מיקום: 3 צון מתחת לקו בית השחי. על השריר ה דו ראשי, בצד הרדיאלי.
נקודה השייכת לקבוצת הנקודות המכונות “נקודות חלון לשמיים”.
שם הנקודה: שתי אפשרויות לתרגום:
1- Upper arm assembly
2- Heavenly palace
על שם הנקודה ואיכותה:
זוהי נקודה שהוספת לתוכה את מעשי האדם, את קורות חייו של האדם, וכיצד אירועי החיים שהתרחשו בחייו של האדם מהווים, פלטפורמה ומקפצה ל”שמיים”.
כמובן במקרים רבים – החיים שהאדם חי אינם מאפשרים שחייו יהוו מקצפה לשמיים ,עקב אורח חיים שאינו הולם את האיכות העמוקה של נפש האדם. כביכול האדם לחוד ומעשיו לחוד.
וכן יש מקרים בהם טרגדיות או ואירועים קשים הפכו לסוג של “שכבה” על היסוד הנפשי העמוק.
אז היסוד העמוק באדם, כמו וקבור פנימה, ואינו זוכה לביטוי ולסוג ההתפתחות הראויה לפוטנציאל שיש בו.
(דבר זה נלמד מן המיקום האנטומי של הנקודה, המראה קרבה ללב, שם שוכנת ה”נשמה” shen, וכן – שם קיים היציאה המעשית הראשונה של יכולת העשייה של האדם)
סיפורו של האדם, ומצבים אפשריים לשימוש בנקודה זו:
זהו אדם למרות שאירועים קשים אירעו לו בחייו, טרגדיות ומשברים. הוא נותר מודע וקשוב ליסוד העמוק בתוכו, לפוטנציאל הנפשי העמוק הממתין לשעתו להיפתח.
אך אותם החיים שחי הופכים להפרעות במישור הרגשי. הפרעות כגון: מחשבות יגון, מחשבות לא רצוניות עקב זיכרונות קשים, עצבות המייצרת “עננה” סביב הלב, כך שהלב נותר סגור.
וכן אירועים שאדם נקלע אליהם שהוא חויב בעל כורחו לנהוג ולעשות מעשים שבדיעבד פגעו בו עוד יותר ממה שהוא פגע באחרים, כגון: חיילים בקרב, או אנשים שנאלצו לפגוע באחרים כאשר אין להם שום זיקה פוגענית בנפשם.
מעשים אלו הופכים לחסימה, לשכבה שאינה מאפשרת לאדם להמשיך את דרכו (טאו) לכיוון ההגשמה של התכלית האישית.
הם יוצרים חצץ הפוגע בלב האדם.
השימוש בנקודה זו, היא מתוך תנאי שהאדם מודע לדינאמיקה הזו, חש אותה, ויודע את יסוד הנפש העמוק שבתוכו, בידיעה שאינה קוגניטיבית עקב השכבות המצפות את התודעה (מעשים המעיבים על הנפש)
נקודה זו היא סוג של “מזבח” המסוגלת להעלות כקורבן את מעשי האדם, ולהתמיר את מעשי האדם, מאיכות גסה לעדינה, כך שהאדם מוכן לחשיפה רגשית עמוקה יותר, ולסילוק ההפרעות הרגשיות שאינן קשורות לאיכות היסודית שלו. לכן זוהי נקודה עם יכולת טיהור עמוקה מן הזווית הרגשית.
הנקודה מהווה תהליך מכין, עקב הטיהור שהיא פועלת.
תהליך מכין למפגש אוטנטי ועמוק יותר של האדם עם עצמו.
סיכום:
כאשר מעשים או אירועים שהתרחשו בחיי האדם, הופכים לאבן נגף בקשר שלו עם עצמו.