
אותו רסיס אלוהים הוא הזרע ממנו נובעת האישיות הייחודית האינדיווידואלית המייחדת כל אדם כאישיות נפרדת, על כל שלל המורכבויות והצדדים שיש בה.

דרך ההתנסות העשירית ובקושי שהיא מעוררת, עולה שאלת היסוד:
מה ייוותר מאברהם אם יילקח ממנו בנו יחידו שהופעתו בעולם היא נס בפני עצמו, שבו ועליו תלוי ההמשכיות של אברהם..
מה ייוותר מאברהם ללא בנו, מה יעלה בגורל המסורת שפיתח, הדרך שסלל ללא בנו ממשיך דרכו.
איזו משמעות יש לו לבדו, אם אין מי שיכיר בו, יזהה את ייחודו ויגשים את צוואתו שהיא דרכו אותה חצב ברוח.

חלק מן העמידה בהתנסות זו כוללת בתוכה התמודדות בין צד אלוהי (רסיס אלוהים שהוא מרכז נפש האדם) לצדדים האנושיים שהם האדוות והענפים הנובעים מאותו רסיס.
כמו שיש ביניהם התנגשות וקונפליקט.. הצד האנושי לא יסכים עם פעולה שכזו, הצד האלוהי יראה את הדברים אחרת, בהבנה אחרת ובהכנעה לכוחה של האחדות.

צד נוסף של העמידה בהתנסות העשירית היא הזיכוך של התודעה עצמית, של הידיעה האישית מהיכן אותה הידיעה וזהות נובעת, מהי הנביעה של הזהות האישית האינדיווידואלית המייחדת כל אדם, מהי משמועתה ומהו מקור כוחה.

בהתנסות העשירית, אברהם עצמו עלה על המוקד, דרכו עלתה על המוקד, כל הדרך אשר סלל עד כה וכל ההבטחות מול האלוהות עלו על המוקד.
אברהם עצמו נעקד ומת בתהליך.. כיוון שלא נותר לו מעצמו כלום..
וכאשר לא נותר לאדם כלום מעצמו, מה שמאיר לבדו אינו אלא רסיס האלוהים הראשוני שהיה – הווה – ויהיה, השוכן בלב האדם והוא השורש והבסיס לחיי האדם ועולם בכלל.

זיכוך ידיעת רסיס האלוהים השוכן בלב והזהות הנובעת ממנו, ההכרה באיכות של אותו הרסיס המאפשר זהות אישית נפרדת אשר נובעת מכוחה של האחדות, היא זו המאפשרת תקומה, תחייה והגשמת החזון של חיי אברהם על הדרך אשר הקים, בנה וסלל לעצמו, לבני ביתו ולעולם כולו.