משל המרכבה – מתאר את חלקי האדם מן הזווית התפקודית, לשם הבנה קלינית עמוקה ומדויקת יותר.
אדם משול למרכבה מכמה סיבות:
א- עניינה של מרכבה: בתנועתה לכיוון מסוים. המרכבה איננה “קישוט”, אלא כלי נסיעה שמטרתו להגיע על היעד. חיי אדם מטרתם להגיע ליעד.
תנועתו של האדם מגדירה את קיומו. איזה סוג של תנועה יש לו ולאיזה כיוון, מגדיר את זהותו, ייחודיותו, ולכן את חייו.
אופייה של התנועה, יכולה שתהייה חלקה, הרמונית וקלה. ויכולה שתהייה מלאה בקשיים והפרעות, המתבטאים דרך “סימפטומים” דרכם ניתן ללמוד על מעקבי התנועה במגמה להגשמת התכלית של חיי האדם.
ב- המרכבה, לשון – דבר המורכב מפרטים רבים היוצרים גוף שלם. האדם מהווה ריכוז של כל יסודות העולם. האדם מורכב וכל חלקיו מהווים שלמות שמטרתה הגשמת יעד.
כמו כן: מושג “מרכבה” מעורר את השאלה על מיהו הרכוב על המרכבה? מה מכילה המרכבה?
נושא הקשור לתוכן שחי באדם, וכן ליסוד המחייה את האדם המכתיב את אופי הקיום של אותו האדם.
ג- תנאי ההגשמה של היעד, תלוי בהרמוניה ובחיבורים הנכונים של חלקי המרכבה (המרכבה יכולה לזוז כפי דרגת ההרמוניה שבין חלקיה השונים) כל הצדדים שבאדם צריכים להיות שזורים נכון, בהרמוניה, לשם העבודה משותפת להגשמת התכלית.
ד- דרך “משל המרכבה” ניתן להבין כיצד האדם הינו צמצום העולם כולו, וכיצד תנועתו של האדם בחייו (במשול לתנועת המרכבה) משקף אם האדם בדרכו הנכונה והיכן קיימת ההפרעה ומהמורות שבדרך, אותן ניתן להבין וללמוד על פי סימפטומים הנוצרים לאור אופייה של התנועה.
מיקומם של הסימפטומים (בחלקי המרכבה) מהווים את סימני הדרך למקום שם יש לעצור לרפא או להתבונן, לשם ההשבה של התנועה הנכונה להגשמת התכלית.
חלקי המרכבה כיצד הם משקפים את רובדי הבריאה, יסודות וממלכות
א- האדון היושב במרכז המרכבה (בלב האדם וקשור לכלי הדם, היסוד האלוהי) מקביל ליסוד האש – העולה בטבעו למעלה, מחמם ומעכל.
במקביל בסדר הממלכות ל”מדבר” (נוסודות בהומיאופתיה) מימד המבטא את כוח הדיבור שבאדם (העולם נברא בדיבור)
ב- הרכב שמעונו במוח והמערכת העצבית, המושך במושכות ויושב בראש המרכבה, הוא האינטלקט והשכל, הוא כלי שרת לאדון.
מקביל ליסוד הרוח (אוויר) הניכר בתנועה שלו, ללא תנועה אין רוח, הרוח נודעת על פי תנועתה, וכך גם טבעו של הרכב, הנודע בתנועה שהוא מייצר דרך מימד המחשבות.
מקביל לסדר הממלכות ל”חי”, לעולם החי (תרופות מעולם החי בהומיאופתיה, כגון נחשים)
בכל חיה טמונה מידה המגדירה את טיבעה, כגון האריה – מלכות, השועל – ערמומיות, העורב – אכזריות, הנשר – ראייה והתבוננות. וכך הלאה, לכל חיה יש מידה וכל המידות קיימות כפוטנציאל באדם.
אם מידה אחת התפתחה וגלשה ממקומה עד שכבשה את כל האדם, אז האדם מכונה “חיה”, שם יש צורך לתהליך מאזן למידה שיצאה מן הגדר המאוזן שלה.
ג- הסוסים הרתומים לכרכה, ונמשלים על ידי הרכב. ממוקמים בכל הגוף כולו, לכל איבר יש רגש המקביל אליו, כל הגוף כולו חי מתחושות, ללא תחושה אין חיים, כל התחושות הם חלק מן הביטוי של “רגש ותחושה”.
יש לרגשות שני היבטים, הראשון הינו בחוויה הרגשית הנפשית והשנייה בתחושה הסנסורית המקיימת את הגוף.
הרגשות הם המנועה החזק של תנועת המרכבה.
הרגש באדם זהו הכוח המניע החזק ביותר, ואופייה של התנועה באדם תלויה באיזה סוג של רגש מניע אותו לפעולה (איזה סוג של “סוס” דוחף אותו לפעולה)
כל עולם הרגשות של האדם, יוצרים חוויה והתנסות וזוהי תכליתם של רגשות (התנסות ולמידה מהתנסות)
הרגש מקביל ליסוד המים, המים הם “חיים”, המים נותנים חיים, מרווים את צמא בחיוניות הנדרשת לתנועה הנכונה לכיוון הנכון. מים “לא טובים” הם תוצר של רגש “לא טוב” (נגטיביות,כעסים מודחקים, “השנאה התאווה והכבוד מוציאין אדם מן העולם”)
רגש (סוסים) מקבילים בממלכות לעולם הצומח. הצומח מונע מתחושות ורגשות, מגיב לתנועה רגשית וזקוק לה.
ד- המרכבה, הכרכרה, זהו הגוף עצמו, גוף האדם על כל חלקיו. מקביל ליסוד האדמה, החומרי. בממלכות: לעולם המינראלים, לצורך בקונסטרוקציה מוחשית, מבנה ידוע שניתן לסומך אליו ולהבנות ממנו.
זהו הבניין הפיזי, הגוף עצמו, כל חלקי גוף האדם על כל צדדיו (עור, שלד שריר, איברים וכו’)
משל המרכבה המלמד “רפואת אמת”
“רפואת אמת” מתחילה ביסוד הבסיסי ביותר של הבנת האדם, מוצאו ותכליתו בעולמו, ויודעת להשיב לשאלות מוצא האדם ותכליתו. מדוע האדם חולה והם הסיבות השורשיות לחולי, מה החולי מלמד ועל מה הוא מצביע.
רפואה הרואה באדם “חומר, גוש בשר” מהווה רפואה היודעת להתייחס רק ליסוד ה”כרכרה” שבאדם, כלומר זוהי רפואה שטחית, חלקית , רדודה, שאינה מבינה מדוע חלה האדם ומהי תכלית החולי. ולכן זוהי רפואה חלקית ועיוורת.
משל המרכבה מלמד כי אופייה של תנועת החיים, על כל היסודות המרכבים אדם (אדון – יסוד האלוהי. רכב – האינטלקט. סוסים – הרגשות, תחושות. כרכרה – הגוף הפיזי על כל חלקיו)
הינו לשם הגשמה של תכלית ששונה מאדם לאדם, ועל פי איכות תנועת המערכת ניתן לדעת וללמוד על אותה התכלית שלשמה האדם כאן, ולאור סוגי ההפרעות ומיקומם במערכת ניתן לדעת היכן ההפרעה ומה יש לעשות כדי לרפא אותם ולהשיב את התנועה הנכונה לשם ההגשמה של התכלית.