צמח, ממשפחת הפואתיים – rubiales, ממוקם בטור שישי, שורה שישית, בטבלת הצמחים של מיכל יקיר
בתרופה זו, יש עוררות לא טבעית של המערכת העצבית והווסקולארית, דבר שיוצר אפקט מעורר בכל חלקי המערכת..
לכן – בתרופה זו הסימפטומים הנפשיים והגופניים, מבטאים את אותה הנקודה בדיוק (עוררות יתר) ובכך הם משקפים את אותם דברים ונושאים, דיוק רב.
יחסי גוף-נפש בתרופה זו אם כן, עומדים על הציר של עוררות יתר ומה יהיו הביטויים של עוררות זו ברמות שונות.
מתוך המטריה מדיקה של בוריקה:
קפה מתאים במיוחד לאנשים גבוהים, רזים וכפופים בעלי גוון עור כהה, טמפרמנט כולרי וסנגוויני.
(טמפרמנט כלורי – טיפוס אש…. סנגווני – אוויר . ע”פ הגישה של ארבעת הליחות והטיפוסים מן הרפואה של היפוקרטס וגלינוס, שהשתכלל לארבעת היסודות ולארבעת סוגי הטיפוסים בימי הביניים, ולבסוף בתורה האנתרופוסופית של רודולף שטיינר)
הנקודה המרכזית להתבוננות בתרופה על פי שיטת הקוד הסומטי:
המקום ששם מופיע הסימפטום (בגוף או בנפש) מלמד על המערכת שהיא זו שהפכה למעוררת באופן גודש ואינטנסיבי, שבסוף התהליך נוצר הסימפטום.
הסימפטום משקף (בתרופה זו) את המערכת שיצאה מאיזון עקב פעילות יתר
הסימפטום יגלה מהי הדינאמיקה הרגשית שעומדת מאחורי הסימפטום הגופני, שהיא זו שעברה עוררות יתר, ומצאה את מקומה באיבר הגופני המקביל.
1- כאב ראש, כמו מחט שחודרת פנימה:
משמעות:
עוררות של התודעה (רכב – במשל המרכבה) מיקוד גבוה בנושא או בנקודה אחת.. דבר שהופך את הצד השכלי של האדם לחד ולעמוק יותר, ומאידך אינו רואה את התמונה הרחבה עקב מיקוד חד ממדי.
2- כאב עצבי בלחיים, מוחמר ממצבים רגשיים כמו שמחה, אושר. האזור אדום.
משמעות:
הלחיים בפנים, אזור ההנאה.. אין באדם את הכלים להכיל את רמת הגירוי של ההנאה מנושאים איתם הוא עוסק, לכן ההנאה מתהפכת לכעס (אדום) ולגירוי מכאיב…
האדם נמשך להנאה – אך סובל ממנה עקב חיסרון היכולת להכיל אותה בפרופורציה הנכונה (חיסרון כלים להכלת האושר – הופך את האושר לייסורים)
3- לאחר אכילה, לא סובל מגע של בגד על הבטן.. זקוק לבגד רחב. התחושה של בגד צמוד לגוף מחמירה את כל מצבו הכללי (בתהליכי עיכול, בעצבנות)
משמעות:
כיוון שיש באדם עוצמה גדולה, הוא זקוק לחוויית חלל רחבה יותר.. המקום (הגוף) צר לו.. הגוף קטן ולא מספיק להכיל את גודש היצירה האפשרית לאדם, עקב עוררות היתר.. עוררות היתר מעצימה את הכוח היצירתי הזקוק לעוד מקום. דבר ההופך את הגוף הפיזי לצר, לקטן מלהכיל. מכאן הסימפטום של בגד צר מחמיר.
4- דופק שעולה בחוזקה עקב התרגשות. יתר לחץ דם שעולה בפתאומיות ללא סיבה הנראית לעין.
משמעות:
התנועה של התרופה, בהתרגשות מעוררת, איננה תמידית – היא באה בגלים שאינם קבועים, ללא דפוס קבוע..
העוררות באה ממוצא עמוק יותר מן הרמה העצבית, אם העוררות הייתה באה מן הרמה העצבית, היא הייתה מחזורית.
