לחץ הדם בכלי הדם מהווה סמן לתחושת הלחץ הפנימי.
נושא חוויית הלחץ הפנימי אינו קשור כלל למציאות האובייקטיבית ולסוגי העיסוק של האדם, אלא לדינאמיקה הפנימית הרגשית של האדם.
סטטיסטית גברים נוטים ליתר לחץ דם באופן משמעותי בהרבה מנשים, דבר המשקף על הבדלי גישות להתמודדות עם מצבי חיים שונים ולא עקב מבנה זכרי הנוטה לחולי מסוג במובן הביולוגי.
נשים יותר מדברות, יותר משתפות. גברים יותר שותקים, יותר “בולעים”, יותר מחויבים “להחזיק”.
יתר לחץ דם, הנו כמה דם מעובר בכלי הדם – באיזו מהירות ובאיזו דרגת לחץ מתקיימת תנועת הדם בכלי הדם ובלב, האחראי לתנועה של זרם הדם.
לכן יתר לחץ דם הנו שיקוף לחוויה פנימית באדם החש שהוא נדרש להוליך את חייו יותר מכפי כוחותיו.
עליו ללחוץ ולסחוט את המערכת שלו, כדי לעמוד ביעדים, משימות, או דרישות של החיים בסוגי התמודדויות שונות.
יש יכולת קיבול מסוימת אותה לא ניתן לחצות (כלי הדם והלב מסוגלים להעביר כמות מסוימת של דם בכל זמן נתון) אך לאדם אין קיבולת זו מספיקה, עליו למצוא דרכים כיצד להניע יותר ממה שהוא מסוגל עליו.
נושא זה אינו קשור כלל לעיסוק מקצועי מסוים כגון אנשי היי טאק, אנשי עסקים, אנשים עם אחריות רבה, ועוד.. אלא לעצם תחושת הלחץ המתעורר באדם כאשר עליו להתמודד עם דבר מה שאינו בכלי הקיבולת שלו (בתרבות הנוכחית, אנשים רבים חווים את מצב זה, בכל תחומי העיסוק)
דוגמה: אישה בת 47, חרדית, חיה בסביבה של שומרי מצוות, נודע לה שביתה הצעירה “יצאה מן הארון”, היא לסבית, ויש לה קשר סמוי והפך לרשמי מן הזווית החברתית, ואותה הבת עדיין שומרת מצוות ולא שנתה את אורח חייה, היא לא הפכה לחילונית עקב כך. תגובתה של האם הייתה בכאבי ראש קשים ובדיקת לחץ הדם שלה, הראתה ערכים גבוהים ביותר, ברמה מסוכנת.
בחוויה של האימא, יש קושי רגשי עצום להכיל את החדשות, ובעיקר לגשר על ה”סכנה” של נידוי חברתי של ביתה וכתם עליה ועל משפחתה בתוך הסביבה בה היא חיה. המצב עורר בה לחץ עצום של אי מסוגלות רגשית להתמודד עם החשש, וזאת כשהיא מחויבת להתמודדות, ואין יכולה להישאר אדישה ללא עמדה או קונפרונטציה עם הסובב. מצד אחת אהבתה לביתה, מצב שני שוק מדבר מפתיע, ומצד שלישי החברה השיפוטית. בתוך מכלול זה, היא פיתחה לחץ דם גבוה מאוד, כיוון שאינה יכולה להוליך את המצב למקום שנוח לה איתו.
(נכון או הדבר שלחץ דם גבוה קיים יותר באנשי קריירה, אך לא תמיד ויש להבין את הכלל הבסיסי מאחורי לחץ דם, בקושי להוליך ולהוביל את החיים)
הלחץ הפנימי המהווה תשתית ללחץ דם גבוה, הנו הצורך להוליך דבר מה, כאשר התנאים אינם מאפשרים את הולכה זו.
