היפותלמוס

בלוטה קטנה במוח הנמצאת מתחת לתלמוס (אזור במרכז המוח – מכאן השם היפו, מתחת לתלמוס) ומעל בלוטת יותרת המוח.

בלוטה זו מורכבת מתאים עצב השונים במבנה שלהם ממבנה עצב רגיל. התאים גדולים יותר יחסית, ותפקוד תאי הבלוטה מראים הכלאה של תפקוד כפול, עצבי והורמונאלי (נוירו – אנדוקרינית)
כלומר – הבלוטה יוצרת קשר בין תפקודי המוח לתפקודים ההורמונאליים.
דרך הבלוטה – נוצר החיבור והקשר בין שתי המערכות הקשורות לניהול המבנה כולו (העצבית וההורמונאלית) לכן היא אולי המשמעותית ביותר מבין הבלוטות ההורמונאליות.

בלוטת ההיפותלמוס אחראית על וויסות הרגשות, הרעב, הצמא, חום הגוף ועל בקרת הגדילה, תפקוד מערכת הדם והלב, מצבי עקה (לחץ) וההתנהגות המינית.
בלוטת ההיפותלמוס אחראית על וויסות ההפרשות בלוטת יותרת המוח ולכן פעילותה מווסתת את תפקוד מערכת העצבית האוטונומית. כמו כן לבלוטה זו, תפקיד מרכזי בוויסות המאזן ההורמונאלי בגוף.
מיקומה האנטומי, במרכז המוח וההרכב ההיסטולוגי שלה, מלמד על איכויות ה”רכב”:
מרכז ה”רכב” – על פי גישת המרכבה.
עיקר תפקודו של הרכב:
1- להניע את כלל חלקי המערכת למקום הנכון, כפי צווי הלב.
2- לדעת לתרגם את צלילי הלב לשפה קוגניטיבית נגישה וברורה.
3- ליצור את הקשרים בין חלקי המערכת לרצון, שהוא ביטוי הראשוני של הלב.
4- לסנכרן ולגשר בין סוגי שפות שונות – כגון שפת “הלב” מול שפת העולם.
5- לסנכרן מידע ולתרגם אותו – מן העולם החיצוני, פנימה לאדם, ולהיפך.

הנושא המרכזי היוצר ב”רכב” סימפטומים, בכל הקשור להופעה פתולוגית של המוח עם סימפטומים של מערכת העצבים:
תפיסת עולם שגויה, שהאדם אימץ כחלק מגישת הקיום שלו, שאיננה נכונה לו (לאדם) להתפתחותו, ולסיבת הקיום שלו, לצורכי הקומוניקציה עם הלב.
ה”רכב” – כאשר הוא במקומו הנכון והמאוזן, אין הוא רוכש לעצמו “תפיסת עולם”.
תפיסת עולם, השקפת עולם, גישה “פילוסופית” לעולם, איננה רלוונטית כאשר הרכב במקומו.
כאשר הרכב איננו במקומו, הביטוי יהיה דרך רכישת “תפיסת עולם” שתהפוך לאחר זמן מה למכשול ומהמורה בדרכו של האדם. דבר שיתבטא כמו כן, דרך סימפטומים של המוח ומערכת העצבים (שלוחות המוח – העצבים הפריפריאליים, הרתמות של הרכב להחזקת המערכת כולה)
הרכב, כאשר הוא במקומו הנכון והטבעי, הוא מרצונו ובהעדפתו, שם עצמו כשרת ללב.
אז האדם חי ללא “תפיסת עולם”, הוא פתוח, חי נושם ומשתנה. עם גמישות רגשית בלתי תלויה, לא מושפעת וללא היצמדויות (attachments) מיוחדות.
השקפת עולם אם כן, מעצם היותה – מלמדת על רכב שיצא ממקומו הטבעי, והפך לדומיננטי מדי ביחס למיקומו היחסי והטבעי.
ניתן אם כן לומר כי אדם האוחז בעיקשות ב”תפיסת עולם” – מחזיק בפתולוגיה.
כמו כן – כאשר גישות קיצוניות הפכו לדרך חיים, הדבר יוצר אפקט עמוק על האורגניזם כולו, ועל האיזון ההורמונאלי בפרט.

