מיקום: החריץ על הסטילואיד, על ראש האולנה, על הצד רדיאלי. (קל לזהות את נקודה, כאשר היד מסובבת פמינה)
איכות הנקודה: נקודת הצטברות.
משמעות שם הנקודה: nourish the old, supporting the old, nourishing the aged.
הזנת המזדקן, הקשיש. תמיכה לזקנה.
סיפורה של נקודה:
1- מהי הזקנה?
התקופה בחיי האדם ששם החיים לקראת סיומם.
תהליך סיכום מהלך החיים של האדם, הפרי שהחיים הביאו, ההישגים או הכישלונות.
זמן הזקנה מתלווה עם איבוד היכולות הגופניות והקונטיביות שאפיינו גיל צעיר יותר, דבר זה מהווה סיבה לקשיים נפשיים רבים, הקשורים לתחושת חוסר האונים עקב יכולות שמתמעטות, דבר הגורם ל”תחושת בגידה” של המערכת. האדם היה מורגל לחוש עצמו עם יכולות שדרכן הוא הגדיר את זהותו, וכעת יכולות אלו מטשטשות, דבר המהווה סיבה לקשיים רבים מן הזווית הנפשית.
2- מאיזה שלב אדם הופך לזקן?
במובן מהלך החיים הטבעי, יש גיל מסוים שבו האדם הופך לזקן עקב הזמן החולף.
אך קיימים מצבים רבים בהם הזקנה באה וקופצת על האדם, מצבים אלו מתרחשים לאחר תקופות עם אתגרים קשים ולאורך זמן שהתישו עמוקות את כוחותיו של האדם במובן הנפשי וגופני.
מן הזווית הזאת – יש אנשים צעירים בגילם שהפכו לזקנים בטרם עת עקב התמודדויות שהביאו להישחקות עמוקה בכוחות הגוף והנפש.
במצבים אלו – השחיקה והזקנה המתלווה לתופעה נכרת על גופם של אנשים אלו דרך מחלות המבטאות את זקנה וכן דרך קמטי הפנים והמראה הוויזואלי – מורפולוגי שלהם.
ככל שקיימת שחיקה עמוקה יותר באדם, כך הזקנה באה מוקדם יותר, מצבים נפשיים של דיכאון כרוני, עצבות, מלנכוליה, רגשות קשים לא פתורים המלווים את האדם, מצבי חיים שמהווים סיבה למפח נפש תמידי, עלולים להיות סיבה לזקנה שבאה בטרם עת.
3- בתרבויות קדם, זקנה נחשבה לתקופה בחיי האדם, שם הוא היה בעל מעמד של כבוד מיוחד, לאור חכמתו הנרכשת וניסיון חייו, ולאור מתינות וחכמה מתגבשת.
השם “לאו טזה” משמעותו: איש זקן.
שם שקיבל בילדותו.
כך שהאדם בגיל זקנה קנה לעצמו יותר ממה שהיה בגיל צעיר, הוא אולי ירד בתפקודיו הגופניים אך לא ביכולות הנפשיות והקוגניטיביות, להיפך הזמן החולף השביח אותו ולכן ניתן לו (לזקן) תפקיד ומקום בעל כבוד רב בתרבויות הקדומות.
באילו תנאים יש מקום לעודד ולחזק את האדם מזדקן, מן הזווית הקלינית?
אם האדם חי נכון כל חייו, בקו ה”טאו” שלו, חיי הזקנה מביאים עימם ברכה מיוחדת של חכמה והבנה עמוקה של תנועת החיים.
אך כאשר האדם לא היה קשוב לליבו וחי רחוק מעצמו, לא ביחס לטאו שלו, לקו חיים שלו, אז נוצרים במבנה כלו (גופני ונפשי) פערים המביאים לידי חולי.
חולי זה שבחלקו הוא אופייני לגיל זקנה, עניינו לשקף לאדם את המקומות בחייו שפסח עליהם. שהדחיק או התעלם ולא השתהה מספיק בכדי לעבוד עם רגשות מסוימים או מצבים קיומיים שחייבו התמודדות ותשומת לב מיוחדת.
זהו המקום שהופך את הנקודה לרלוונטית. מן הזווית הגופנית – סימפטומטית וכן מן הזווית של הקושי הנפשי המתעורר במקביל לחולי ולזקנה שקפצה.
4- מן הזווית הקלאסית, הנקודה בצד הרפואי שלה, מתייחסת לתמיכה בנושאי שלד – שריר של גיל הזקנה.
תופעות הנוקשות והכאבים במערכת שלד שריר, משקפים על המקומות באדם שלא היה קשוב ל”טאו” שלו, הנובע מליבו – הקיים בידע ובתנועה דרך הנשמה (shen) השוכנת בלב האדם.
כאשר האדם היה קשוב לליבו, הלך נכון.
כאשר שכח להקשיב – הלך לא נכון, דבר שהיווה סיבה לתופעות קליניות של שלד שריר, ששם התנועה של האדם במובן הקונקרטי מתרחשת.
לכן דרך הסימפטומים במערכת שלד שריר בגיל הזקנה (מיקום הכאב בגוף, מהי סוג התחושה של הכאב, סוג הפתולוגיה) כל אלו מלמדים ובאים לשקף לאדם על דרך שנתהוותה לא ביחס לטאו הפרטי של האדם.
אז ובמקום זה הנקודה הופכת לרלוונטית:
היא מגשרת על הפערים של דרך שלא נעשתה
מביאה להחלמה עמוקה של לב כואב ודואב לאור מהלך חיים שאולי לא התממש.
היא מביאה להגשמה של סוגי נוקשויות שונות בגוף ובנפש ותומכת בדרך שעוד נותרה לאדם לעשות…
היא מאפשרת שינוי בפרספקטיבה של האדם על עצמו ועל מה שהתגבש בנפשו כמציאות קבועה, דבר המאפשר את חזרת התנועה ותחושת החיים.
במצבים בהם האדם מזדקן בטרם עת – הנקודה מונעת התדרדרות, משקמת וויטליות שזלגה מן האדם, מאפשרת חיבור חדש מרענן למקומות נפשיים הזקוקים לריענון, עקב חיים קשים או מאתגרים.
5- כוחה של הנקודה:
ביחסים שיש לה עם הלב, דרך קשרי תעלות היין של הלב ולתעלת היאנג של המעי הדק.
המעי הדק מוציא מן הכח לפועל את הקולות והפוטנציאל שיש בלב האדם – במובן של משכן הנשמה. ם.
את מה שמכיל הלב, המעי הדק מפזר ומודיע לכל תא הגוף האדם – את רצון הלב.
המעי הדק הוא המוציא לפועל של פוטנציאל ה”טאו” של האדם.