מיקום: צון אחד צידית לפטמה, מתחת לצלע רביעית.
איכות הנקודה: נקודת חלון לשמיים, הצטלבות עם כיס מרה.
משמעות השם: Heavenly Pool Celestial pool.
בריכה שמימית.
סיפורה של נקודה:
נקודת “חלון לשמיים”, מתייחדת (כמו כל הנקודות בקבוצה זו) בכך היא פותחת שער לשמיים, קשר וצינור לשפע היורד מן השמיים לדעת האדם.
נקודה זו פותחת את תעלת מ. הלב ובכך היא הדלת לתפקודים הרגשיים שיש לתעלה זו, ביחס לתהליכים רגשיים רגילים בחיי היום יום של האדם, כהגנה על הלב שהוא משכן הנשמה.
תהליכים רגשיים אם כן, הם אלו המשפעים ביותר על הלב, ולכן על האפשרויות היותר גבוהות הממתינות לאדם.
ה”סוד” של אותן האפשרויות הגבוהות הממתינות לאדם, תלוי בתנועה רגשית.
רגשות לא מאוזנים, סוערים מדי, שאינם מוצאים את מקומם, הם ההפרעה המרכזית לנשמה, ללב ולאפשרויות ההתפתחות הממתינות להכשרת הקרקע הנכונה לשם הגשמתן.
הנקודה פותחת “צינור” לשמיים, שעניינו של אותו ה”שפע” הזורם דרך אותו הצינור, בהכשרת הקרקע של האיזון הרגשי ההכרחי לאדם, לשם המגע עם נושאים דקים ועמוקים המחייבים שקט נפשי, איזון רגשי, דעת מיושבת (המושפעת מיידית מרגש צלול)
הנקודה ממוקמת על שריר החזה (pectoralis) או על איבר השד באישה.
למקום אנטומי זה יש שתי משמעויות:
1- המקום ששם האדם מציג ומראה לעולם את עצמו, כיצד האדם היה מעוניין שהעולם יכיר אותו.
2- מקום הנתינה: שד זהו איבר ההנקה. הנקה זהו תהליך שם יש נתינה מסוג מסוים מאוד. נתינה ששמה את האישה בקרע לתינוק המקבל. התינוק המקבל את ההזנה, הוא הופך למרכז, ואילו האם המניקה – כמו שהפכה לשנייה בחשיבות.
לכן נושא ההנקה ואיבר השד מאופיינים על ידי נתינה ברמה גובהה של “ביטול העצמי” של האישה.
הנקודה מעצימה את איכות ה”אני” שמתבטא דרך אזור אנטומי זה.
כאשר האופן בו האדם מציג חזות שאיננה נכונה ולא אוטנטית. וכעת עליו “להחזיק” זהות שאיננה נכונה, דבר הדורש מן האדם משאבים רגשיים עצומים, העשויים לבסוף להביא לשחיקה רגשית עמוקה ביותר.
העצמת איכות ה”אני” של הנקודה, מביא לבירור של נושא החזות שהאדם מציג כלפי העולם, ומברר לאדם את דרגת האוטנטיות של חזות ה”אני” החברתי שלו.
באותם המצבים בהם האדם והחזות החיצוניות שלו, אינם תואמים.
כאשר איכותו של האדם, ביחס לעצמו וכיצד הוא מוכר חברתית, אינו עולה בקנה אחד. דבר העשוי להוות הפרעה בדרך ה”טאו” של האדם.
הנקודה כמו כן, באה לחזק אדם (בעיקר בנשים) באיכות ובסוג הנתינה שלהן לעולם, למשפחה, לילדים, כיוון שהיא עוסקת בשאלת תהליך ההנקה, ומה מקומה של האישה ביחס למקום המעניק. כיצד מקום ההנקה בונה את האישה, או אולי – משבש את מבנה הזהות שלה.
השאלה המרכזית שעולה (כאשר נקודה זו רלוונטית) “מה מקומי כאחת המעניקה”, מה מקומי כאחת האמורה להעניק והניק. האם איבדתי את המרכז הפנימי שלי עקב תהליך ההנקה.
הנקודה מבררת את מקום הנתינה, וכיצד מקום זה בנפש האדם מוצא את הפרופורציה הנכונה בין רובדי האישיות של מבנה הזהות של האדם.