דבר זה קשור באופן ישיר לתהליכים רגשיים, כלים רגשיים לעבודה עם לחץ ומתח, וגישות ותפיסות עולם בסיסיות הפותחות ומרווחות את תנועת הרגשות (לחץ דם תקין) לעומת גישות היוצרות מטבען סגירות וקושי בהתמודדות, גישות כמו נטייה לפרפקציוניסטיות, או גישות דיכוטומיות של רע וטוב מוחלט מדי באדם, דבר היוצר תנאים ללחץ נפשי גדול (לחץ דם גבוה)
תנועת הדם בכלי הדם, מקבילה לתנועה הרגשית של האדם. תנועה רגשית משמעותה – תנועת החיים, חווית החיים, כיצד החיים זורמים, מהו המקצב והאיכות של זרימת החיים. זרם הדם משקף את חווית זרימת החיים שהיא עצמה רגשית באופייה (לא מחשבתית)
תנועת הרגשות באדם קשורה ללב, כמו שנאמר במאמר הראשון על הלב.
כדי להכיר טוב יותר את תנועת החיים, ואופיו של זרם החיים הרגשי היוצר תנועת דם זהה בכלי הדם. על האדם להכיר את עצמו, לפגוש את עצמו, לזהות את הדפוס הריתמי של תנועת החיים שלו.
לכל אדם חווית קיום שהיא התשתית לחיי היום יום שלו, שהיא ה”אדמה” שממנה הוא יוצא למגע ולקשר עם העולם. על האדם לזהות את איכות רגשית בסיסית זו, מכיוון שעצם הזיהוי שלה, מהווה נקודת היפוך המאפשרת שינוי ובחירה אחרת ליצירה של תשתית רגשית נכונה יותר (בעיקר עם אותה התשתית מייצרת קרקע ללחץ דם המסכן חיים)
שתי נקודות לזיהוי האיכות של התשתית הרגשית עליה האדם נשען בחיי היום יום שלו, תשתית המהווה מנוע לתנועת החיים של האדם:
א- התחושה הראשונה איתה קם האדם בבקר, מצבו הרגשי כאשר קם.
באיזה מצב רוח קם, משקף על היסוד הקבוע של מצבו הרגשי.
גם אם מצב זה עובר ומשתנה במהלך היום, דבר שקורה לרוב האנשים, אין הדבר משנה את היסוד המשתקף דרך המצב הרגשי הראשוני של הקימה בבקר. מצב זה הנו החשוב ביותר, יש לבחון את התחושה (אופטימי, פסימי – עצוב, שמח – מדוכדך, שש ליום החדש ועוד) וכן לבחון את המחשבות המתעוררות ביחס למצב הנפשי (מחשבות נגטיביות, אובדניות, ביקורתיות, או להיפך שמחות למגע עם היום החדש) המחשבות הראשונות בבקר, משקפות כיצד המצב הנפשי מעורר גישה קונקרטית לחיים, שהיא עצמה נלמדת על איכותה, דרך סוגי המחשבות שעוברות ספונטנית בראשו של האדם בעת היקיצה בבקר.
כאשר הדפוס זוהה, מתאפשרת בחירה ליצירה של מהלך רגשי חדש דרך סוגי טכניקות רבות הזמינות היום. הקושי המרכזי המהווה בעיה, הנו בעיוורון האוטומטי של תנועת החיים, דבר שמעמיק בטבעו דפוסים שאינם בריאים ואינם תורמים או מקדמים את חיי האדם.
ההדגש הוא שמחשבות אינן בגלל עצמן, הן תוצר של מצבו הנפשי של האדם.
2- בסוף כל יום, על האדם לבדוק ולבחון את היום שחלף, וכמו ולשים על המאזניים את כל סוגי הרגשות שהוא חווה באותו היום, במגמה לזהות את הרגש שהיה באותו היום הדומיננטי ביותר.
רגש זה נוטה להעמיק, להשתרש, להפוך לאחר מכן לגישת יסוד להתמודדות עם סוגי הקונפליקטים של היום יום, וכן הרגש הדומיננטי שהאדם חווה ביום – צובע לו את התודעה ומשפיע על איכות השינה, על החלימה וכן על הקימה בבקר.
בדרך כלל. עצם זיהוי של רגש דומיננטי ומפגש עימו, מייצר שינוי במצבו הרגשי המצטבר בתוך האדם, כיוון שרגשות הם תנועתיים בטבעם הבסיסי, ומגע ומפגש מודע עם רגש כלשהו, מעורר בו טרנספורמציה ושינוי כמעט מיידית.
אז יש לאדם יותר בחירה לשינוי תשתית רגשית המהווה סיבה ללחץ דם גבוה.