חרק. אזורי מחייה: מרכז אמריקה ומערב הודו.. זקוק לאקלים יבש, מדברי. חי על קקטוסים.
בעל פיגמנטים אדומים, דבר שהפך את החרק ליקר ערך לתרבויות מקומיות שהשתמשו בו לשם הפקה של צבעי טקסטיל.
מיאזמה: בין הטוברקולינית לקרצינוזינית
מהי התמונה הרגשית הנובעת מן הסימפטומים הגופניים לבדם, על הם מעידים, מה הם מספרים:
1- נטייה מחזורית: ההופעה המחזורית בתרופה, בדרך כלל על בסיס יומי.
ההחמרה ב 2 – 3 בלילה, כאשר תחילת ההתדרדרות ב11.30 בלילה. או ב6 בבקר.
המשמעות של תופעה מחזורית:
המעגל הביו-רתמי של הכוח הוויטאלי.
החמרת לילה: הזמן ביממה בו האדם פוגש את עצמו… אז הנושאים המציקים באמת מתעוררים באופן שלא ניתן להסתיר, להדחיק או להתעלם.
2- החמרה בחורף, בקור.
משמעות: המשך הנושא המחזורי, החורף זהה ללילה במעגל השנתי (לילה-חורף, אביב-בקר, יום-קיץ, ערב-סתיו) החורף זהו זמן של התכנסות פנימה, למקום מוגן, חם, ביתי, שניתן להיוולד בו מחדש (איברנציה)
ההחמרה בחורף משקפת על הקושי של האדם לשהות עם עצמו, כמו התופעות הבאות בלילה.
קושי להתמודדות עם הנושאים המתעוררים באדם באופן טבעי כאשר הוא נותר עם עצמו לבדו ללא הסחי דעת.
השאלה שמתעוררות: מהם סוגי התכנים והמצוקות העולות בנפשו של אדם קוקוס קקטי?
3- החמרה בצד שמאל של הגוף (ריאה שמאל, כליה שמאלית, פלג גוף מוטורי שמאלי)
משמעות: הצד השמאלי:
נקבי מכיל, שוהה, מביע רגשות, אינטליגנציה רגשית, יצירתי מוליד.
הצד הימני:
זכרי מעשי, פעיל, פרגמטי, זקוק למבנה, יזם, מתפרץ.
חולשה של צד שמאל משקפת על הקושי לבטא רגשות, להתמודד עם נושאים רגשיים ומשמעותם, לבטא רגשות, להיות בקשר רגשי מול אדם נוסף…
הקושי אם כן, הינו ביכולת לבטא ולתקשר את עצמו רגשית.
השאלה שמתעוררת: על איזה סוגי רגשות והתמודדות רגשית מדובר?
4- הנושא המרכזי בתרופה: רגישות של כלי נשימה עליונים.
שיעול יבש, המביא לחנק, גירוי בגרון המוביל לשיעול נבחני.
ליחה מאוד צמיגית, קשה לכיוח, כמו שהיא דבוקה לקנה הנשימה ומגרה שיעול.
השיעול בא בגלים, עוצמתי עד לרמה של בחילה והקאה עקב הגירוי של הקנה ולוע הבליעה.
שיעול ספזמוטי – הגוף כולו נע ומשתתף בגלי השיעול.
הגרון מגורה מן השיעול – ענבל הופכת לנפוחה ובצקתית.
משמעות:
ריאה – גבולות פנימיים (יש גבול חיצוני הוא העור, ויש גבול פנימי הן הריאות)
שיעול – מגמה להוציא ולפלוט נושאים רגשיים שחדרו את נפש האדם וגורמים לו לאבד את שיווי המשקל הפנימי שלו.
משמעות הדבר בתרופה:
במהלך היום האדם חווה נושאים רגשיים שאין הוא יודע כיצד להגיב אליהם, הוא נותר ללא יכולת תגובה. האדם מודע לקושי, אך חש שאין לו את מיומנויות הנדרשות לתגובות הרגשיות וכיצד להתמודד עמהן.
בלילה הקושי מתעורר עקב חסרון המיומנויות הרגשיות ומציף את האדם.
הנושאים המרכזיים בתרופה:
חיסרון ההבשלה והמיומנויות של כישורים קומוניקטיביים רגשיים, מן הזווית החברתית.
