צמח, חד פסיגי, ממשפת השושניים (liliales) סוף הטור השישי של החד פסיגי בטבלת הצמחים של מיכל יקיר.
זיקה לתהליכים ריאומאטיים, גאוט ולמערכת העיכול.
למרות שעל תרופה זו יש ידע רחב ומצטבר בקטגוריה של ה – mind, במאמר זה המיקוד הוא רק על הסימפטומים הגופניים ועל הסיפור הנפשי שהם מספרים, ע”פ שיטת הקוד הסומטי.
1- החמרה ממגע באזור הכואב, ומתנועה
משמעות:
החמרה ממגע – קרה לי יותר מדי מיכולתי להכיל, אני גדוש רגשית, אל תיגע בי, אין בי את היכולת להכיל יותר ממה שכבר קרה לי.
החמרה בתנועה – אני זקוק למנוחה, הייתי בתנועה חזקה מדי, כעת כל תנועה מכבידה על יכולתי לעבד את מה שחוויתי.. אני זקוק לזמן ולשהייה עם הדברים (bryonia)
2- החמרה בקור, לחות, שינויי מזג אוויר, אביב וסתיו (שלשול בשינויי מזג אוויר)
משמעות:
החמרה מקור, קור מכווץ – בתוכי קיים גודש של התנסויות שהניסיון להדק אותן מביא לקושי לעבוד עימהן.
המחרה בלחות – לחות מביאה להתרחבות, לכבדות, בהוספה של נוזלים..
אין לי עוד מקום להכלה, אני עמוס מדי, כל תוספת למה שיש בתוכי, מכביד וגורם לי לחוש כבדות, ומצוקה.
3- החמרה בערב ובלילה:
משמעות:
ערב – הזמן ביום שם יש חשבון נפש והתכנסות האדם לתוך עצמו על היום שהיה ומה חווה שם.
לילה – הזמן ביממה שם האדם נמצא מול עצמו לבדו.
החמרה בזמנים הללו מלמדים על הקושי של האדם להתמודדות עם מה שקרה ביום.. ההתמודדות קשה, אינה מתעכלת רגשית ביעילות, יש קונפליקטים וקשיים קומוניקטיביים רבים שנותרו פתוחים, מול אנשים אחרים, מול מחויבויות שלא נסתיימו.
נושאים רבים נחוו במהלך היום ללא יכולת לעצור ולתת את הדעת על מה האדם מרגיש מחוויות אלו.
4- מוטב בחום:
משמעות:
חום מניע, מביא לשינוי (טרנספורמציה)
מן הזווית של אדם סתוונית, לזה הוא זקוק, לחום שיוצר תנועה ושינוי בנושאים שנוטים להיות קשים לעיסוק, ללא מענה רגשי מיידי. החום מביא לתנועה בנושאים רגשיים סטגננטיים.
5- מוטב בתנוחה של חזה לברכיים (kali carb – colocinthis)
משמעות:
תנוחת חזה – ברכיים, היא תנוחת עובר.
רצון כמהי לחזור לראשונית של ההכלה הרחמית האימהית, שם היה שקט, הרמוניה, הזנה והגנה.
הטבה בתנוחה זו, מחזירה אינטואיטיבית את האדם למקום ששם יותר קל להתמודד עם האתגרים של האדם הבוגר.
6- רגישות גבוהה מאוד לריחות, תגובה מערכתית סימפטומטית לריחות לא נעימים, בעיקר מריח דגים וביצים – תגובה של בחילה עד להקאה מריחות אלו, במקרים רבים, אפילו מראה של דג מעורר ריאקציה של בחילה.
משמעות:
ריח מבטא את החיים שיש לצורת חיים כלשהי. הריח זהו ביטוי לטוטליות של רמת הקיום והחיים של הדבר.
מראה של אדם ודיבוריו עלולים לתעתע בחברו, אך לא ריחו.. ריח האדם מספר את האמת הישירה עליו ועל מצבו.. כיוון שריח הגוף מהווה סיכום של כל סך הכליות של האדם.
תרופה זו רגישה ביותר לריחות, דבר המלמד על רמת החשיפה של האדם לאנשים אחרים, על יכולת קליטה עמוקה ומיידית של אדם סתוונית את מקומו האמתי של האחר…
ההחמרה מריחות הינה עקב הגדוש של אינטנסיביות ההתנסות באינפורמציה הבאה מריחות.
המשמעות של ההחמרה הספציפית מריח דג:
ים זהו הארכיטיפ לכוח הוויטאלי (לוויתן, נחש רב בריח, תנין דרקון החי בים – ארכיטיפ מקראי ומזרחי לכוח הוויטאלי)
דג זוהי צורת חיים הנולדת בים (בכוח הוויטאלי) כאשר כוח וויטאלי מוליד צורת חיים, אותה צורת החיים הינה ללא זהות ברורה, ידועה ומוגדרת.
כוח וויטאלי מחזיק חיים, אך אינו יוצר ולא קשור לתהליך האינדיווידואציה.
