ימי הדימום במחזור החודשי, כאשר המערכת הנשית מאוזנת, הם בין שלושה לחמישה ימים. כאשר הדימום מתחיל בקצב זרימה איטי, הולך וגובר, ומאט לקראת סופו.
דם “טוב” בעת דימום של מחזור חודשי הינו דם אדום רגיל, עם גוון אדום כהה במקצת מן הדם הרגיל. דם נוזלי רגיל ללא גושים, ללא הפרשות נלוות או גירויים מקומיים.
איכות דם המחזור החודשי משקף את מה שמתנקה מגוף האישה. משקף את החוויות המצטברות בנפש האישה, שהצטברו ללא תהליך מעבד, והפכו לרקמה סומאטית.
דרך סוג הדימום ניתן להבין את סוגי ההתנסויות שהאישה עוברת במהלך החודש, שהפכו ממצב רגשי לרקמה בדפנות הרחם המתנקות דרך הדימום.
הינה דוגמאות אופייניות:
1- ככל שמחזור חודשי, הופך לקצר יותר מחודש (מחזור כל שלושה שבועות, או כל שבועיים) הדבר משקף על קוצר רוח, על אינטנסיביות ותחושת לחץ ביחס לחיים, למטרות שיש להשיג לעשות. אין רווחה של זמן לתהליך, יש לעומת זאת תחושת דחיפות וצורך להזדרז ולמהר. גישה זכרית של הצורך להשיג, להספיק, להראות תוצאות קונקרטיות ממה שהיא עושה.
2- מן הכיוון ההפוך – ככל שמחזור נוטה לאחר מטווח זמן נורמטיבי של חודש בחודשו, הדבר משקף על מספר אפשרויות:
האטה רב מערכתית, עייפות, נטייה אנמית, ירידה בויטליות הכללית.
או – צורך לתהליכים איטיים, צורך לעוד זמן כדי לעכל, להבין להרגיש את המה שקרה, את האירועים שהאישה חוותה.
או – אפשרות לסוג של חווית “שוק” בתוך המערכת, הגוף כמו שעושה pause על זרימת החיים.
3- ככל שהדימום במחזור, עם יותר גושים, קרישי דם (דבר שלרוב מתלווה עם מחזור כואב – בכאבים חדים)
הדבר מצביע על הרבה התמודדויות הקשורות לחוויה אגרסיבית, הדורשת סוג של התגייסות למשהו כמו מאבק.
4- ככל שהדימום ארוך יותר בימים, הדבר מצביע על כמה אפשרויות:
א- עייפות של המערכת, הגוף כמו שאינו יכול להחזיק את הדם, בעיקר עם הדם בהיר.
עם הדם כהה יותר, הדבר מצביע על מתח הגורם לתשישות.
ב- צורך לניקוי מדבר שגורם לאישה לחוש עצמה “מלוכלכת”, בעיקר עם הדימום מתלווה עם גושים שחורים, עם ריח חריף, חומצי.
ג- האישה צברה בתוכה עומסים רבים של תוכן רגשי נגטיבי, בעיקר ביחס למערכות יחסים אינטימיות. הדימום הארוך כמו שנמסה לנקות את מה שהיה קשה לתמלל בתקשורת ובשיחה, את הקושי הרגשי.
5- ככל שיש ביחד עם הדימום, סוגים שונים של הפרשות ווגינאליות כמו פטריית קנדידה, הדבר מצביע על כעס, מרמור, רגשות קשים נגטיביים שאין להם פורקן, הם מצטברים נפשית, והופכים בתהליך הסומאטיזציה, להפרשות ביחד עם דימום. ככל שהפרשות עם סמיכות יותר, עם ריח קשה יותר, הדבר מצביע על העומס הרגשי שמאחורי התופעה. בדרך כלל ביחס לזוגיות או למיניות לא מבוטאת, מיניות עם כוח ועוצמה שאין לה ביטוי, או שהביטוי המיני שנעשה, אינו נכון לנפש האישה.
למה הכוונה בביטוי מיני שאינו נכון לנפש האישה, למרות האינטנסיביות והצורך המיני?
לנפש האישה – שבאופייה הטבעי היא “יולדת” (דבר המחייב הבנה של תהליך וזמן) לא טבעי לה מין מזדמן, חד פעמי, שלמחרת היום היא מוצאת את עצמה במיטה והיא לא מבינה איך היא הגיעה לשם.
למרות שאולי היה לה טוב ומסעיר, הדבר אינו טבעי לנפש הנשית הבסיסית, וגורם לסוג של ניתוק מן המימד הרגשי.
סוג של מכניזם גופני מיני שגורם ל”כתם” על הנפש, עקב ההתעלמות מצדדים וקולות נפשיים שהם תמיד מרכזיים יותר מן הצדדים הגופניים או מן האימפולס מיני.
ככל שהאישה יותר מתעלמת מן הצורך לקשר נפשי השזור ביחד עם האימפולס המיני, עד למקום שנותר רק האימפולס המיני לבדו, הדבר בנפש אישה מזיק ביותר וגורם לתופעות סומאטיות רבות, כמו הפרשות וואגינליות, וכן הפרשות בזמן הדימום במחזור החודשי (ככל שהריח של ההפרשה חזק, חריף ולא נעים, עם טקסטורה סמיכה, הדבר מצביע על אפשרות לניתוק של אימפולס המיני מן הצורך למגע ארוטי השזור עם קשר רגשי)
לנפש האישה, טבעי נכון והכרחי הקשר הרגשי, האינטימי השזור בתוך יחסים מיניים.
6- הפרשות ווגינאליות, הן סוג נוסף של “דמעות” היוצאות מן הרחם, ומבכות על מין שלא נחווה נכון לאישה
או יחסים מיניים נטולי רגש.
או מיניות דומיננטית שאינה מוצאת את מקומה הנכון ביחס לחלקים רגשיים שונים במכלול הנפשי של האישה.
או מזוות שונה, אך מאוד רלוונטית: סיבות תזונתיות, הורמונאליות, עם נטייה גופנית מולדת לנושא הפרשות וואגינאליות. גם במצבים אלו שהם יותר “פיזיולוגיים” ופחות על בסיס רגשי של דינאמיקה חודשית, תמיד יהיה שם גם מרכיב נפשי בתוך נושא ההפרשות הקשור ברוב המקרים לנושא המיניות וכיצד היא מבוטא ושזור בקשר האינטימי הרגשי.