צמח, ממשפחת הפרגניים – אופייתיים, סוף טור ראשון בטבלת הצמחים
תרופה שלא עברה proving מסודר. הידע ההומיאופתי עליה הינו תוצר של הניסיון הקליני המצטבר של מטפלים לאורך השנים, וכן מידע מן ההיסטוריה ההרבולוגי על הצמח.
בוריקה נתן אותו בטינקטורה ולא בפוטנציה.
הינה מקבץ סימפטומים מן המטריה מדיקה של בוריקה, עם התוספות של שיטת הקוד הסומטי:
1- זיקה למיאזמה הסיפיליטית:
איכות סיפיליטית בסיסית:
נטייה להרס של רקמות הגוף, דבר הנובע מנטייה להרס עצמי.
שורש הנטייה להרס העצמי: ברצון לא להיות בעולם. ברצון הסמוי למות ולא להיות.
לכן מחלות אוטואימוניות, שייכות למיאמזה הסיפיליטית, שם הגוף תוקף את מה שהוא מייצר… במגמה לא להיות (רצון למות)
2- כאבי לילה:
זוהי אחת מן האינדיקציות המרכזיות של המיאזמה הסיפיליטית: החמרת הלילה.
בלילה האדם פוגש את עצמו כפי שהוא ללא מסיחי דעת.. אז הקושי (החבוי ביום) המרכזי עולה.
כאבים בלילה: כאב – דבר אינו במקומו, שנחשף בלילה.
בלילה נחשף הדבר שאינו במקומו. על פי מיקום הכאב ניתן לדעת מה אינו במקומו (לפי הלימוד של שלד שריר ומשמעות האיברים)
3- כיבים בפה, פי טבעת ואיברי המין והשתן (בפתחים של הגוף)
כיב – פצע רגשי פתוח, על בסיס עלבון עמוק, השפלה או חוויה רגשית קשה ביותר, שם האדם ללא יכולת להכיל או לדבר את דרגת הכאב.
כאב רגשי חי בהווה.
פתחי הגוף – מקומות עם משמעות כפולה:
א- פה – דיבור: מחשבה (יסוד עדין) הופכת למילה (יסוד גס ביחס למחשבה)
תהליך האכילה דרך הפה – הפוך: מזון (גס באיכותו) מתחיל את פירוקו בפה (מגס לעדין)
ב- פי טבעת – עיקרון הטהרה (עקב השמירה על היגיינה פנימית מול העיסוק עם הפסולת הגסה) ותנועת אנרגיה, דרך כיווץ והרפייה של השריר הטבעתי.
ג- אברי המין והשתן – מקום אנטומי משם יש יצאה או כניסה של שתי מערכות שונות המתקיימות דרך אותו האיבר (מן הזווית האנטומית)
כיבים באזורים אלו: פצע רגשי עמוק וקשה כאשר האדם ניסה לבטא את עצמו – אך ניתקל בחוויית דחייה, ומאז אותה החוויה אין הוא יכול יותר לבטא את אותו עניין ספונטנית.
אותה האיכות המיוצגת דרך האיבר – פצועה.
פה – קומוניקציה
פי טבעת – איבוד הטהרה
כלי שתן ומין – פגיעה מינית, שימוש לא נכון במיניות, חיסרון היכולת לנקות נושאים רגשיים המפריעים לאיכות הבסיסית של האדם להתממש.
4- קצ’קסיה סרטנית בולטת:
כיחשון היה מוכר כבר בימי יוון העתיקה והמונח קכקציה (Cachexia) הוא במקור מונח יווני שפירושו “מצב רע”. הכיחשון מוגדר כיום כמצב שיש בו איבוד מהיר וקשה של מסת שרירי הגוף, כתוצאה ממצב דלקתי כרוני שבו מעורבת המערכת החיסונית של הגוף. הגדרה זו של כיחשון מבדילה בינו לבין ירידה במשקל כתוצאה מחוסר תזונה (מתוך האתר הרפואי infomed)
סרטן – סכיזופרניה גופנית, שתי מערכות זהות מקבילות החיות ביחד.
כיחשון בו אין איבוד מסת שומן – אלא מסת שריר.
שריר – המנוע שמייצר תנועה, הוא הנשחק.
שחיקה עמוקה עקב הליכה עם שני מקצבים שונים, דרך שתי זהויות שונות.
ההליכה איננה מביאה עמה פרי… עקב הפיצול, לכן השרירים מאבדים את המסה שלהם.
