תרופה קטנה, ולכן מיוחדת לנושאים ספציפיים. למרות שאין בהומיאופתיה “תרופה ל..” יש יוצאים מן הכלל, ותרופה זו הינה דוגמה לכך.
המושג “תורפה ל..” נכונה למחשבה הקונבנציונאלית, בהומיאופתיה אנו מבקשים לראות מכלול של נפש וגוף ויחסים ביניהם.
הכלל המרכזי אותו יש לזכור: ככל שמכלול הסימפטומטי ברור יותר, מכוון לתרופה אחת, בסימפטומים גופניים ונפשיים, אזי ה”פרוגנוזה” חיובית ביותר, ולא חשובה אופייה של הפתולוגיה (מסרטן ועד שפעת)
הבעיה מתחילה המחשבה ההומיאופתית, במצבים קליניים ללא סימפטומים או ללא סימפטומים מיוחדים (strange rare peculiar) מצבים אלו משקפים מצב בריאותי מדורדר, נמוך, פרוגנוזה לא טובה.
הם אלו המצבים המחייבים הבנה בתרופות הקטנות, עם זיקה אחת בלבד, ללא מכלול סימפטומטי רחב.
אז התרופות הקטנות הופכות לעקרוניות מסיבות רבות.
הסיבה הראשונה החשובה ביותר: אם נותנים “תרופה פתולוגית” גדולה – פוליקרסט, לאנשים עם מצב קליני המחוסר בסימפטומים, התרופה הגדולה עשויה לעורר ריאקציות קשות, אולי אף proving, ולערער את יציבותו שממילא לא מאוזנת, של המטופל. תרופה קטנה לא תעשה זאת. ומכאן היתרון המרכזי שלה על פני הגדולות במקרים של חולי כרוני, עמוק, קשה, בדרגת בריאות מדורדרת.
Castor equi הינה דוגמה מצוינת לתרופה קטנה, וחשובה ביותר, שאין לה חליפין במצבים קליניים מסוימים.
בתרופות הקטנות יש לשים את הדגש על הזיקה הגופנית, פתולוגית.
מטריה מדיקה של castor equi על פי ארבעת הרמות:
1-אנרגיה: תחושת יובש ונוקשות מערכתית. תחושת מתח בגוף, העיקר במערכת שלד שריר.
2- זיקה גופנית: סדקים בפטמות בנשים מיניקות.
א- תרופה ספציפית לסדקים בפטמה בנשים מניקות. הסדק כואב, נראה כמו שפתיים יבשות – מדמדם בדרך כל. עור קשה, מעובה, יבש.
ניתן לתת את התרופה ישר לפה באופן אוראלי, או דרך קרם לחות מימי שמכיל את התרופה ב 6 ch. מורחים לפי הצורך כמה פעמים ביום.
חזה נפוח במצבים אלו, החמרה בעת הליכה ובעת ירידה במדרגות, עקב התנועה – תנועה מחמירה.
ב- התרופה גורמת לעיבוי ולהקשחה של רקמת עצם, בעיקר בעצם הזנב (coccyx) וכן בסקרום.
כאבים בכל פוזיציה, יכול להיות בנשים לאחר לידה עקב שינויים במבנה האגן, או לאחר תאונה שגרמה לשינוי מבני של עצם הזנב ולעיבוי רקמת העצם.
עצם ה טיביה הינו אזור נוסף המגיב לתרופה זו, הטיביה מעובה, כואבת, נוקשה, כמו שיצאה מפרופורציה.
ג- סימפטום ייחודי: פסוריאזיס או מחלות עור קשות – עור נוקשה, האזור הנגוע מעובה – על הלשון.
ד- נטייה ליבלות נוקשות – מעובות – עור קשה – סביב החזה בעיקר בנשים.
ה- הנטייה של התרופה לייצר סדקים על פני העור, קיים כתופעה קלינית בעיקר בנשים מיניקות, אך תופעה זו קיימת גם במקומות אחרים בגוף כגון: על העקבים, עור סדוק עד שרואים את הבשר, או בידיים – עור סדוק, יבש, מעובה, גס, עד לקרמת השריר, רואים דם.
גם כאן האפליקציה המומלצת של התרופה הינה דרך משחת קרם לחות מימי, עם דילול 6 ch.
3- זיקה רגשית:
יש בתוכן נטייה לתגובות לא פרופורציונאליות מבחינה רגשית, עקב חוסר בקיעות “אינטליגנציה חברתית”, מה לומר, מתי לומר עוד… התגובות שלהן מתבטאת בצחוק מתפרץ שאינו רלוונטי ואינו במקומו.
צחוק ללא הקשר לסיטואציה.
יש בתוכן תחושה של מגושמות קומוניקטיבית, אך הן עצמן נשים עם עוצמה חזקה מאוד.
נשים עם מראה חזק, דומיננטי, סוער, אך שאינו מבין את הסיטואציה הסביבתית.
4- גישה לחיים:
צורך גדול בקשר קהילתי, חברתי, זוגי.
גישה קומוניקטיבית וישירה עד בוטה, עקב הצורך להיות חלק מקהילה.