למיתר קיומי אין חוקים ואין ככלים, לכן – אין הוא מופיע דרך דפוס קבוע וידוע מראש.
היא באה כהבלחה מן המיתר הקיומי השוכן בלב האדם, וכאשר מיתר קיומי נודע בהבלחות קולו, מן הלב לכלל המערכת, האדם כולו מתעורר, וקם לתחייה מחודשת.
בתרופה זו, יש עוררות של מיתר קיומי, ללא הכלים לאחוז בקולות המיתר, מכאן הסימפטומים.
לחץ הדם שעולה בפתאומיות משקף על תגובת המערכת למיתר הקיומי, שאין לו חוקים וכללי לאופן בו הוא מתעורר לפעולה.
דבר הקשור לדרגת ההכנה של האדם בכלים הפנימיים.
5- סיאטיקה, כאב מוחמר בתנועה, אחה”צ ובלילה… מוטב בלחץ, ללחוץ על מוקד הכאב, מקל.
משמעות:
דלקת – מאבק.. כאן המאבק הינו בלהצליח ללכת את “שפע” שיש באדם.. האדם חש שאין לו כלים ללכת את חייו הפנימיים באופן מעשי, כיוון שיש בו יותר מדי.. מכאן המאבק..
מצד אחר – האדם אינו מוותר על אף צד מן השפע הקיים בו, מצד שני אין לו כלים להפוך את אותו השפע למציאות קונקרטית אותה הוא חי והולך בפועל באורח חיים הנבנה מן השפע הפנימי.
כאב מוטב מלחץ:
צורך נפשי בגבול מתחם.. עקב חיסון הגבולות לשפע הקיים, האדם גדל לממדים שהגבול אינו רחב וגמיש דיו.. לכן מגע של לחץ חזק – מביא תחושה של תיחום למקום שאיבד את יכולת התיחום העצמי שלו.
החמרת לילה:
המקום ששם האדם נפגש עם עצמו ללא הסחי דעת.
6- אינסומניה, קשיי הירדמות. האדם נותר ערני רוב שעות הלילה. המוח הופך לערני בלילה. האדם נכנס למיטה עייף ומייד ה”ראש” מתחיל לעבוד בקדחתנות.. למרות עייפות ותשישות.
משמעות:
בלילה האדם פוגש את עצמו.. כל אדם ממקומו. פגישה עצמית הינה אירוע ברמות רבות, אפשר כי האדם יפגוש את עצמו דרך אירועי היום, ואפשר כי יפגוש עצמו דרך זיכרונות ילדות.
אפשר כי יפגוש עצמו דרך מטלות המחר, ואפשר כי יפגוש עצמו דרך מהווים, יצרים, צרכים ורצונות שלא התממשו דיים.
אך המפגש המלא ואמתי של האדם עם עצמו – זהו המפגש עם המיתר הקיומי שבלב….
בתרופה זו – המיתר הקיומי ער, אך באדם אין את ההבשלה של כלים להכלת תנודות המיתר, לכן השכל (הרכב) הופך לדרוך למעורר באופן שאינו טבעי, כיוון שהשכל זהו הכלי מרכזי שעינינו התרגום של אדוות המיתר הקיומי למילים ולשפה. לכן הוא מעורר, כיוון שחש את האדוות אך אינו יודע עדיין, כיצד לתרגמן למילים.
סיכום הדברים:
יש באדם קפה, קרבה אמתית לדבר הנכון, האדם מרגיש את הדינאמיקה הזו באופן אינטואיטיבי, ללא יכולת לבטא את הדבר קוגניטיבית.. דבר שיוצר בו אי שקט פנימי עם חווית בדידות עמוקה.. הוא לבדו בעולם.. חש את ה”אמת” מעבר לפינה, אך ללא יכולת לגעת בה.. זוהי מצוקה אמתית לאדם קפה.. ומכאן מתח עצום וחווית בדידות – אין את ממי לשתף בחוויה זו.. אין אדם נוסף יכול להבין את הדקות שהוא חווה.
מצד אחד זהו אדם קומוניקטיבי וחבורתי, ומצד שני – אדם בודד מאוד.