שלושת אבות המזון: חלבונים א’ – “אדם חלבון”

חלבון, protein (מיוונית – “פרוטאיוס”, ראשוני)
החלבון לוקח חלק מרכזי בבנייה של המבנה הגופני על רוב תפקודיו, רקמות קולגן, שריר, עצם, פעילות אנזימים והורמונים, כולם זקוקים למרכיב החלבון כיסוד מרכזי למבנה הגופני ולפעולה שלו.

חלבון כמרכיב תזונתי אינו קיים לבדו הטבע, הוא תמיד קיים בריכוזים שונים במקביל למרכבים נוספים במזון כלשהו.
דוגמה: בביצה, קיים בריכוז של 13% חלבון כאשר שאר המרכיבים הם שומנים, פחמימות בריכוז נמוך וכן ריכוז גבוה של וויטמינים ומינרלים.
לכן בכל מזון המכיל חלבון, אופיו של החלבון השזור עם מרכיבים נוספים, אינו זהה לחלבון בסוגי מזונות אחרים.

מקורות מזון העשיר בחלבון:
1- בשר, בעיקר ממשפחת היונקים (בבשר בקר יש 26 גרם חלבון מתוך 100 גרם)
2- דגים, (בדג סלומון יש יותר מ20 גרם חלבון מתוך 100 גרם)
3- חלב ומוצרי חלב (בחלב פרה יש בממוצע 3.5 גרם חלבון מתוך 100 גרם חלב)
4- חלבון ממקור צמחי, אגוזים, טופו וסויה, טחינה, עדשים, אפונה, שעועית, קינואה ועוד…

החלבון אינו מתפקד באותו האופן כאשר הוא שזור במזונות שונים. לכל מזון העשיר בחלבון יש אופי ייחודי לו, כך שגם מרכיב החלבון שבו “יעבוד” כמזון, באופן הייחודי לו.
לכן באנשים העוסקים בספורט ומחשבים את כמות החלבון היומית, יש להבין כי לא רק אחוז החלבון חשוב בחישוב כמות הגרם במזון, אלא שהעיקר זהו מקורו של החלבון שבכל מזון העשיר בחלבון, הוא יפעל פעולה שונה, ביחס למזון ממשפחה שונה.
כך שגם אם אחוז החלבון זהה בכמות שלו במוצרי מזון מסוימים, החלבון לא יהיה זהה בתפקודו המטבולי בגוף (למרות שכמותית הוא זהה)
מה שמכתיב את טיב פעולתו של החלבון – זוהי איכות המזון ששם קיים החלבון כמרכיב במכלול המרכבים של מזון מסוים.
לכן – חלבון שמקורו מעולם החי מול חלבון שמקורו מעולם הצומח, פועל פעולה שונה כאשר הוא נצרך כמזון (כיוון שאיכות של מזון מן החי מול איכות המזון מן הצומח, שונים זה מזה באופן דיכוטומי)
לא הכמות חשובה, אם כן – אלא מקורו של החלבון ואיכותו, היא זו החשובה ביחס למגמה של מה שרוצים להשיג ממזון מסוים.

נקודה נוספת: חלבון מסונתז, או מרוכז כתוספי תזונה, פחות איכותי משמעותית ממזון טבעי המכיל חלבון. למרות שריכוז החלבון גבוה בתוספי תזונה בנושא זה, אין בהם את שאר המרכיבים במזון הגולמי הטבעי שכל מרכיביו השונים הופכים את החלבון לעשיר ולפעיל יותר באופן בוא הוא לוקח חלק הבונה את מע’ שלד שריר על כל צדדיה.
החלבון הלא טבעי, המרוכז – טוב במקרים פתולוגיים של תת תזונה מסיבות של מחלות רקע או לאנשים שהמקצוע שלהם הוא בבניית גוף – Body builders, לשאר האנשים, תוסף תזונה מסוג של ריכוז חלבון מסונתז, אינו משרת צורכי הגוף ואולי אף עשוי להזיק כאשר הוא נצרך ברמות גבוהות על פני תקופות זמן ארוכות.

צריכה יומית באדם ממוצע של חלבון עומדת על 0.8-1% ביחס לקילו, כלומר אדם השוקל 75 קילו זקוק הממוצע ל70-75 גרם חלבון בצריכה יומית. כאשר אחוז הצריכה משתנה ביחס לעיסוק היומי של האדם. ככל שהאדם יותר פעיל גופנית, הצריכה של חלבון עולה, עקב הפעילות השרירית והמוטורית הזקוקה לחלבון לשם בניית תאי שריר ופעילותו, דבר הנכון כמו כן לרקמות העצם.