כאן יש לבחון את השריר המנוון ביותר, דרכו יהיה ניתן לדעת, על המקום באדם שעבר את הפיצול.
(דרך לימוד המשמעות של מע’ שלד שריר)
הכלל: בכל מצב קליני יש למחלה משמעות בפני עצמה, אך הסימפטומים (peculiarities ) הם אלו המספרים את הסיפור האמיתי על הסיבות החולי וכיצד האדם הגיע למצב זה.
5- מחלות כרוניות, עם אטוניה (איבוד הגמישות של האיבר ביכולת להתכווץ, האיבר רפוי. תופעה שרואים ברחם שלא מתכווץ לאחר לידה, או בשלפוחית השתן ובמעיים)
משמעות:
הסימפטום (אטוניה) בא בעקבות מחלה כרונית – מחלה מתישה את המערכת.
מה מותש?
היכולת להתנגד, להגיד “לא”, קיים באדם כניעה מן הסוג הלא בריא של וויתור על חיים, על עצמו, על זכותו לחיים (מצב סיפילטי, הנובע ממאבק ארוך זמן המביא לשחיקה, משם נוצר הוויתור לחיים, ההרס העצמי, הוויתור על הרצון)
6- רקמות רופסות, בצקתיות, קרות.
משמעות:
רפיון – אין את יכולת ההחזקה הקשורה לאיכות מבנה השלד.
עיקרון השלד נחלש.
האדמה נחלשה, היסודות שעליהם האדם ניצב נשחקו.
חולשה ברמת הזהות של האדם.
בצקת – המגמה לצבור עוד כוחות לשם היכולת להמשיך את המאבק.
קור – חיסרון תנועה, סטגנציה. פחד וחרדה.
האדם תחת עומסים המאתגרים את היסודות הבסיסיים ביותר של מבנה אישיותו.
דבר המביא חרדה עמוקה, עצירת ההתקדמות ומגמה לאסוף נוזלים (כוחות) לשם היכולת לעמוד (לא בהכרח להתקדם, אלא רק להחזיק מעמד בעמידה)
7- ליחה רירית מן קיבה (hydrastis)
משמעות:
העיקרון – קיבה עוסקת בעיכול חוויות שאדם חווה ובהכנה שלהם לקראת הצטרפותן לזהות של האדם. או שיידחו או יצטרפו.
ליחה בקיבה – שהייה של חוויות בקיבה לאורך זמן (האוכל נותר בקיבה לאורך זמן) דבר שהופך את העיבוד של ההתנסות לארוך, וללא תוצאות המועילות לתהליך העיבוד של החוויה (המזון).
סטגנציה בתהליכי עיכול רגשי, מביא לעצירה של תנועת המערכת.
8- גלדים יבשים וקשקשים על פניהם של אנשים בגיל הזהב.
משמעות:
העיקרון – פני האדם מספרים את הביוגרפיה של החיים שהאדם חי. את מה שנחתם על פניו.
בילדים ובצעירים, רואים על הפנים את הפוטנציאל של האדם, אך על פני מבוגרים ניכרת הדרך שהם עשו, מה הם חוו, ומהם האירועים המרכזיים שהשפיעו עליהם.
גלד יבש עם קשקשת על פני אדם מלמדים על אדם שעבר אירועים קשים שהותירו על פניו “פצע” שהגליד, הקשקשת (פעילות עור מהירה) מלמדת כי הפצע לא הגליד, אך האדם למד לחיות עם הכאב.
מיקום הגלד והקשקשת על הפנים – מלמד על הפצע, ועל קורותיו.
9- בלוטות לימפה מוגדלות.
משמעות:
תהליך דלקתי סמוי – יש באדם מאבק מול משהו..
מיקום בלוטת הלימפה המוגדלת (ע”פ לימוד מע’ שלד שריר) מלמד היכן קיים המאבק ומדוע.
סיכום:
תרופה למחלות כרוניות כאשר הפתולוגיה מתקדמת ועמוקה.
האדם תשוש, עם רמת וויטאליות נמוכה, לכן לא צפוי לראות בתרופה זו סימפטומים מיוחדים, החולי יהיה בסיס עומק הפתולוגיה ולא על פי סימפטומים מיוחדים (peculiarities )
התמונה הקלינית תהייה על בסיס איכויות החולי כפי שאוגדר למעלה עם האופי המיאזמתי שלו, שיהיה על בסיס המיאזמה הסיפיליטית.