kobyסולניים – איכויות משותפות
זיקה גופנית למערכת העצבים ולמוח כאיבר.
מיניות חזקה, עיסוק מיני – לעיתים פרברטי, לעיתים מודחק שיוצא באופן מפתיע ואינטנסיבי.
כל ביטוי רגשי בקבוצה זו, בא בעוצמה, בפתאומיות, בהפתעה. לעיתים האדם עצמו מופתע ממה שבקע מתוכו.
חרדות קיצוניות, מחושך, חיות, ים, כרישים, הבלתי נודע.
נטייה לתגובות אלימות הבאות במיידיות.
הנקודה המרכזית של הסולניים, הינו בחתך שיש להם בתודעה. יש בתוכם התנהגות לא צפויה, הבאה בפתאומיות אינטנסיבית.
רואים אדם שנראה מאוזן, יציב עם דעת מיושבת, ולפתע יוצא מאותו האדם יצרים קשים, אפלים, מיניות מוזרה ופרברטית, אלימות שאינה הולמת וקשורה לגירוי שהוציא את הגל הרגשי מן האדם.
הרגש שבוקע במקום הפתולוגי של הסולניים עומד בניגוד מוחלט למצב המאוזן, והתנועה ממקום שנראה מאוזן למקום שונה, אחר ואלים, הינו מהיר ומפתיע. תהליך ההתהפכות שלהם מתרחש באחת.
כיצד נוצר הפיצול בין “מודע” ל”תת מודע”
דבר זה אינו תוצר של חתך עמוק בתוך התודעה שלהם, יש להם “מודע” ו”תת מודע” כאשר ה”תת מודע” הופך לחלק הדומיננטי והחזק באישיות שלהם.
תת המודע בסולניים נוצר באדם עקב חלקים בתוכם שהם סולדים מהם, יש להם את החלק באישיות אותו הם אוהבים, וחלק זה הינו ה”מודע” שלהם או ה”אני” המועדף שלהם. ויש את החלקים בתוכם שהם סולדים מהם, מגנים אותם, מפתחים שנאה לצדדים באישיות שלהם. צדדים אלו הופכים ל”תת מודע” של האדם בקבוצה זו.
לתת המודע מסוג זה יש כוח עצום על המכלול של האדם, תת המודע הזה (החלקים בנפש שהאדם מתנגד להם, סולד מהם ומפתח שנאה עצמית) אינו פאסיבי, הוא נוטה לגדול ולהפוך ל”מפלצת” שמדי פעם קמה וכובשת את כל הוויה של האדם, דרך התפרצות של רגש מודחק שגדל והפך לישות בפני עצמה בתוך המכלול של חלקי הנפש.
תת המודע הזה, הינו ה”שד”, ה”צל” או ה”מפלצת” שגדלה לממדים עצומים.
סיכום ביניים: תת המודע בסולניים הינו תוצר של חלקים באדם שהודחקו עד למקום שיש איום מוות לחלקים אלו, אז צדדים אלו מתקוממים, גדלים והופכים למפלצת, כדי להישאר בחיים.
מהם התנאים בהם נותר הפיצול בין מודע לתת מודע בסולניים?
א- טראומה קשה מסוגים שונים, לעיתים טראומת לידה כגון לידת מלקחיים, שם יש נזק מוחי שנותר בזיכרון התאי של המוח, אז הילד גדל עם חוויה פיזית גופנית של טראומת מוח.
טראומה מאירועים אלימים:
טראומת מלחמה
אונס אלים (לעיתים לא הייתה אלימות קונקרטית, אך הקורבן חווה את האירוע, כאירוע אלים)
ב- חשיפה בילדים לתכנים אלימים (ספורים, סרטים, חברה אלימה, הורים אלימים) לעיתים ילד הופך ל”תרופה” מן הסולניים לאחר שנפגש עם אירוע אלים (חרם קבוצתי, מכות בכיתה, הורים אלימים, בעיות סמים ואלכוהול בתוך המשפחה, הורה או מורה שאינו צפוי בהתנהגות שלו עם נטייה לאלימות)
ג- חינוך מדכא: חינוך המגנה צדדים בילד, “מין זה דבר רע”, “ביטוי רגשי זה רע או אסור”, “אוננות זה מן השטן”, וכך אלאה, כאשר האכיפה של רעיונות חינוכיים אלו נאכפים באגרסיביות ואלימות.
ד- אירועים רגשיים שהביאו להדחקה עמוקה: אכזבות, כישלונות, ציפיות מאנשים שלא נהנו.
מצב זה גורם להדחקה וויתור על מקומות בביטוי רגשי, אז נוצר החתך וה”תת מודע”.
ה- הרס עצמי הנובע ממפחי נפש, כאשר האמצעי להרס העצמי הינו באמצעות סמים. יש לסמים יכולת לגרום להדחקה עמוקה של מקומו רגשיים, כאשר ה”מפלצת” הרגשית מתפוצצת דרך הסם. הסם נותן לגיטימציה לשחרור ה”מפלצת”. כאשר השימוש בסם בדרך עקיפה מדכא ומעמיק את החלקים באדם שאינם רצויים.
כך הסם בסולניים יוצר מהלך דואלי, מצד אחד הסם משחרר את תכנים מתוך ה”תת מודע”, ומצד שני הסם מעמיק את החולי הנפשי ולכן מזין את התכנים המודחקים.
(יש היום גישה טיפולית שבא המטפל נותן לאדם לאחר טראומות סם MDMA. יש הטוענים להצלחות רבות בטיפול בטראומות עם סם זה, אך לאנשים שהם “סולניים”, השימוש בסם זה על מנת לרפא טראומה, תזיק, תעמיק את הטראומה ותוביל להגדלת ה”מפלצת”)