1- דלקת גרון: יש נושאים, התקועים לאדם בגרון, המילים תקועות בגרון. האדם מודע לנושאים שקשה לו עימם, והוא חש מאבק פנימי ורצון אמיתי להגיש את עצמו לעולם דרך שיחה ודיבור. אך המילים נתקעות בגרון, דבר שיוצר תחושת חנק, כמו היצרות של קנה הנשימה או של הוושט. בדרך כלל הדברים אמורים ברגשות קשים לתמלול, בנושאים כואבים שמחייבים קונפרונטציה לא נעימה, אגרסיבית.
הדחקה מסוג זה, הקשורה למימד הרגשי (הקושי לתקשר רגש לאחר) מביא לידי דלקות גרון.
2- דלקת בסינוסים: יצירת קשר. הסינוסים מהווים חלק מדרכי הנשימה העליונים, הם חלק ממנגנון חוש הריח (ראה את קובץ המאמרים על חוש הריח) כאשר חוש הריח נעלם, זהו סמן להתנתקות ביצירת קשר עם הסובב. כאן יש לשאול על הקושי, ומאין הוא נובע? לרוב התנתקות זו הינה חלק מנטייה טבעית של האדם לרגישות יתר. קשר עם העולם החיצוני מסב לו כאב, צער, אי שקט ואי נוחות. הוא לו מצליח לחוש יציבות ונינוחות מול האחר, הוא חש קושי להעביר לאחר את כוונתו כמו שהוא מבין. הוא מרגיש כי הוא עצמו לא מובן. מכאן נובע פער הגדל והולך בינו לבין העולם, כאשר המניפסטציה של התופעה הינה בהעדפה להתנתק מן הסובב, דבר שמביא לדלקות בסינוסים.
יש לתופעה זו היבטים רבים, הסובבים סביב נקודת יסוד זו, של רגישות יתר במגע עם העולם, וכיצד נוצר פער בין האדם לבין העולם ביכולת שלו לתקשר את עצמו כמו שהוא מבין את עצמו.
בדרך כלל, רגשיות זו באה במקביל לנטייה לפגיעות יתר, לעלבון מהיר וקל, למצב פנימי מאוד סנסטיבי.
3- דלקת עיניים: השאלה אינה מה האדם לא רואה, אלא מה האדם רואה ומבין את מה שרואה, אך אינו מוכן להשלים או לקבל את מה שכביכול ברור וידוע.
דוגמה: איש כבן 45, נשוי עם 3 ילדים, בעל כישורים רבים מן הזווית המקצועית, פוטר מעבודה יוקרתית, ולאחר זמן מה נאלץ להסכים לעבודה שהיא בכמה רמות פחותה מן היכולות שרחש לאורך השנים. וזאת לאור קשיים כלכליים שחיובו אותו להסכים לעבודה “פחותה” זו.
לאחר כחודש מיום תחילת העבודה החדשה, התפתחה אצלו דלקת עיניים חריפה עם דמוע ספונטני, אודם בלחמית, תחושת שריפה ולעיתים קושי טשטוש ראייה.
מגמת הטיפול המצב זה הינה להעצים ולפתח גמישות נפשית, ביכולת של האדם לקבל את המציאות שהוא חי בא מתוך הבנת הפשרה שהוא מחויב עליה מבחינתו, וכן לעזור לו לראות את עצמו במקום כביכול פחות אך ממקום שהוא עצמו אינו הולך לאיבוד בתוכו.
חוש הראייה קשור קוגניטיבית לחלק באדם שמבין את המציאות הפנימית והחיצונית באופן המיידי והישיר.
כיצד נבנית התפיסה העצמית של האדם על עצמו. מהם המרכיבים מהם בנויה תחושת התפיסה העצמית. תפיסת העצמי מתבטאת דרך גלגל העין וחוש הראייה. לכן בעיות גלגל העין משקפות על הפער בין האופן בו האדם מעריך ומבין את עצמו, לבין האופן בו הערך הפנימי שלו מקבל את מקומו הראוי במציאות החיצונית לו. פערים בין הערך הפנימי למציאות החיצונית, מובילה לבעיות בגלגל העין והראייה. דלקות הן בגלגל העין הינן ביטוי אקוטי לקושי בספירה זו.
