צמח, ממשפחת החלבלוביים (euphorbiales) טור חמישי, שורה רביעית בטבלת הצמחים.
סימפטומים גופניים מרכזיים ומשמעותם:
1- בעיות עור ומעיים לחילופין (שיש בעיות עור, יש שיפור בבעיות מעיים ולחילופין)
למרות שיש לתרופה זיקה חד משמעית לחלופה בין עור למעיים (יחסי עור-מעיים)
ייתכן כי תופעות העור יתחלפו מול סימפטומים עם כל איבר פנימי אחר, עם אותו הדפוס.
עור-שיעול, עור-נשימה אסטמטית, עור-שתן.
משמעות:
א- יחסי עור-מעיים:
הקושי המרכזי – ביצירת גבול מן העולם המובן החברתי, וכיצד להבין את מה שכן נספג פנימה ולעכל אותו. האופן בו האירועים החיצוניים חודרים את האדם, מתחרש באופן מהיר מדי, ללא יכולת לעצור, לבקר או להתבונן.
האדם נאבק על הגבול, אך הנושאים שלהם הוא מנסה לשים גבול, חודרים אותו בעל כורחו, דבר היוצר הפרעות עור-מעיים.
הקריטריונים ליצירת גבול ולספיגה, בבגרות הרגשית אינם ברורים לאדם.
יש בתוכו בלבול רגשי, הגורמת להאצה בתגובות הרגשיות, עד למקום שהאדם כמו ב”סחרחורת רגשית” שם הוא מאבק את המרכז שלו.
ב- יחסי עור-נשימה:
אלו שתי מערכות היוצרות באדם את איכות הגבולות שלו (שתי מערכות גבול)
ברובד העקרוני, מדוע יש הכרח לגבול?
כדי לגדר את האיכות של נפש האדם (המיתר הקיומי) ולאפשר לאיכות זו, ביטוי מקסימאלי, דבר הזקוק לתיחום המגדיר את איכותה של הנפש ביחס לסובב.
עור – גבול מול העולם, ההגדרה של האיכות הפנימית כאשר היא באינטראקציה עם העולם הסובב.
נשימה – התפתחות של איכויות רגשיות, התנהגותיות הנובעות מאיכות הנפש, הבאות ליצור קשר נכון של אותה איכות נפש עם העולם הסובב.
התנאי לגבולות ברורים: ידיעת ה”אני”, ידיעת האיכות הפנימית באדם המבדילה אותו מן הסובב.
באדם- קרוטון: ידיעת האיכות הפנימית איננה מוגדרת דיה, באופן חלקי יש בו ידיעה שאיננה מגובשת דיה של הזהות הנבדלת.
הוא מהיר בתגובות שלו, לכן האירועים שהוא חווה מתרחשים בקצב שם אין הוא מספיק לחוש את עצמו, דבר היוצר בלבול גבולות בינו לסובב.
ג- עור-שתן:
עור – גבול מול העולם הסובב
שתן – ניקוי של רגשות ואירועים שאינם שייכים לאיכות ה”אני” השוכן בלב האדם.
משמעות: כיוון שהגבול אינו ברור, ומכיוון שאדם-קרוטון הינו אדם עם טבע מהיר ביותר, יש סביבו אירועים רבים שחדרו אותו ללא הבירור אם מה שחדר לתוכו, אכן מתאים שייכנס (חוויות רגשיות) אז הוא חווה סוג של “התלכלכות”, של איבוד הנגיעה שלו בעצמו. השתן מנקה את אותן החוויות, במגמה להחזיר לאדם את האקלים הפנימי שם הוא חווה את עצמו נקי.
2- בעיות עור סימטריות (ארניקה) אדום, נפוח, תגובה קשה לסרפד, ול – rhus, הפרשות נוזלים מן האזור המגורה, גרד אינטנסיבי – הקלה במגע.
תרופה מרכזית לשפשפת עור, עקב חיכוך, הזעה וחיסרון היגיינה.
משמעות:
עור – גבול
אדם-קרוטון מתמודד, כמעט בעל תחום עם הקושי ביצירת גבול מול העולם. הוא נחדר מהר מדי.. זהו טיפוס אקטיבי, מהיר ותזזיתי.
הכל קורה לו בתוכו מהר מדי, בחוויה שלו זרם החיים מהיר והוא אינו יודע וללא הכלים להדבקת הפערים בינו לבין נושאי האינטראקציה עם החוץ.
לכן הוא מייצר תנועה פנימית שם הוא דוחף את עצמו לתאוצה רגשית, דבר היוצר תגובות עור, שהן ביטוי לאיבוד הפרופורציה ביחסי הגומלין בינו לעולם.
3- בעיות מעיים, מוחמרות בקיץ, החמרה מיידית מאכילה ושתייה. מה שהאדם אכל או שתה יוצא כשלשול מיימי מתפרץ מייד לאחר האכילה\שתייה.
שלשול פתאומי, מיימי – אינטנסיבי, כמו מכונת ירייה.
משמעות:
החוויות שהאדם חווה, באות והולכות ללא דין וחשבון על מה שקרה לאדם ממה שחווה.
הכל קורה לו בתוכו מהר מדי, ללא עצירה או תשומת לב על מה שקורה לו עקב ההתנסות.
לעומת זאת, הוא חווה את הדברים (אמנם באינטנסיביות) חש אותם, כאשר חסר בתוכו ההשתהות עם מה שחווה לצורכי ה”עיכול” הרגשי וההבנה של מה שהרגיש.
כאשר הנושאים שאותם הוא חווה ללא העיכול הרגשי עוברים סף מסוים, האדם “מעדיף” לשלשל אותם החוצה, להוציא מתוכו את העודפים המצטברים (שהם מצטברים במהירות מסחרחרת)
אדם-קרוטון אם כן, יודע במה הוא נוגע (רגשית) אך ללא היכולת לתת את הדעת לדברים.
לכן הוא משלשל.
4– בשלשול – כאב שורף בפי הטבעת.
משמעות:
חום – כעס, אינטנסיביות רגשית.
פי הטבעת – חלק מן המעי גס, עיקרון הטהרה.
אדם-קרוטן, חש כעס עקב אינטנסיביות רגשית שם איבד את הניקיון הפנימי בתוכו, עקב הנטייה שלו להאצה, המהירות בה הדברים מתרחשים, ומשם תחושת ה”התלכלכות”.
5- הטבה מחלב חם.
משמעות:
חלב – הזנת אם. ההזנה הפרימאלית הראשונית של האם את ילדיה
חלב חם – הצורך להזנה אימהית, חמה, מכילה ותומכת.
(צורך לחלב קר: הצורך לחום שיהיה מרחוק, ללא מגע, שיאפשר חלל להתפתחות עם הידיעה ש”אימא” שם ברקע)
יסוד רגשי שחסר לאדם- קרוטון שהיעדרו מביא להתפתחות רגשית כפי שהיא מתוארת למעלה.
6- כאב משדר מהטבור לפי הטבעת.
טבור – מקום ההזנה הראשוני.
פי טבעת – עיקרון הטהרה.
כאב – דבר שאינו במקומו.
אדם-קרוטון: תחושת היעדר הזנת אם, שעקב ההיעדרות של אותה ההזנה האדם ללא הגנה, חשוף מדי ולכן מאבד מטהרתו.
7- כאב משדר מהפטמה בשד, לגב. בצד המקביל.
שד – עיקרון הנתינה בנשים.
כאב המקרין מן השד לגב – עקב חיסרון חווית התמיכה שהאישה חשב כי יסוד זה לא היה קיים בעבורה, כעת אין היא יודעת להעניק ולתת.