מיקום: במרווח הבין צלעי החמישי – 6 צון צידית לקו האמצע.
משמעות השם: Food Cavity, Food hole.
החור שבמזון, החלל של המזון.
סיפורה של נקודה:
איכותה של הנקודה, תפקודה ואחריותה, הינם ביחס ליכולת המערכת למצות מן המזון את היסודות המזינים שיש במזון, שהגוף זקוק להם.
ייתכן כי האדם ניזון מן המזון האיכותי ביותר, אך מערכת העיכול איננה מצליחה ואיננה זוכרת כיצד להפיק מן המזון את הנדרש ממנו לצורכי המערכת.
דבר זה שכיח במצבים קליניים כמו אוסטיאופורוזיס או אנמיה, וכן בשאר המחלות בהן מזוהה חיסרון של מרכיב אחד או יותר, בדם – בפלסמה של הדם – בעצמות – בתפקודי הכבד –או בכל מקום אחר בגוף.
במקרים רבים שיטות הטיפול השונות ינסו להציף את הגוף בכמות עצומה של היסוד החסר, כמו בברזל ו B12 – במצבי אנמיה, דבר הגורם לעצירות. דבר זה נמצא שאיננו יעיל ואף מסוכן במידת מה. כיוון שאם הגוף איננו יודע או לא זוכר כיצד לספוג מחצב או מינרל מסוים, ההצפה של אותו המינרל, לא יעילה וגורמת לגוף לזהות את אותו המינרל או המחצב, כיסוד שיש להימנע ממנו ובמקרים נפוצים – לפתח תהליכים אלרגיים כלפי אותו המינרל הדוחים אותו מן הגוף. הגוף עלול לפתח סלידה מאותו המחצב – מינרל, עקב אותה ההצפה המיותרת. דבר שיביא לידי חסך עמוק יותר, מאותו המחצב.
המבנה הגופני יודע להסתדר עם מעט מאוד, הוא לא זקוק להצפה של יסודות מזון מרוכזים.
עדיף לצורכי הגוף מעט ואיכותי מהאבסה של כמויות מזון רבות – גם אם הן איכותיות.
הנקודה המרכזית אם כן, איננה כמות המזון, ואף לא איכות המזון, אלא יכולת הספיגה של מערכת, שהיא בעל אינטליגנציה עמוקה, הרמונית אם תבונה של הבנת צורכי האדם, מקומו ומגמת התפתחות בשלב שבו הוא נתון.
הגוף עלול לאבד את יכולת הספיגה שלו עקב הסיבות הבאות:
1- הרגלי תזונה לא נכונים. הגוף זקוק לכמויות מסוימות, שאם האדם אוכל הרבה מאוד לכמה ימים, ולאחר מכן הוא צם, הדבר מבלבל את מערכת העיכול ואת הצד המטבולי של תהליכי הספיגה.
2- הגוף זקוק לאכילה בשעות ידועות, קבועות ומסודרות. עדיף למערכת העיכול, אכילת יום. אכילת לילה איננה טובה ופוגעת בתהליכי הספיגה.
3- איכות המזון צריכה שתהייה רב גוונית, לאכול רק מסוג מזון אחד – גם אם הוא טוב ובריא, לבסוף פוגע במערכת כולה עקב חיסרון יסודות אחרים המשלימים לתהליכי העיבוד והספיגה של מה שהאדם ניזון ממנו.
4- מחלות מסוגים שונים – בעלות אופי כרוני עלולות לגרום לעייפות הפוגעת בתהליכי עיכול וספיגה.
5- צריכה של חומרים רעילים, סמים, אלכוהול, מזון שאיננו מוכן כראוי, פוגעים בתהליכי ספיגה.
6- אכילה רגשית – שאיננה קשורה לצרכי הגוף, אלא מעמיסה ומאביסה את הגוף במזונות שאין להן קשר תזונתי לצרכי הגוף, פוגעת ביותר בתהליכי הספיגה.
7- התמכרות לסוגי מזונות שאין להם ערך תזונתי, כגון: אכילת רחוב, אוכל מתועש, אוכל ששומר ועוד… גורמים לשחיקה של המעיים ביכולת הספיגה שלהם.
כאשר מדובר בנושאים תזונתיים, מזון והרגלי אכילה בהקשר של תעלת הטחול, הדבר אמור כמו כן על הרגלי העיכול הרגשי והתודעתי. הם מקבילים וקשורים זה בזה, משפיעים זה על זה, ובמקרים רבים, כאשר מזהים בעיית ספיגה פיזיולוגית של מחצב או מינרל כלשהו הדבר מלמד על הקושי הנפשי שמאחורי אותו החסך.
סיפורו של אדם:
נקודה המחזירה את יכולת הספיגה – כאשר יכולת זו אבדה לאדם.
בכול המישורים:
1- ספיגה של מקורות מזון, יסודות מזון.
2- ספיגה של אירועים שאינם ברי עיכול רגשי לאדם.
3- ספיגה של ידע הנותר שכלי או אינטלקטואלי בלבד ללא ההבנה עמוקה של מה שקיים בתוך ליבו של הידע (ידע שכלי הוא מזון ריק, אוכל רחוב לנפש האדם)
סיכום:
נקודה המחזירה את מנגנון הספיגה – כיצד דבר מסוים מצטרף לקומת אדם, כיצד כל מה שהאדם סופג, הופך ליסודות הבונים דבר מה הכרחי לישות שלו.
נקודה המזכירה מחדש לאדם את תהליך הספיגה שאבד – וכיצד להמיר חומרים מכל הסוגים (נפשי וחומרי) שיצטרפו לבניית האדם לשם הליכה נכונה בדרך ולשם ההגשמה של תכליתו.