לכן – לאדם סתוונית, ריח דג מעורר את השאלה לגבי רמת הזיקוק של הידיעה הייחודית של עצמו, עד כמה ברורה לו הייחודיות של עצמו… עד כמה הוא שונה מן האחר וכיצד הוא יכול להראות להגדיר את אותה הייחודיות במילים או במעשים שיתמכו בנושאים שהוא מיוחד בהם…
לאדם סתוונית – זהו אתגר גדול, ריח הדג ואף מראה הדג – מעורר בתוכו את המורכבות של שאלת ההגדרה האישית ורמת הזיקוק של הייחודיות האינדיווידואלית.
7- גזים כלואים במעי הגס היורד, בטן נפוחה, תחושת כבדות, יציאות רכות אך לא הכל יוצא (בתחושה) רעשי מעיים – תנועת מעיים, מאמץ ליציאות או לשחרור גזים אינם יעילים. תשוקה למשקאות אלכוהוליים.
משמעות:
מעיים – אחראיות לספיגה של מרכבי המזון, את סוגי המזונות החשובים להתפתחותו העתידית של האדם.
גזים כלואים, תחושת כבדות, מלאות במעי הגס היורד עם רעשי מעיים, מלמדים כי האדם אינו יודע לברור מה טוב עבורו, הוא חש במבוכה, לא יודע על פי איזה קריטריונים לבחור לעצמו דרך, הוא תקוע בצומת ללא יכולת להתקדם הלאה עקב איבוד היכולת להבין מה חשוב ועקרוני להתקדמות ומה אינו חשוב וטפל מול העיקר. הידיעה של מהם עיקר וטפל ביכולת להבין ולבחור, אינם ברורים יותר.
8- מערכת מוטורית: כאבים זזים משמאל לימין. כאבים נעים ממקום למקום ללא דפוס. תנועה לחילופין בין כאבים מוטוריים לשתן עכור עם ריח חריף (benzoic acid) כאבים מרגשים כנוקשות, כאב כמו מחטים קטנות. אזורי הכאב נפוחים, בצקתיים, קרים במגע (למרות הזיקה לדלקות אקטיביות)
משמעות:
התרופה הזו, היא אחת מן המרכזיות וחשובות לנושאים המוטוריים.
הנושא המוטורי הוא החשוב ביותר בתרופה.
דרך הנושא המוטורי מתבטא הרצון, במובן העמוק..
סוגי המצוקות ומיקומם על פני המערכת המוטורית, מלמדים היכן הוא המקום באדם שם הרצון אינו מתורגם מעשית כפי שהרצון ביקש…
סוג הבעיה המוטורית משקפת כיצד המעשים שאמורים לבטא את הרצון, אינם נאמנים למקור. קיים פער בין הרצון לאופן המעשי בו הוא מתממש. כאשר מיקומו של הסימפטום ואופיו מלמדים היכן בנפש האדם, קיים הפער – ומדוע…
ככלל בתרופה זו, הסימפטומים מלמדים כי האדם אינו יודע לאן ללכת, קיימת בו מבוכה רגשית. מצד אחד הוא אינו יכול שלא ללכת ומצד שני – אין הוא יודע לאן.
לכן תחושת הכבדות, ותנועת הסימפטומים ממקום למקום.
תנועה משאל לימין – משקפת על המצוקה המתחילה העולם הרגשי והבלבול יש שם, ויוצאת לעשייה קונקרטית ללא הוודאות הנדרשת לעשייה שלאדם נוח עם אותם המעשיים.
9- מחלת לב ריאומטית, תחושת כיווץ בחזה, לחץ בלב, תחושת גודש בלב כאשר נישען על צד שמאל, מוטב בהליכה איטית.
משמעות:
הלב הוא מרכז האדם, משם נובעת תחושת ה”אני” ומשם נובע הרצון שהוא הביטוי המיידי של ה”אני”.
שילוב של בעיות מוטוריות עם לב, משקף על תחושת “אני” שאיננה מושרשת בעשייה המבטאת אותה… האדם ומעשיו אינם בעלי אותה האיכות… יש פער בין האדם למעשים.
עקב אי הידיעה כיצד להפוך מחשבה למעשה.. המעשים אינם מהווים ביטוי מהימן למי שפועל אותם.
דבר המוביל לכבדות, למבוכה רגשית, לתסכול עמוק, ולבסוף – לעצירה של תנועת המערכת כולה.
סיכום של אדם סתוונית:
בלבול מחשבתי, קושי לקבל החלטות, רגישות יתר באינטראקציה חברתית, קשיים בריכוז וזיכרון, איטיות בדינאמיקה הרגשית וצורך להרבה זמן לשהייה עם הדברים עד שהם מובנים וניתנים לקומוניקציה. מחויבות להראות לעולם ייחודיות – אך ללא ביטחון של האדם על עצמו, במה שהוא מציג לראווה לעולם.