בלוטת יתרת המוח – היפופיזה

בשעה שההיפותלמוס נחשב לבלוטה ה- נוירו אנדוקרינית המרכזית בגוף האדם, הרי זו ההיפופיזה שמוציאה לפועל את פקודותיו של ההיפותלמוס (הקשור לפעילות המוחית – וכך מהווה קשר בין האינפורמציה העצבית לתגובה ההורמונאלית)
רוב הפעולות האנדוקריניות החשובות, וייצור ההורמונים הקשורים לרוב המערכות המרכזיות בגוף האדם משתחררות דרך ההיפופיזה.
זוהי בלוטה במשקל של 0.5 גרם, בגודל של גרגר אפונה, וקוטרה כסנטימטר אחד. למרות זאת חשיבותה ניכרת בכל רקמה בגוף האדם.
הבלוטה מחוברת אל ההיפותלמוס שמעליה על ידי גבעול רקמה דק (Infundibulum)
גם היא במרכז המוח, מעט נמוך מן ההיפותלמוס.
הבלוטה מחולקת לשתי אונות, הצמודות זו לזו – ושונות בתכלית מן הזוית התפקודית.

1- האונה האחורית, הקשורה לעבר, להיסטוריה (על פי חלוקת גוף האדם לצדדים)
מפרישה את שני הורמונים הבאים:

א- ההורמון נוגד ההשתנה ADH, – Anti diuretic hormone
הנקרא גם ארגינין וזו-פרסין (AVP) הקשור לתפקודי הכליות, לרמות מלחים בדם (נתרן ואשלגן) תהליך ייצור שתן ורמות הנוזלים בדם.

איכות המים, איכות זו שייכת לנושא ה”עבר” – ההיסטוריה של האדם, הקשור לאיכות הכלייתית, ידע המגיע מן העבר.

ב- אוקסיטוצין (Oxytocin) הוא הורמון שמכווץ את הרחם בזמן לידה וקשור כמו כן ל הפרשת החלב בזמן הנקה.
אוקסיטוצין מופרש אצל נשים וגברים בזמן אורגזמה , ומכונה גם “הורמון האהבה”.
הוא משמש גם כמוליך עצבי – נוירוטרנסמיטר – שממלא תפקיד בקשרים חברתיים, ולפי מחקרים עדכניים, עשוי להשפיע על יצירת האמון הבין-אישי (קשר לדופנין)

איכות: יכולת האהבה, היכולת לאהוב – במקום שם יש גדילה – שם הייתה האהבה. ללא האהבה אין גדילה, גם אם כל המרכיבים קיימים שם. האהבה זוהי האיכות שהיא זו ההופכת כל דבר שגדל – לאפשרי.
עיקרון העונג.

1- האונה הקדמית, הקשורה לעתיד (על פי חלוקת גוף האדם לצדדים) יש חמישה סוגים שונים של הפרשת הורמונים:

א- הורמון הגדילה – GHRH – Growth Hormone Releasing Hormone הקשור בעיקר להתפתחות רקמת העצם.
אך מעורב בתפקודים רבים בגוף, הקשורים להתפתחות הגוף.

איכות עתידית של אופן ההתפתחות, ביחס לפוטנציאל.

ב- הורמון בלוטת התריס ( Thyrotropin Releasing Hormone (TRHהקשור לתפקוד בלוטת התריס, תהליך ייצור אנרגיה, חום וקור, תנועת נוזלים – מטבוליזם.

איכות הקשורה ישירות ליכולות הביטוי הרגשי, הקומוניקטיבי – דבר שידובר בהרחבה בהמשך.

