אחד מן הסימנים הגופניים המובהקים, המגיבים לכעס, שהם תוצר ישיר של כעס, אלו הם השתנות צבעי הפנים כאשר מופיע הכעס.
צבעים וגוונים
1- הצבע הקלאסי המבטא כעס, זהו הצבע האדום:
א- ככל שהופעת האודם על הפנים מהירה יותר, וגווני האודם כהים יותר, הדבר מצביע על כעס אינטנסיבי שעשוי לעבור מהר לזעם ולאלימות.
ב- יש אנשים עם גוונים של אדום על פניהם. אם גוון האדום טבעי ומולד, הדבר אינו בהכרח קשור לכעס אקטיבי. בכעס אקטיבי, שינויי הגוונים על הפנים מהיר מאוד.
לגוון אדום שאינו קשור לכעס יש שני היבטים:
אדום עם עור מבריק, בוהק: מצביע על חיוניות, חן וכוח, רעננות, מוטיבציה, כוח להניע, רצון חי ונושם.
אדום כהה, עור דהוי, יבש, עם קמטים, חורים כהים באזור האדום: אדם עם היסטוריה של עשייה, אדם עייף אף אינטנסיבי, נוטה להתפרצויות כאשר חש כי אינו מובן, קצר רוח. בדרך כלל צבע זה מופיע על פניהם של אנשים מבוגרים עם היסטוריה ארוכה של עשייה, עם כוח רצון חזק, ושחיקה עמוקה מבפנים.
ג- יש להבדיל בין סומק של התרגשות או תחושת בושה, לבין האדום המבטא כעס.
סומק בדרך כלל, זהו גוון אדום בהיר, עם ברק לעור והזעה קלה. לאודם של סומק יש איכות חיננית, צעירה.
אדום המבטא כעס, זהו צבע חזק יותר, לרוב ללא ברק בעור. לאדום של כעס יש איכות מחוספסת.
ד- יש משמעות רבה למקום על הפנים שם מופיע האודם:
עיניים אדומות: (הכי שכיח) כעס אקטיבי, דינמי. כעס המבטא את מיידיות של התעסקות האדם עם מה שהוא רואה, לנגד עיניו, שאינו יכול לעצום ולא לראות. חוויה של קונפרונטציה מיידית וישירה.
אף אדום: כעס הבא לאדם לאור האינטראקציה שלו עם העולם החיצוני, וקושי שלו למצוא את מקומו בסיטואציות חברתיות אשר מחייבות ממנו קומוניקציה. נושא הקשר עם הסביבה קשה לו ומעורר בתוכו כעס. אדום על האף (שלא מצינון) משקף על אדם עם נטיות של “לוחם צדק”, הוא רואה עוולות בכל מקום, דבר המעורר בו כעס, ומתבטא דרך הגוון האדום על האף.
סנטר אדום: לעיתים רואים על הסנטר כלי דם בולטים אדומים. דבר זה מצביע על אדם חזק עם רצון חזק. אדם המורגל בקונפליקטים ומאבקים, ואפילו ניזון מהם. אדם שחי את הקושי של הקונפליקט, ומורגל באסטרטגיה לוחמנית. ככל שיש יותר כלי דם בולטים על הסנטר, זוהי אינדיקציה לגישה כוחנית ארוכת שנים באדם זה.
לחיים אדומות: כאשר הלחיים הופכות לאדמות מכעס, זוהי אינדיקציה לאדם ש”לוקח ללב” מהר, נעלב מהר, נפגע בקלות. אדם זה אינו סולח בקלות, הפגיעה נוטה להישאר בתוכו לאורך זמן. לרוב כעס המוביל לאודם על הלחיים, שזור עם המבוכה והעלבון של המצב שהביא לכעס. לכן אודם זה אינו “כעס טהור”, אלא שזורים בו רגשות נוספים.
2- צבע חיוור, עם גוון לבן:
כאשר הפנים מחווירות כתגובה לכעס, זוהי אינדיקציה בדרך כלל לכעס מופנם שהולך פנימה, שאינו מבוטא. זהו כעס עמוק שיש לו פוטנציאל להתפתח לכמה כיוונים.
האחד – שהוא יישאר כך בפנים ללא תנועה, ויהפוך לגורם המרעיל את נפש האדם.
השני – שהוא יצטבר ויבוטא לא כמו כעס אלא כמו עוקצנות, או סרקזם וציניות.
מה שעומד מאחורי אדם שקנה לעצמו גישה צינית וסרקסטית זוהי פגיעה עמוקה, עם עלבון עמוק, שלא היה ניתן לבטא אותו, וחוויה זו יצרה את הקרקע לגישה זו. גישה זו מלמדת על עומק הכאב, אך לא מומלץ להתמיד להפוך אותה ל”טבע שני”. דבר זה הופך לאבן נגף
המפריעה להמשך ההתקדמות של האדם.
השלישי – שהכעס יהפוך את האדם לפגוע עמוק כל כך, עד שהאדם יהפוך אותו לקר לב, כמו אחד שהדם קפא בעורקיו. מצב זה עשוי להפוך אדם לאכזרי ביותר, לאטום לב לחלוטין למצוקה של אדם אחר.
בדרך כלל – לובן הפנים של אדם אכזר לב, זהו לובן עם עור בוהק.
כאשר לובן עור הפנים הינו עם גוון עור יבש, עכור במקצת, זוהי אינדיקציה לעייפות עמוקה או לאנמיה, דבר המעיד על עייפות וחולשה ולא על מצב רגשי של כעס.
3- צבע צהוב:
כעס המתבטא בגווני צהוב על הפנים, מבטא כעס עם קינאה, רגשות קשים של פגיעה בכבוד (אגו) עם אימפולס של נקמה.
צהוב של מחלת כבד דלקתית בדרך כלל מופיע על פני הגוף כולו. וכך גם גווני הצהוב שהם תוצר של מחלה קונקרטית (לרוב של הכבד) אז אין הצהוב מלמד על מה שנאמר למעלה.
צהוב של כעס בא והולך, ואילו גווני צהוב של חולי, הם גוונים קבועים.
כאן ההתייחסות היא לצהוב המשתנה, שבא והולך.
ככל שגוון הצהוב הוא חזק יותר, עם עור בוהק, זוהי אינדיקציה לעוצמת הכעס שמעורבב עם שנאה, קנאה ורצון להכאיב לאחר על פי אותו קנה המידה של הכאב שחווה האדם.
ככל שגוון הצהוב דהוי, חיוור, ערבוב של לבן וצהוב עם טקסטורת עור עייפה. זוהי אינדיקציה לחלחול עמוק של רגשות אלו, וכן שהם שם הרבה מאוד זמן, עד שהאדם למד לחיות עם תחושות אלו של כעס, עלבון, קנאה ונטירה, ומציאות רגשית זו הפכה לחלק מחוויית היום יום שלו.
4- גוון ירקרק:
לרוב גוון זה מופיע מתחת לעיניים, או באזור הפה, בצירוף של גוונים כהים המעורבים עם גוון שחרחר.
זוהי אינדיקציה לאדם שחווה כעס על פני שנים רבות, וגרם לו לאי שקט, לחוסר יכולת לנוח ממצב זה. הכעס לא הניח לו והוא הפך מותש עמוקות מן העיסוק התמידי עם הנושאים עליהם בא הכעס.
גוון ירקרק, זוהי אינדיקציה לעייפות ומותשות לאור אי שקט שלא ניתן להניח אותו ולהרפות ממנו.