מיקום: במרכז בית השחי, במקום שניתן לחוש את הדופק של העורק האקסילארי, מדיאלית לעורק. בין השרירים:
Latimus dorsi – pectoralis major.
משמעות השם: Highest Spring, utmost spring
נביעה מקסימאלית, הנביעה הגבוהה ביותר.
סיפורה של נקודה:
הנקודה הראשונה של תעלת הלב, שתעלה זו מהווה בית ומשכן לנשמה (shen) למקום העמוק והבסיסי ביותר באדם, המייצר את תחושת הזהות העצמית, ממנה נובעת ידיעת היסוד של הדרך אותה על האדם לעבור בחייו – לאור אותה הידיעה של מי הוא האדם, מהי איכותו הבסיסית, מה מייחד אותו על פני האחרים, באיזה אופן הוא מובחן מן האחרים.
לאור האבחנה הזו (של ייחודיות האדם) נוצרת הדרך הפרטית המבטאת את אותה הייחודיות.
מן הנקודה הזו מתחילה הנביעה של הלב, במובן הנפשי והרוחני, של התוכן שיש באדם, אותו התוכן שעומד להפוך לדרך עליה האדם ילך ואותה הוא יבסס.
מיקום הנקודה במרכז בית השחי:
זהו המקום משם הזרוע נובעת ויוצאת מן החזה – שם משכן הנשמה (shen) – הזרוע במקום הנביעה שלה, שם קיים השורש הראשוני של האופן בו הלב מבטא את רצונו ואת התוכן הקיים בו באופן המעשי, באופן שמקבל ביטוי קונקרטי שניתן לראות , להבין ולאבחן את איכות העשייה כמהלך המבטא את עומק האדם.
בית השחי זהו אם כן, המקום המבטא את שורש העשייה המוציאה מן הכוח לפועל את מהוויי האדם.
סיפורו של האדם:
כיצד מעשיו של אדם אכן מהווים ביטוי נאמן לתוכן הקיים בליבו.
אם התוכן הקיים בלב אינו מתבטא במעשיי האדם באותה האיכות, הדבר גורם באדם לפיצול בין הלב למעשים, פיו ולבו אינם שווים.
מצב זה יוצר באדם את תחילת השקר ואת איבוד האוטנטיות.
ככל שהאדם ממשיך בנתיב זה: פיו וליבו אינם שווים. זהו המקום באדם שמשם מתחילה המחלה.
זהו המקום הבסיסי והעמוק שמשם נובע כל מה שיתפתח לאחר מכן לכל סוגי הבעיות של האדם (כל אחד על פי האופי והאיכות שלו) במובן רגשי, הגופני, החברתי וכל שאר סוגי המצוקות שהם ביטוי לפיצול הראשוני בין ליבו של האדם לאופן בו הלב מקבל ביטוי מעשי שאינו הולם, לא אוטנטי, איננו ישיר ואיננו נאמן לשורש ומקור.
כאשר פיצול זה החל והפך למציאות קיימת, הדבר יתבטא קלינית דרך סימפטומים גופניים רבים מספור. שבכל אדם הביטוי יהיה על פי איכותו ושורש נשמתו (shen) כאשר הביטויים הקליניים הגופניים והנפשיים, הם אלו שישקפו על מקום הפיצול והשקר, שהאדם עשה לנפשו.
בעולמנו, בעולם ובחברה בה אנו חיים, קיימת האפשרות כי רוב בני האדם יזדקקו לנקודה זו, שהכותרת שלה מן הזווית הפתולוגית: אחד בפה ואחד בלב, או – פיו וליבו אינם שווים.
סיכום:
נקודה להשבת יכולתו של האדם לעשייה אוטנטית הקשורה לסיבת היותו בעולמו.
נקודה ליישור הקו הקרמתי של האדם.
נקודה המשיבה את זיכרון של האדם, לשורש – למקור, במקרים שהאדם שכח את מקורותיו הפנימיים, לאור עשייה שסטתה לאורך זמן רב מדי מן הדרך האמורה להיות ביטוי אוטנטי של חייו ופנימיותו, השוכנים כידע פרוס, בתוך ליבו.