ג- – Corticotropin Releasing Hormone – CRHמופרש מן ההיפותלמוס להיפופיזה והיא מפרישה בתגובה, AdrenoCortico Tropic Hormone ACTH הקשור לתהליכי הדחק – עקה. מתח נפשי, לחץ, אינטנסיביות תגובתית של מצבי דחק – הקשור ישירות להורמון ה – קורטיזול (הורמון הדחק והלחץ) המופרש כתגובה מבלוטת האדרנל (בשכבה האמצעית מבין שלושה השכבות המרכיבות את בלוטת האדרנל, בתהליך ייצור והפרשת הורמונים)

איכות: דריכות, קשר עם העולם, עמידה של האדם מול החברה והעולם. יציבות או אי יציבות ביחס לעמידה מול העולם.

ד- הורמוני המין – ההיפותלמוס מפריש Gonadotropin Releasing Hormone ‏ (GnRH) בתגובה מפרישים התאים הגונדוטרופיים באדנוהיפופיזה שני הורמונים Follicle Stimulating hormone FSH
-Luteinizing Hormone LH הורמונים אלה נקראים יחדיו הגונדוטרופינים, ופועלים על אשכים בגברים ושחלות בנשים ומעודדים אותם להפריש את הורמוני המין המתאימים: בגברים בעיקר טסטוסטרון ואנדרוסטנדיאון, ובנשים בעיקר אסטרדיאול ופרוגסטרון . אך שני סוגי ההורמונים, קיימים בזכר ונקבה – אם כי במינונים משתנים.
להורמוני המין חשיבות ביצירה ובשמירה של המאפיינים המיניים, כמו המחזור החודשי באישה, ומגוון תפקודים גופניים שונים כדוגמת גדילה, שיעור, יצר מיני, וכו’.
יתר או חוסר פעילות של הורמון זה גורמים לבעיות הקשורות בעיקר למאפיינים המיניים, כגון עקרות ואי התפתחות סממנים מיניים.

איכות: זהות מינית, ביטויים התנהגותיים הנובעים מן הזהות המינית, ביטויים פיזיולוגיים של הזהות המינית – פוטנציאל אנרגטי, כוח הגוף ויכולות יצירה במובן הנפשי, תודעתי ורוחני.

ה- פרולקטין: הורמון הקשור לייצור חלב אם, כיווץ רחם בלידה, לידה, מחזור חודשי וביוץ. קשור כמו כן לתהליך ייצור הדופמין.
הפרולקטין קיים גם בגוף הגבר, במינון נמוך יותר מן האישה, אך קיים – וקשור לתפקודים המיניים, הנאה, וחווית הקשר.

איכות: יכולת נתינה, ראיית הזולת, מתן חלל ומקום לאדם נוסף, קשור לנושא יכולות היצירה באדם.

סוגי מחלות הקשורות להיפופיזה:
1- מכיוון שכל ההורמונים המופרשים מן ההיפופיזה, מיועדים לאיברים מטרה רחוקים, קיים קשר פתולוגי עדין שלא בהכרח מאובחן ברקמה של הבלוטה עצמה.
רוב מחלות אלו, כמו בעיות בבלוטת התריס, הלבלב וייצור אינסולין, בעיות ברקמת עצם כמו אוסטיאופורוזיס, בעיות של הורמוני המין…. קשורים לתהליכי חיים שהאדם עבר המתבטאים דרך איברי המטרה של ההיפופיזה, ולא על הבלוטה בעצמה.
לכן אלו מחלות הקשורות בהתפתחות שלהן לשלבי חיים מאוחרים, משלב 6 ומעלה (בשיטת 12 שלבי החיים)
על תופעות אלו נדון בהמשך.

2– מחלות של הבלוטה עצמה, כאשר הרקמה של הבלוטה חלתה בגידולים מסוגים שונים או המצבים של חיסרון ההפרשות שם ההורמונים הרצויים. או במחלות של רקמת העצם של ה”אוכף הטורקי” מקום מושב הבלוטה (תסמונת האוכף הריק)
כל אלו הן מחלות הקשורות בדרך כלל לשלבי החיים המוקדמים בין שלב 1 לשלב 4 (בשיטת 12 שלבי החיים) כלומר אלו הן מחלות הנובעות מסיבות מולדות – גנטיות.