משמועת מחנק בגרון:
סוגי הרגשות שהאדם היה רוצה לבטא, אך חסר את הכלים לביטוי שלהם, דבר שגורם לעומס רגשי עצום שאינו מקבל ביטוי הולם מן הזווית הרגשית, לכן הוא הופך לגופני בתחושת החנק הנלוות לשיעול למשמעותו (הרצון להוציא גורם רגשי וחדר ממערער את האדם מבפנים)
משמעות הבחילה וההקאה כתגובה לגירוי מן השיעול:
בחילה: נושאים רגשיים שהאדם חווה, שחדרו את נפשו, שאופיים גס בהרבה מן האיכות הפנימית האופיינית לו.
הקאה: נושאים רגשיים שהאדם חווה, שאין לו כלים להתמודדות איתם, הוא מודע לנושאים הללו ומקיא אותם כיוון שחש חוסר אונים מוחלט מן האתגר שקשור להתמודדות עם אותם הנושאים.
במה הדברים אמורים בקוקוס קקטי?
הצטברות של אירועים במישור החברתי, באינטראקציה החברתית, ששם האדם אינו יודע כיצד להגיב.. כמו שהוא לא שייך לסיטואציה, אך מאוד רוצה להיות חלק ממנה.
דבר הדוחף אותו לקחת חלק פעיל בדינאמיקה החברתית – על אף המבוכה הרגשית.
עקב כך הוא צובר התנסויות רבות שבהם הוא חש את עצמו כלא שייך, כמו שאינו חלק מן המעגל החברתי.. דבר שמותיר אותו עם תחושה כמו שהוא משחק, משקר ואינו אומר את האמת.. הדבר מגיע לסף רגשי שאינו יותר בר הכלה, ואז הוא חש בחילה (מעצמו) ומקיא את ההצטברות של חוסר הייתכנות לקחת חלק פעיל טבעי בקשר החברתי.
לכן תרופה זו אופיינית יותר בילדים ובני נוער (עקב החשיבות של המיקום החברתי בשלב זה, המקום ששם האדם פוגש את עצמו לאור התקשרות החברתית)
5- נושא שני, מרכזי תרופה:
נטייה לאבנים לכליות, כליות חלשות, כאבים בכליה החלשה.
גירוי תמידי להטלת שתן.. שתן כהה צהוב ועכור.
משמעות:
כליות: אחראיות על הפלזמה והנוזלים בדם, נוזלי הגוף, רמת המלחים. ועוד..
הנקודה המרכזית בכליות: ייצור של מים אישיים, מים המתאימים לאיכות מיתר הקיומי שבלב. הכליות אחראיות ליצור את התנאים והאקלים המתאימים כפי איכות המיתר הקיומי.
שתן: חלק מן המערכת הקשורה לשמירה על הניקוי והטהרה של המבנה כולו.
השתן הינם המים שאינם מתאימים יותר לצרכי המים האישיים שנעים דרך פלזמה של הדם, הם מכילים בדרך כלל את הפסולת במובן הגופני והנפשי (רגש נגטיבי). בקוקוס קקטי, קיים רגש קשה, תחושות קשות עקב הקושי הקומוניקטיבי החברתי, והקושי שלו למצוא את מקומו.
משמעות הדבר בקוקוס קקטי:
האדם אינו מוצא את מקומו בעולם, מן הזווית החברתית ואף המשפחתית..
קיים בו מאמץ עצום להצליח להיות שייך.. אך אין לו את הכלים והמיומנויות לכך..
הוא נותר בסוף היום עם חווית זרות ואי שייכות למעגל ששם הוא חי. כמו שאינו במקומו.
נושאים אלו מודעים לאדם. האדם מודע לקושי בתוכו הוא נתון, אך אינו יודע לומר את הקושי עקב חיסרון הכלים הרגשיים שעדיין זקוקים לזמן להתפתחות והבשלה.
לכן החוויה שאיתה האדם הולך בהלך היום, הינה תחושת עצב ומועקה רגשית.
עצב עמוק שהוא ביטוי לחיסרון היכולת למצוא את מקומו ולהצליח לבטא את עצמו ברמת הדיוק והאוטנטית.
מכאן הקשר הקליני בין מערכת כלי הנשימה לכליות ולשתן.