איכויות רגשיות שהחלבון מזין ובונה, מעבר לנושא הגופני:

1- יכולות מוטוריות שיש להן השלכות רגשיות:
עמידות רגשית כאשר יש קשיים ועל האדם להראות ולהוכיח יציבות, כוח התמדה, כוח רצון, יכולות התמודדות כאשר בא הקושי.
יכולות של גמישות ושינויי עמדות ביחס לנושאים קשים, מבלי לוותר על ה”אני” של האדם.
גמישות מתוך חוזק וחוסן.
יכולות בגיוס של משאבים, במובן של לצרף אנשים למשימה ולעבודה משותפת לשם השגה של מטרות משותפות.
יכולת תנועה ותמרון כאשר הדרך (בעיקר ביחסי אנוש) איננה חלקה.
2- איכות מרכזית:
צורך ביציבות, בביטחון, במושג ה”בית” כיסוד המקנה ביטחון.
לכן “אדם חלבון” זקוק במקביל לבית, יחסי אנוש ויחסים בכלל בתוך המבנה המשפחתי ששם יש יציבות ביטחון ואיכויות אנושיות דרכן האדם חש מוגן ובטוח (חיבה, אהבה, עזרה הדדית, רצון טוב, ראיית האחר, התחשבות, תשומת לב למקומו של האחר)
קיים ב”אדם חלבון” צורך עמוק בתחושת הביטחון, לכן ייתכנו באנשים אלו חרדות הקשורות לחיסרון הוודאות העתידית.
חרדות סביב האפשרות להיעדר משאבים כלכליים, שאולי הבריאות לא תעמוד להם בעתיד, שמשהו קטסטרופאלי שאינו ברור יבוא וייקח מהם את מה שיש להם כעת, ואת מה שהם הצליחו לבנות עד כה במאמץ רב.
3- המבנה החלבוני קיים כדי לשרת מטרה:
אנשים הזקוקים לבהירות לגבי הדרך, לאן הם הולכים, מה הם רוצים להשיג, מהו חזון החיים שלהם במובן הרחב: מדוע אני כאן, מאין באתי ולאן אני הולך. מהם המשאבים שיש בידי בכדי להגשים את סיבת הקיום שלי, ומהם הצעדים המעשיים למימוש של התכלית.
4- “אדם חלבון” – אינו אינדיבידואליסט אלא איש קהילה ומשפחה, שרואה עצמו כחלק ממעגל אנושי. הוא זקוק למעגל האנושי לשם ההגנה והביטחון.
מתוך כך יש בו דאגה “סוציאליסטית” לכל הפרטים שבקבוצה, במשפחה או בקהילה.
לרוב אלו אנשים הפעילים חברתית מתוך המודעות למעורבות ההדדית וכיצד היא משפיע על כל פרט במכלול החברתי.
5- כישורים קומוניקטיביים:
כישורים אלו הם תוצר של אדם מעורב, הרואה את החשיבות של הכלל, ושל העבודה משותפת. איכות זו מפתחת ב”אדם חלבון” כישורים חברתיים וקומוניקטיביים המסוגלים לגעת באנשים, להגיע לליבם ולהניע אותם לפעולה משותפת.
6- במצבי חולשה, “אדם חלבון” עשוי לפתח חרדות עתידיות (כמו שנאמר למעלה) עם איבוד הציר הפנימי שלו, דבר הגורם לערעור של המבנה כולו.
תיתכן חולשה ב”אדם חלבון” בריכוז הפנימי, בידיעת הנקודה הייחודית והאינדיבידואלית.
דבר שעשוי להתרחש עקב פיזור יתר, תקשורת יתר, דאגת יתר למבנה כולו.
שם האדם עלול “לשכוח” את עצמו לאבד את המרכז של ה”אני” שלו.
האיזון בין חשיבות המשפחה כגורם המהווה ביטחון מול האיכות הפרטית שאיננה קשורה בהכרח לשייכות המשפחתית, קהילתית. היא זו המאותגרת באיזון הדק שלה בקרבו של “אדם חלבון”.
7- “אדם חלבון” בנטיות היסוד שלו, זקוק למעמד חברתי, שיכירו בערכו.
הוא צייד באופיו, הראשון להוביל, היוצא לחפש לעצמו לקהילתו הרחבה טריטוריאלית – שהיום הדבר מתבטא במובן של יזמות, חידושים והמצאות, ודרכים שונות להרחיב את מעגל החיים של הקהילה, דרך חדשנות טכנולוגית הפורצת דרך.