גישות, תפיסות עולם ומצבי חיים היוצרים אפקט על תהליך הפרשות הורמונאליות – ביחס להיפותלמוס:
Growth-hormone-releasing hormone (GHRH) הורמון המופרש מן ההיפותלמוס ויוצר גירוי ויצירה של הורמון גדילה בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה)
הורמון המופרש לאורך החיים כולם, ברמות שונות על פי שלבי החיים, באופן טבעי בגיל ילדות ונעורים, הורמון זה מופרש בכמויות גדולות ביחס לגיל בוגר וזקנה.
הורמון זה לוקח חלק בהתפתחות הגופנית של המבנה כולו – שלד שריר בעיקרו.

כאשר ילד או נער, נחשפים למצבי קיום שיש שם איום קבוע על החיים, או כאשר יש דרישה סמויה או גלויה להיות בוגר ואחראי בטרם עת, הדבר מהווה סיבה לגדילה נפשית וגופנית מהירה מדי ביחס לקצב הטבעי של הילד – נער.
ילדים הגדלים פיזית מהר מדי – מן הזווית הגופנית, ייתכן כי קיים מתח סביבם שאותו יש לברר,  הדוחק בהם לגדילה מהירה.
הדבר נכון כמו כן בתופעה שכיחה בתרבות המערבית של שלושים השנים האחרונות, בהם ילדות – נערות, מתפתחות מינית מוקדם מדי, בגיל 9 – 10 מגיע המחזור, דבר שאינו שזור בהתפתחות הרגשית, ויוצר פערים בין הצד הגופני במשמעויות שלו לזהות מינית, לבין היכולות הרגישות שנותרות ילדותיות.
תופעה זו קשורה לאופי התרבותי המעודד ביטויים מיניים בגיל מוקדם מדי, וכן בתזונה העשירה בהורמונים, סטרואידים ואנטיביוטיקה במוצרי חלב ובשר. דבר המעודד התפתחות מינית בטרם עת.

מנגנון הדחק (עקה) fight or flight קשור לכמה בלוטות הורמונאליות: אדרנל, בלוטת יותרת המוח וההיפותלמוס. כאשר אדם (בכל שלבי החיים) נתון למצבי לחץ, דבר שהופך לדפוס התנהגותי ולהרגל קבוע,  כך האדם אינו יכול יותר לחזור למצב נינוח, ויש דריכות תמידית בתוך המערכת. הדבר יוצר אפקט עוררות עצבית והורמונאלית, היוצרים אפקט פיזיולוגי על הבלוטה, עקב תהליך הפרשה אינטנסיבי מדי ולאורך זמן, דבר המהווה סיבה וגורם לקשת רחבה מאוד של סוגי פתולוגיות.
עליהן נדון בהמשך.
לבלוטת ההיפותלמוס יש חלק מרכזי במנגנון הדחק, אם כי היא עצמה לא בהכרח תיפגע מפעילות היתר.

פתולוגיות של הבלוטה עצמה כגון: המרטומה (גידול שפיר שדוחק את הבלוטה וגורם לשינויים תפקודיים בה, עקב השינויים של הרקמות בבלוטה) וגידול כגון אסטרוציטומה שיכול להיות בדרגות התפתחות שונות במהירות שלו, מביא לנמק בבלוטה.
הבלוטה עשויה להיות מושפעת מ – סרקואידוזיס, מחלה דלקתית סיסטמית העשויה לפגועה גם בבלוטה עצמה חוץ מאיברים רבים אחרים בגוף.
מחלות אלו קשורות לתהליכים עמוקים ומוקדמים במערכת, בדרך כלל עקב השפעות משלבי חיים מוקדמים, שלב ראשון עד רביעי (ב12 שלבי החיים) ולכן לא בהכרח קשורים לנושא השקפת החיים של האדם, כפי שנאמר למעלה.

סיכום:
הדבר המרכזי שיש לבחון ביחס לפעילות בלוטת ההיפותלמוס – מהי תפיסת העולם הבסיסית שהאדם אוחז בה.
כגון – תפיסות עולם בנערות עם נטיות אנורקטיות – בולמיות, הקשור לנושא התזונה, מראה הגוף (תפיסת היופי) ועיקרון העונג (דופמין)
ויש לזהות באיזה שלב חיים תהליך גיבוש תפיסת החיים החל, אז קל יותר יחסית, להבין כיצד ניגשים לפתולוגיות הללו, מן הזווית הטיפולית.