4- דלקת באוזן התיכונה או הפנימית: דלקות אלו מופיעות באופן גורף יותר בילדים. חוש השמיעה הינו חלק מן הצד הקוגניטיבי שמתפתח בשלבי ילדות, הקשור ליכולת להבין משמעויות העולות מתוך דברים שכביכול לא קשורים זה בזה, כגון הילד שומע מילים מעודדות עם גוון קול עייף, ביקורתי ולא מרוצה, הוא חש את חוסר ההתאמה בין המילים וכוונה שיש באחריהן, דבר המוביל לבלבול בהבנה שלו, כאשר מתעוררות בקרבו חוסר וודאות מה בדיוק רוצים ממנו, ומה עליו לעשות, כיצד להגיב למסרים חינוכיים כפולים.
התגובה הגופנית לקונפליקט חינוכי עם מסר כפול, מוצאת את המניפסטציה שלה באוזניים.
חוש השמע הינו צד הקוגניטיבי של “היודע דבר מתוך דבר”, וכאשר יש פער גדול מדי בין מה ששמע לאיך שהבין, שם נוצרת הבעיה.
דלקות אוזניים משקפות את הקושי האקוטי של קונפליקט, חוסר אונים ומצוקה של הילד, כאשר הוא אינו מבין כיצד לתרגם לעצמו את מה שרוצים ממנו. הוא מבין חצי, לא עד הסוף, דבר שגורם לא למבוכה פנימית ולבסוף לדלקות אוזניים.
5- דלקת בחניכיים: סימפטומים שכיחים: נפיחות מקומית, כאבים מקומיים, דימום באזור הכואב והנפוח.
בדרך כלל דלקות אלו משקפות על נושאים שקשה לאדם לפצח אותם, על האדם מאוד להתאמץ כדי להבין נושאים מסוימים. אפשרות לנושאים לימודיים הקשים להבנה או לפיצוח, או לנושאים הקשורים ליחסי אנוש -שם יש קשיים שהאדם מאוד מנסה להבין מה קרה לצד השני, עם תחושת פגיעה, אי צדק ועלבון מן האחר (למה הוא עשה לי את זה? מה קרה לו שככה הוא מתנהג? מה קורה שם, שאני לא מצליח להבין או לגעת?)
נושא דלקות החניכיים קשור לשיניים, בדרך כלל דלקות חניכיים כרוניות מתפתחות לנסיגת חניכיים, מצב קליני הקשור לאיכות בריאות השיניים.
השיניים לועסות, ברובד הגופני את המזון בגשמי הרגיל, ברובד הרגשי – לעיסה קשורה לתהליך העיבוד של תוכן כלשהו, לימודי (לשבור את השיניים – מטבע לשוני הקשור ליכולת הבנת הנלמד) וכן להבנה של אירועים חברתיים וליכולת הבקיאות של דקויות רגשיות בקשרי אנוש.
החניכיים הם שלב ראשוני לפני פגיעה בשיניים, כאשר יש קושי במימד זה באדם. לכן דלקות חניכיים משקפות על הקושי וכן על הכיוון הפתולוגי בצעד הבא שלו (לאיזה כיוון החולי מתפתח)
סיכום ביניים:
א- כל מחלה הינה “קצה קרחון” מן עולם הפנימי של האדם שמוצא את ביטויו דרך סימפטום גופני.
לכן לא ניתן לכווץ את עולמו הפנימי של האדם בנושא אחד, ויש לכל חולי כמה כיווני השפעה עד למקום בו נוצר החולי עצמו. לכן יש להיות זהירים באופן בו קובעים מסקנה לגבי קשרי גוף ונפש.
ב- נקודה חשובה ועקרונית: כאשר מצב רגשי, תודעתי, התפתח לחולי גופני, זהו חלק מתהליך פסיכוסומטי שמתרחש כמעט ברוב בני האדם. כאשר דפוס רגשי הפך לחולי, זהו סמן שהאדם אינו במקום שהוא מסוגל לעסוק עם המצבים הנפשיים אותם הוא חווה, באופן ישיר ומודע.
זוהי הסיבה המרכזית לתהליך הסומטיזציה.
בדרך כלל עקב חיסרון כלים נפשיים להתמודדות.
לכן – לאלה העוסקים בטיפול, אין מקום לשקף את הקשר הפסיכו סומטי לאדם הסובל מחולי גופני הקשור למצב רגשי באופן ישיר, מכיוון שאין לאדם זה את היכולת להכיל את הקושי ולעסוק בזה באופן קוגניטיבי. על המטפל לעזור לאדם לבנות כלים פנימיים להתמודדות נכונה, מקדמת ובוגרת עם הרגש שקדם למחלה, ואז ניתן לעמוד מול הדפוס הרגשי כך שהתהליך הופך לפרוגרסיבי ומקדם.