מינראל מבית מדרשו של האנמאן עצמו.
Causticum הינה אחת מן התרופות הגדולות, “פוליקרסט”. כל התרופות המכונות תרופות “גדולות”, מכונות כך עקב ספקטרום רחב של זוויות שונות על המערכת האנושית. עקב רוחב היריעה של כל תרופה גדולה, יש צורך למזער את התרופה לכמה נקודות מרכזיות אשר הן העיקר והן נושאות את “חוט השדרה” של התרופה.
הינה causticum בנקודות המרכזיות שמראות את חוט השדרה של התרופה (תמיד יש לזכור כי לתרופות הגדולות היבטים רבים, ואותן ניתן להבין וללמוד לאחר עיון במטריות מדיקות שונות, שדרכן ניתן להבין את התנועה של התרופה. כמו כן – אין חלופה לניסיון הקליני המצטבר שהוא עצמו עיקר העניין)
1- אנרגיה:
א- החמרה במזג אוויר יבש וקר, בעיקר ברוח קרה ויבשה.
הטבה בלחות, קור ולחות, רוח קרה עם לחות.
תרופה קרה. שינויי מזג אוויר מחמירים את מצבם הגופני.
ב- חולשה שהולכת ומעמיקה לאורך שנים, תהליך הדרגתי וכרוני של ירידה וויטאלית.
תהליך זה מתחיל בחולשה שנראית “סטנדרטית”, וממשיכה לתחושת כבדות, נימול ואז לשיתוק.
תהליך זה מתרחש על פני שנים.
החולשה של causticum, אינה גלית, אלא קבועה, אין לה מחזוריות, היא רצופה ומתמשכת והופכת למציאות שהאדם אינו מזהה יותר את התופעה של החולשה כסימפטום. רק לאחר שחולשה זו הצטרף לבסוף סימפטום גופני, אז האדם מבין בדיעבד את מצבו הכרוני.
מרות זאת – נטייה לחולשה עמוקה יותר בבקר מוקדם, ב4. או בשעות הערב.
מראה פיזי: בדרך כלל, צבע עור פנים כהה מן הרגיל.
רזה וכחוש – נראה חלש, צנום.
נראה נוקשה stiff בתנועות גוף שלו. הנוקשות התנועתית, באה עם מבנה חלש, האדם נראה חלש.
עם גחינה קלה של החזה כלפני פנימה.
בדרך כלל האזורים ה”בעייתיים” של התרופה, נוטים לרזון לא פרופורציונאלי ביחס לאזורים אחרים בגוף.
2- זיקה גופנית: תהליך הדרגתי של נוקשות, ניוון ושיתוק. שיתוק יוכל להופיע בכל מקום בגוף, יש לזהות את סימני ההיכר של התרופה כדי ליחס את השיתוק אליה.
א- אוכל: תשוקה לבשר מעושן, לבשר בכלל. טעם מלוח, נקניקיות, בורגרים, בשר מעובד – תעשייתי.
דחייה ממתוק, זוהי אולי אחת התרופות היחידות עם דחייה מובהקת למזונות מתוקים, נקודה זו הינה חזקה ביותר בתרופה זו.
ב- שלד שריר: תחושת היצרות של שרירים וגידים, הם הופכים נוקשים וקצרים, דבר שיוצר בעיות מוטוריות רבות.
בדרך כלל תרופה של צד ימין בשיתוקים או בעיות מוטוריות. צד ימין נוטה לשיתוק ואילו צד שמאל מרגיש רדום.
רגליים לא רגועות וקופצות בזמן שינה בלילה (zincum metalicum)
ראומטיזם של הפרקים הקטנים בידיים, נוקשות, חולשה, דפורמציות (מוטב בלחות, ההיפך מן הנטייה הרווחת בראומטיזם. בדרך כלל החמרה בלחות)
חולשה של תנועת הפרקים, הרבה “קנקים” בפרקים, כל “קנק” משאיר כאב וחלושה אחריו.
סיאטיקה של רגל שמאל, מתחיל בגב תחתון עם הקרנה לכף הרגל, חולשה, כאב קבוע וחד, עם תחושת הירדמות של הרגל (gnaphalium)
שיתוק של שריר הדלתואיד הימני.
שיתוק של צד ימין בפנים, כאב קבוע, קושי לפתוח את הפה (פציאליס)
ג- עור: נטייה ליבלות עור קטנות כמו כרובית, על קצוות הציפורניים. או על קצה האף.
תרופה מרכזית לטיפול בכוויות “ישנות”, עם נותר בכוויה נוקשות, תחושת בעירה, צלקות קשות, קושי תנועתי עקב הצלקת, תחושה לא נעימה של עצבוב, כאבים חזקים באזור הכוויה – causticum הינה תרופה מרכזית לטיפול בשיקום צלקתי מפתולוגיות של כוויות כרוניות (thiosinaminum)
הטיפול במצבים אלו דרך משחה, קרם לחות על בסיס מים שמכיל caust 6ch.
ד- נשימה: שיעול צרוד, נבחני, יבש, עמוק. קול מאוד צרוד ועמוק.
נשימה קשה בשכיבה, השיעול מחמיר בשכיבה. שיעול קשה ותמידי.
גורם לתשישות (stanum)
כאב בסטרנום, עם יובש, צרידות, ליחה עמוקה שיוצאת ממעמקי הריאות, קושי גדול להוציא ולכייח את הליחה.
שיתוק של מיתרי הקול – יבלות על מיתרי הקול – הקול מאוד צרוד ועמוק.
שיתוק של קנה הנשימה, דבר היוצר קושי בבליעה (gels)
ה- שתן: בשיעול בורח שתן, זוהי תרופה מרכזית לחולשה של הספינקטר בשלפוחית השתן, לאחר לידות, לאור הפלות חוזרות, עקב תהליך של השמנה והרזייה לחילופין, עקב שיתוק מערכתי.
השריר הטבעתי של שלפוחית השתן נחלש, וכל שיעול קל גורם לבריחת שתן (sepia) בעיקר בנשים.
עצירת שתן, עם חוסר בתחושה – תרופה עיקרית לנושא זה לאחר ניתוחים כאשר שיש שיתוק זמני של הספינקטר, עקב תגובה נגטיבית לחומרי הרדמה, או בניתוח של אזור האגן.
ו – עיניים: קטרקט – תהליך הדרגתי של איבוד שדה הראייה
שיתוק של עצב הראייה (gels. Physos) ראייה כפולה (gels)
ז- טחורים: מוחמר בהליכה, עמידה, במאמץ גופני, בשימוש בקול שיותר מאמץ, כאשר חושב על התופעה.
עצירות: עקב תהליך שיתוק של המעיים, יציאות משתחררות טוב יותר בעמידה.